הבעל נתן לאשתו שיקוי אהבה בלי ידיעתה. מה קבע ביהמ"ש?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

ודאי תופתעו לקרוא שגם בשנת 2023 כשפים ושיקויים לא מופיעים רק בספרי הארי פוטר, ו"מחזיר אהבות קודמות" לא מופיע רק בספר בדיוני של יהושע קנז, אלא גם באולמות הדיונים של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. 

● האם הורים להט"בים בישראל בסיכון לאבד את ילדיהם? 
● סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים פוגעת דווקא בגברים 
● לכל הטורים של עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי

כך למשל, זה עתה קיבל בית המשפט באשדוד בקשה של אישה להוצאת צו הגנה נגד בעלה, לאחר שהתברר כי הגניב "שיקוי" לכוס התה שלה. האישה טענה כי השיקוי היה בעצם רעל שגרם לה לכאבי בטן ומיחושים במשך מספר ימים. כמו כן טענה האישה כי התנהגותו של הבעל בעניין זה היא חלק מאלימות מתמשכת המופנית כלפיה במשך מספר שנים, וחלק מניסיונו לשלוט בחייה, בין היתר באמצעות השימוש בשיקוי.

הבעל הודה בהגנבת ה"שיקוי", אך לטענתו היו אלה בסך-הכול עלי זעפרן, שרב נתן לו כסגולה לשלום-בית, לאחר שנודע לו כי היא מבקשת להתגרש ממנו. ה"רב" התגלה כאדם נטול כל הסמכה המפרסם את כישוריו במודעה הבאה: "לאלף את בת/בן הזוג שעזב אתכם... סוגים של החזרת אהבה באמצעות קבלה מעשית: החזרת אהבה באמצעות שריפת קמעות, החזרת אהבה באמצעות שתייה בקמע כתוב בזעפרן...".

בית המשפט בחן את העדויות וכן את המסמכים, מהם למד כי אכן יש לבעל עבר של אירועי אלימות כלפי האישה, בגינם הוא היה אמור לעבור טיפול לשליטה בכעסים, אך ספק רב אם עשה כן, מאחר שגם היום הוא רואה את מקור הבעיות בחיי הנישואים באישה בלבד, ולא לוקח אחריות על עצמו. בהתאם לכך החליט כעת הבעל על דעת עצמו שהוא רשאי להחדיר "שיקוי" למשקה של אשתו ללא הסכמתה, ואף אם לא התכוון לגרום לה נזק, זעפרן עלול לגרום לתגובות אלרגיות.

בית המשפט פסק כי עצם העובדה שהבעל סבר כי יצליח להשיב את רעייתו לחיקו באמצעות שיקוי שייתן לה ללא הסכמתה, מעוררת פעמוני אזהרה, משום שהתנהגות זו מלמדת שהוא רואה את עצמו כמי שיכול לקבל החלטות עבור האישה כאילו היא רכושו, או כיצור שאותו ניתן "לאלף", כדברי "המקובל" שנתן לו את המרשם.

המשמעות היא שהאדם בו האישה הייתה אמורה לתת את אמונה, בגד באמון זה ופעל בניגוד לרצונה, והתנהלות זו אינה מאפשרת לה להמשיך בניהול תקין וסביר של חייה, כל עוד הבעל מתגורר עימה באותו בית.

לפיכך בית המשפט הורה על הרחקת הבעל מהבית למשך שלשה חודשים, במהלכם הוא הופנה לקבלת טיפול בשליטה בכעסים בלשכת הרווחה העירונית.

לפני מספר שנים גם בית הדין הרבני דן בסוגיה דומה. באותו מקרה הייתה זו האישה שפנתה ל"מקובל", שהתגלה כשיפוצניק, וקיבלה ממנו חומרים להחדיר לקפה של הבעל. לטענת הבעל, מטרתה הייתה להכניעו לרצונותיה, ואולי גם להרעילו, ואילו האישה מצידה טענה כי מדובר רק בחווייג'.

בית הדין דחה את בקשת הבעל לפטור אותו מתשלום הכתובה בשל ניסיון השימוש בכישוף במקרה זה, בקובעו כי "לא ניתן להתייחס לכל חומר שאדם מסוים מחליט לעשות עמו מעשה כזה או אחר, ככישוף אמיתי שיש לו השפעה או השלכה אמיתית. במקרה שהיה מדובר בכישוף שנעשה על-ידי בעל קבלה מוסמך וידוע בתחום הקבלה התורנית או בכישוף שנעשה בשמות הקדושים וכדומה, היה מקום לשקול האם מדובר בכישוף אמיתי עליו יש מקום לדון באשר לחיוב הכתובה, אך לא זה המקרה". יצוין כי אכן היו פסיקות אחרות בהן סכום הכתובה הופחת עקב פנייה לשימוש בכישופים.

הכישופים והשיקויים אם כן לא סייעו לבעלי הדין, ואף פגעו בהם בערכאות המשפטיות, אבל אפשר אולי להתנחם שמישהו בכל זאת יצא מורווח מכך: מוכרי השיקויים.