בנק ישראל מחריף את הטון: אי הוודאות הפוליטית מסכנת את היציבות הפיננסית ותורמת לעליית האינפלציה

דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, אשר מתפרסם פעמיים בשנה, כולל את הסיכונים ואת הערכת הבנק לגבי המידה שבה הם עלולים להתרחש, מה תהיה ההשפעה והאם המערכת הפיננסית תעמוד בכך.

● בנק ישראל חושף: הישראלים לא מוותרים על המשכנתה אבל כן ייכנסו למינוס או יפגרו בהלוואות אחרות 
● נביא הזעם שחזה את משבר 2008: המהפכה המשפטית היא פצצת זמן 
● "כשהריבית תרד, תהיה התפרצות, כי ביקוש יש": המנכ"לים של חברות הנדל"ן שומרים על אופטימיות 

הדוח, אשר התפרסם היום (ד'), הציג את הפגיעה בכלכלה ובסקטור הפיננסי כתוצאה מהמשבר הפוליטי בעקבות הרפורמה המשפטית.

"בסיכום כלל ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה", נכתב בפתיחת הדוח. כאשר גורמים העיקרים ליציבות זו היא איתנות המערכת הבנקאית וחברות הביטוח. עם זאת, המערכת הפיננסית, כותבים בבנק, הושפעה מכמה גורמים עיקריים: מצד אחד, מהמשך ההידוק של המדיניות המוניטרית, האטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם ועליית הריבית במשק הישראלי; ומהצד השני, מחוסר הוודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה במערכת המשפט על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה. הדוח מדגיש שאם גורמים אלו יתחזקו הם יהוו אתגר ליציבות המערכת בעתיד.

החקיקה במערכת המשפט והשלכותיה

"המערכת הפיננסית בישראל הושפעה במהלך התקופה מתהליכי החקיקה לגבי מערכת המשפט, שמובילה הממשלה", כך קובע הדוח במפורש. "התהליכים גרמו לעלייה באי הוודאות במגזר העסקי, ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם, אי הוודאות התבטאה בסנטימנט שלילי כלפי ישראל".

כפי שעשה בעבר, בנק ישראל מציין בדוח היציבות הפיננסית שהספרות הכלכלית מדגישה את ה"סיכונים הכרוכים בשינויים מבניים פרמננטיים הנתפסים כמחלישים את עצמאותם של המוסדות". יתיה מכך בנק ישראל מציין לראיה את חברות הדירוג אשר התריעו מפני ההשלכות הפוטנציאליות של תהליך החקיקה והעדר הקונצנזוס סביבו.

בבנק ישראל מציינים כי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023 ירד מדד ת"א 125 ב-2.1%, בעוד שכל מדדי המניות המרכזיים בעולם עלו; השקל פוחת ב-2.7% מול הדולר, זאת בעוד המטבע האמריקאי נחלש מול מטבעות אחרים בתקופה זו. לפי הדוח, ההשפעה העודפת על שער החליפין של השקל נאמדת בכ-10% וגם תרמה להאצת האינפלציה.

"אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה, בירידה במחירי המניות ובהתגברות התנודתיות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים", הדגישו בבנק.

החששות העיקריים: מגזר ההייטק המט"ח

בנק ישראל מתמקד בדיווח בשני מוקדים עיקריים שיושפעו רבות מהשלכות החקיקה: שוק ההייטק ושוק המט"ח.

ראשית, הדוח מציין את חשיבות שוק ההייטק למשק הישראלי בזכות חלקו הגדול בתוצר, ביצוא ובהכנסות המדינה. בבנק מראים כי החל מהמחצית השנייה של 2022 מתרחשת ירידה משמעותית של רמת ההשקעות בחברות הייטק בעולם, וגם בישראל. עם זאת, הדוח מצביע כי החל מהמחצית השנייה של 2022 ועד היום, הנתונים מצביעים על התאוששות בגיוסי ההון של חברות בעולם, בעוד שבישראל מגמת הירידה עדיין נשמרת.

למרות זאת, בבנק מדווחים כי מקורות המימון של חברות ההייטק הינם מחוץ למערכת הבנקאות ולמערכת הפיננסית המקומיות, ועל כן ההשפעה הישירה של פגיעה במאזניהן ובמצבן הפיננסי של חברות ממגזר זה על המערכת הפיננסית, צפויה להיות מוגבלת.

לגבי שוק המט"ח, נכתב בדוח כי "ההתפתחויות בשוק המט"ח במהלך התקופה הנסקרת נבעו ברובן מהדינמיקה בתהליכי החקיקה". נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, ציין דברים דומים בעבר. בנוסף, מגמת הפיחות שהחלה בדצמבר 2022 לוותה גם בעלייה חדה של תנודתיות בשער החליפין. עד אז, בבנק אומרים, התנודתיות הייתה נמוכה בהשוואה בינלאומית.

מניתוח מגזרי של היקף הרכישות והמכירות של מט"ח מאז תחילת השנה, עולה כי פיחות השקל התרחש במקביל לרכישות מט"ח נטו של תושבי ישראל, בעיקר של המשקיעים המוסדיים. בניגוד להתנהגותם בעבר, גופים אלו המשיכו לרכוש מט"ח, ובמקביל הקטינו את היקף הגידור של השקעותיהם בחו"ל למרות התחדשות מגמת העלייה של מחירי המניות בשוקי חו"ל מראשית השנה.

מדיניות מוניטרית

גם המדיניות המוניטרית השפיעה כמובן על יציבותה הפיננסית של ישראל. כאשר דוח בנק ישראל מעיד כי "המשך ההידוק המוניטרי, הנדרש לאור האינפלציה הגבוהה, הצמיחה העולמית הצפויה להיות נמוכה, האתגרים במערכת הבנקאות העולמית וההאטה במגזר ההייטק מגדילים את ההסתברות להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית, כפי שמשתקף גם בתחזיות הצמיחה".

הדוח מציין שעל פי התחזית האחרונה (יולי 2023) של חטיבת המחקר של בנק ישראל, "התוצר המקומי יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-3%". וממשיך כי האינפלציה בישראל נותרת גבוהה, והציפיות לאינפלציה הן כיום סביב הגבול העליון של יעד בנק ישראל.

בהיבט הפיסקלי מציין הדוח שגביית המסים עד לחודש מאי הייתה נמוכה מהתחזיות שפורסמו עם הצעת התקציב. עם זאת, "רמתה עודנה גבוהה בהסתכלות ארוכת טווח, וההחלטות שקיבלה הממשלה עד כה צפויות להוביל, על פי תחזית ההכנסות הנוכחית, לגירעון נמוך יחסית בשיעור של כ-1.3% תוצר בשנת 2023".

בבנק מסכים בפן המדיניות המוניטרית שהסיכון המרכזי לתחזית הכלכלית הוא התממשות של תרחיש בו שינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, המשך פיחות השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. במידה וסיכון זה יתממש, בבנק מעריכים כי צפויה פגיעה בתוצר בכל אחת משלוש השנים הבאות, המוערכת בין 0.8 ל-2.8 אחוזים מהתוצר.