בג"ץ ידון בביטול עילת הסבירות: מה המשמעות של הרכב של 15 שופטים?

אתמול פורסם כי בג"ץ ידון בעתירות שהוגשו נגד החוק לביטול עילת הסבירות, בהרכב מלא הכולל 15 שופטים. 

מה המשמעות של כינוס כל שופטי בית המשפט העליון להכריע?

זו הפעם הראשונה ש-15 שופטים ידונו בעתירה לבג"ץ. החוק לא קובע דרישה להרכב מינימלי לדיון בעתירות לפסילת חוק או לרוב נדרש. ההחלטה נתונה לנשיאת בית המשפט העליון. במקרים קודמים שנדון חוק יסוד, לא נקבע הרכב של כל השופטים. השבוע צפוי דיון בעתירות שהוגשו נגד חוק הנבצרות, שכולל שינוי בחוק יסוד, ושם נקבע דיון בהרכב של שלושה שופטים בלבד. החלטה זו מלמדת על ההבדל בחשיבות בין העתירות בעיני נשיאת העליון אסתר חיות. 

● המשרוקית של גלובס מציגה: כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה
● אחרי ביטול עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם ייתכן שהחוק ייפסל
● בלא הסכמה רחבה, בג"ץ כנראה יקבע שביטול עילת הסבירות אינו חוקתי | דעה

לכינוס כל השופטים יש כמה משמעויות. ראשית, הכרעה של כל שופטי בית המשפט העליון, על תפיסותיהם השונות, תעניק להחלטה שתתקבל לגיטימציה רחבה יותר, גם למראית עין וגם באופן מהותי.

התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המבטל את עילת הסבירות על החלטות השרים והממשלה, מסעיר את הציבור בחצי השנה האחרונה, והוא חלק מהמהפכה המשפטית הנרחבת שמקדמת הממשלה. התיקון נוגע לסמכויות של בית המשפט עצמו, ולכן דורש את מרב הלגיטימציה שניתן לתת לפסיקה בעניין.

הקואליציה מאמינה כי פסילת חוקים רגילים לגיטימית בהרכב של 15 שופטים. בתיקון לחוק שקידמה בחודשים האחרונים, להגבלת בג"ץ מלפסול חוקים, נקבע כי רק הרכב של כל 15 שופטי העליון ברוב מוחלט יוכל לפסול חוק. בפברואר רוכך מעט החוק המחמיר, כך שיידרש רוב של 80%, 12 מתוך 15 שופטי עליון. החוק אושר בקריאה ראשונה ולא קודם מאז.

משמעות נוספת אפשרית היא שההרכב המורחב מרמז על נטייתה של הנשיאה חיות לפסול את החוק. חיות הביעה את עמדתה בנאום תקיף, לאחר ששר המשפטים יריב לוין הציג את הרפורמה בינואר השנה, ואמרה כי אם התוכנית תתממש במלואה, מדובר ב"פגיעה אנושה בזהותה הדמוקרטית של המדינה". יחד עם זאת, יש לזכור כי מדובר בחלק אחד מתוך ארבעה חלקים של הרפורמה הכוללת, ושופטי העליון יכריעו רק בחלק המתייחס לביטול עילת הסבירות.

באותו נאום התייחסה חיות לביטול עילת הסבירות. "כלי משפטי נוסף וחשוב הוא עילת הסבירות, אשר מכוחה פוסל בית המשפט החלטות של רשויות השלטון שנפל בהן פגם מינהלי, למשל של שרירות, התעלמות משיקולים רלוונטיים ועוד". חיות אמרה כי הטיעון של תומכי השינוי - לפיו מדובר בהחלטות ערכיות ומקצועיות, ואין לשופט כל עדיפות על הגורם השלטוני שקיבל את ההחלטה - הוא "טיעון מוקשה".

"אם אין מקום להחלטה ערכית של השופט בעניין סבירות ההחלטה השלטונית, השלב הבא על-פי אותו טיעון הוא אולי שאין לשופט יתרון מקצועי לקבוע מהו ספק סביר לצורך זיכוי של נאשם בפלילים. על-פי אותו היגיון ניתן לטעון גם כי אין לשופט יתרון להחליט אם רופא או מהנדס התרשלו כשלא פעלו באופן סביר וגרמו נזק המצדיק פיצוי?". היא הוסיפה כי "מכאן קצרה הדרך עד למחיקת פרקים שלמים בענפי המשפט הישראלי השונים, הטובלים כולם באמות-מידה ערכיות שעל השופט לבחון ולהכריע". 

האם יש תקדים לכינוס כל השופטים?

זו הפעם הראשונה ש-15 שופטים יישבו בעתירה לבג"ץ. במהלך השנים דנו הרכבים של 11 או 13 שופטים בתיקים בעלי חשיבות ציבורית.

כך, כאשר הוגשו עתירות רבות נגד חוק הלאום, ההרכב שדן בהן בשנת 2021 והכריע כלל 11 שופטים. ב-2020 הכריע בג"ץ בהרכב של 11 שופטים בעתירות נגד הרכבת הממשלה על-ידי בנימין נתניהו. בשנת 2004 דן בג"ץ בהרכב של 13 שופטים בחוק האזרחות בעניין איחוד משפחות ערבים אזרחי ישראל לתושבי שטחים, אך ההחלטה ניתנה לבסוף על-ידי 11 שופטים.

בשנת 1996 ניתנה החלטה בדיון נוסף על-ידי 11 שופטים שדנו בסכסוך בין בני הזוג נחמני על שימוש בביציות מופרות שהוקפאו; וב-1970 בג"ץ דן במסגרת דיון נוסף בהרכב של 9 שופטים, שהיוו אז ככל הנראה את כל שופטי העליון, בשאלה "מיהו יהודי", במסגרת עתירה בה דרש ישראלי שנישא לאישה לא יהודייה לרשום את ילדיו כיהודים. העתירה התקבלה ברוב של 5 נגד ארבעה, וחוק השבות תוקן בעקבות פסק הדין.

האם יש תקדים להתערבות בחוק יסוד?

אין. מאז חוקקו חוקי היסוד, פסל בג"ץ 23 חוקים - אף אחד מהם לא היה חוק יסוד. בישראל אין חוקה, ובמקום זאת יש חוקי יסוד בעלי מעמד גבוה מחוקים רגילים, לאחר שבית המשפט העליון קבע בשנת 1995 כי הוראות הסותרות את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק יכולות להיות מבוטלות בבג"ץ.

השאלה האם בית המשפט העליון רשאי לפסול סעיפים בחוק יסוד, שנויה במחלוקת. הטיעון המרכזי של התומכים באפשרות לפסול חוקי יסוד הוא שלהבדיל משיטות משפט שונות, בישראל חקיקה ושינוי של חוקי יסוד אינם שונים מחקיקה רגילה. לכן חברי הכנסת עושים שימוש תדיר בחוקי יסוד לצרכים פוליטיים. ברקע, הקואליציה ניסתה השנה לאסור זאת בחוק, במסגרת המהפכה המשפטית, זאת למרות שמעולם לא נפסל חוק יסוד. החקיקה נעצרה לאחר קריאה ראשונה.

המחלוקת באה לידי ביטוי בעתירות שעסקו בחוקי יסוד. כך היה גם במקרה של "פשרת האוזר", שהגדילה את תקרת התקציב ב-11 מיליארד שקל. הכנסת שינתה חוק יסוד במסגרת ניסיון פשרה פוליטי שנועד לדחות את פיזורה. 6 שופטי בג"ץ מול שלושה קבעו כי מדובר במקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. כלומר, נקבע כי למרות שהחוק נושא כותרת של חור יסוד, הוא אינו כזה. החוק לא נפסל, שכן הדיון הפך לתאורטי, אך בג"ץ הוציא "התראת בטלות" שנועדה למנוע מהממשלה לפעול בעתיד באופן דומה.

שופטי המיעוט, דוד מינץ, נעם סולברג ויוסף אלרון, קבעו כי לא ניתן להתערב בחוקי יסוד, וכי על בית המשפט להימנע מלהיכנס לזירה הפוליטית ולקבוע הסדרים חוקתיים המצויים באחריות נבחרי הציבור. עמדה זו עשויה לרמז על עמדתם בבג"ץ הנוכחי.

בג"ץ חוק הלאום משנת 2021 עסק בעיקר בשאלה האם בית המשפט מוסמך לפסול חוק יסוד. השופט נעם סולברג, הסמן השמרני מבין שופטי העליון, קבע כי בית המשפט אינו מוסמך לפסול חוק יסוד, וכי ניתן יהיה לפסול חוק יסוד מהטעם שאינו חוקתי רק לאחר שתושלם החוקה בישראל.

גם חיות הביעה ככלל עמדה דומה, אך השאירה פתח להתערבות כאשר ציינה כי הסמכויות של הכנסת אינן מוגבלות. על הכנסת קיימת מגבלה, והיא שאין ביכולתה לשלול בחוק יסוד עקרונות דמוקרטיים בסיסיים, בהם בין היתר קיום הפרדת רשויות ושלטון החוק. בעתירה הנוכחית, חיות תצטרף להכריע אם ביטול עילת הסבירות מהווה פגיעה בעיקרון דמוקרטי בסיסי המצדיק התערבות.

מתי צפויה החלטה?

הדיון נקבע ל-12 בספטמבר, כאשר חיות פורשת ב-16 באוקטובר. לכל שופט שפורש יש שלושה חודשים לכתוב פסקי דין לאחר פרישתו, כך שפסק הדין יכול להינתן עד ינואר 2024. בית המשפט לא עיכב את כניסת החוק לתוקף, ולכן אין לחץ בהיבט זה.

האם הקואליציה צפויה לציית במקרה שהחוק ייפסל?

ראש הממשלה בנימין נתניהו התראיין בשבוע האחרון למספר כלי תקשורת אמריקאים וסירב להתחייב כי יציית לפסיקת בג"ץ אם יפסול את ביטול עילת הסבירות. במקביל שר הביטחון יואב גלנט אמר השבוע בפתח ישיבת הממשלה: "מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית, ואנחנו נפעל לפי החוק".

בראיון ל-NBC האמריקאית ששודר אמש, נתניהו נשאל שוב ישירות אם יציית לבג"ץ, והשיב: "אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד על שני כללים - שממשלות ישראל מכבדות את החלטות בית המשפט, ושבית המשפט מכבד את החוקים שהם הדבר הקרוב ביותר לחוקה. צריך לשמור על שני העקרונות". המראיין שאל: "אז אתה לא מתחייב?", ונתניהו השיב: תזכור מה אמרתי. שאני מקווה שלא יפסלו את החוק".

גם בליכוד הוציאו הודעה דומה הדורשת מבית המשפט לכבד את חוקי היסוד, ואיימו כי "כל סטייה מאחד מעקרונות אלה תפגע פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית, שזקוקה דווקא בימים אלה לרגיעה, להידברות ולאחריות".