הישראלים פספסו את העליות בבורסה: מה קרה לגיוסים ולפדיונות של קרנות הנאמנות ביולי?

העליות החדות בשוקי המניות בחודש יולי עוד לא שכנעו את הציבור הישראלי לחזור לניהול אקטיבי של קרנות הנאמנות שלו, ונראה כי הוא מעדיף להישאר עם פיזור רחב באמצעות קרנות סל וקרנות מחקות. כך, בעוד הקרנות המסורתיות פדו ביולי נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, הקרנות הפסיביות (סל ומחקות) גייסו סכום של יותר מ־3 מיליארד שקל, בחלוקה כמעט שווה ביניהן.

● מי ייפגע מקיצוץ הקצבה הסיעודית של מבוטחים בקופות חולים, ומהי החלופה? | שאלות ותשובות
● בנק ישראל מחריף את הטון: אי הוודאות הפוליטית מסכנת את היציבות הפיננסית ותורמת לעליית האינפלציה 

מי שכן הצליחו לגייס בקרנות המסורתיות היו דווקא המנהלים הקטנים יותר, כאשר החברות הגדולות ממשיכות בפדיונות. אחד מהמגייסים הללו הוא אילים, שגייס 161 מיליון שקל ביולי.

"הציבור הרחב רוכש על פי רוב במאסה הגדולה בעיקר קרנות אג"ח כללי, המשלבות השקעה בשני האפיקים העיקריים - איגרות חוב ומניות, דרכן ניתן לקבל פיזור גיאוגרפי, סקטוריאלי ומטבעי בתיקי ההשקעות", הסביר טמיר שפירא, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות. "ככל שחולף הזמן, המשקיעים רואים שביצועי הקרנות הללו גבוהים יותר מהתשואה שניתן לקבל במוצרים דפנסיביים, כגון קרנות כספיות ופיקדונות בנקאיים, ומסיטים אליהן בהדרגה את כספם משם.

 טמיר שפירא, מנכ''ל איילים קרנות נאמנות / צילום: יח''צ

"בשווקים נוצרו כעת הזדמנויות השקעה נדירות שלא היו קיימות בשנים עברו באג"ח ומניות של חברות איכותיות עם פעילות עסקית מצוינת, שמחירן ירד יחד עם כל השוק בצורה רוחבית כן שהן נסחרות במחירים אטרקטיביים. כמו כן, בתקופה זו ישנה חשיבות עליונה לעיתוי רכישת הקרנות, משום שבחודשים הקרובים צפויה התמתנות נוספת בנתוני האינפלציה ואולי הורדות ריבית, העשויות לתת רוח גבית לשווקים ולדחוף אותם מעלה", מוסיף שפירא.

מגמה נוספת עליה אפשר להצביע היא שהמשקיעים פספסו את תשואת היתר של הבורסה המקומית על פני הבורסות בחו"ל. כך, מדד ת"א 35 עלה ביולי בכ־7% ומדד ת"א 125 עלה בכ־6.4%, בזמן שמדד S&P 500 הסתפק בכ־3.1% והנאסד"ק עלה בכ־4%.

למרות זאת, לפי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, הקטגוריות המגייסות בתעשייה האקטיבית המסורתית היו אג"ח בחו"ל ומניות בחו"ל, עם גיוסים של כ־110 מיליון שקל וכ־90 מיליון שקל, בהתאמה. לעומת זאת קטגוריית מניות בארץ סיימה את החודש עם פדיונות של כ־300 מיליון שקל. יש לציין כי המשקיעים הישראלים מתחילים להפנים את התשואות הגלומות באג"ח הישראליות, כשקטגוריית אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, ממשיכה במגמת ההתמתנות בפדיונות, אך רשמה גם החודש את הפדיון החודשי הגדול ביותר - כ־780 מיליון שקל. בששת החודשים הראשונים של השנה פדתה קטגוריה זו 10.7 מיליארד שקל, המהווים כ־13% מנכסיה.

בתעשייה הפסיבית התמונה אף קיצונית יותר. קטגוריית מניות בחו"ל, המגייסת הגדולה ביותר בתעשייה זו החודש גייסה סכום גדול של כ־2.8 מיליארד שקל. מנגד, קטגוריית מניות בארץ, שבחודשיים האחרונים רשמה גיוסים בתעשייה הפסיבית, פדתה סכום של כ־200 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות: עדיין גדלות, אבל לאט יותר

כשריבית בנק ישראל ממשיכה להיות גבוהה, וככל הנראה תלווה אותנו עוד חודשים ארוכים, הקרנות הכספיות ממשיכות למשוך את הישראלים, אם כי נראה שבקצב איטי יותר מאשר בחודשים הראשונים של השנה. ביולי גייסו הקרנות הכספיות כ־3.8 מיליארד שקל (הקרנות השקליות גייסו כ־3.3 מיליארד שקל והדולריות כ־0.5 מיליארד שקל), אך סכום זה הינו הגיוס החודשי הנמוך ביותר מאז אוגוסט 2022.

נציין כי הוא נמוך במעט מאוד מהסכום שגייסו אותן קרנות ביוני - 3.9 מיליארד שקל, וקצת נמוך ממאי (4.1 מיליארד), כך שנראה כי מדובר בתחילת מגמה של רגיעה במוצר שהפך ללהיט מאז החלו עליות הריבית באפריל אשתקד. זאת לאחר שבאפריל לדוגמה הן גייסו 5.1 מיליארד שקל ובמרץ כ־5.7 מיליארד שקל.

הגיוס הגדול לכספיות השקליות נובע כאמור ממהלך העלאות הריבית, מהיותן כתובת ל"חניית" כספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, ומהיתרון המיסויי הניכר שהן טומנות למול השקעה בפיקדונות שקליים בתקופה זו של אינפלציה, וזאת בנוסף ליתרון הנזילות שלהן.

ב־17 החודשים האחרונים גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ־66 מיליארד שקל, ונתח השוק שלהן נסק מכ־4.2% לכ־20.3%.

תשואה חיובית תרמה כ־9 מיליארד שקל לתעשייה

במיטב מציינים כי התשואות הגבוהות בשוקי ההון הניבו לתעשיית קרנות הנאמנות כולה תשואה חיובית של 2.3% השקולה ל־9.3 מיליארד שקל, כך שיחד עם גיוס של כ־5.4 מיליארד שקל, צמחו נכסי התעשייה בסיכום יולי בכ־14.7 מיליארד שקל, והם מסתכמים בכ־418.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה סך נכסי תעשיית הקרנות עלה בכ־50.3 מיליארד שקל, בעקבות תשואה חיובית של כ־9.2% (השפעה של כ־34.1 מיליארד שקל) וגיוסים של כ־16.2 מיליארד שקל.

במבט על הגופים המנהלים, הגוף המצטיין, בנטרול גיוסי הקרנות הכספיות הוא פסגות, בעיקר הודות לגיוסים שלו בקרנות הפסיביות (874 מיליון שקל) שאפשרו לו להתגבר על פדיון של 180 שקל בקרנות המסורתיות האקטיביות. פסגות הוא גם בין המצטיינים בגיוס בקרנות הכספיות - 568 מיליון שקל ביולי.

גם מגדל שוקי הון והראל סיימו את יולי עם גיוסים גדולים בנטרול הכספיות, עם גיוסים של יותר מחצי מיליארד שקל כל אחת. שתיהן גם המצטיינות בסקטור הקרנות הכספיות, לאחר שהראל גייסה בו 1.24 מיליארד שקל ביולי ומגדל שוקי הון 910 מיליון שקל.

הראל היא המצטיינת של התעשייה מתחילת השנה הן בגיוסים בקרנות הכספיות, שם כבר גייסה כמעט 12 מיליארד שקל, וגם כאשר בוחנים את יתר הפעילות ללא הקרנות הכספיות, עם גיוס של יותר ממיליארד שקל מאז חודש ינואר.

בצד הפודה נמצאים ילין לפידות, שלא נהנה כלל מ"ההגנה" של הקרנות הכספיות כיוון שאינו משווק את המוצר, ואשר פדה מתחילת השנה 2.7 מיליארד שקל, וכן אלטשולר שחם וקסם (מבית הפניקס) שפדו כל אחד יותר מ־2 מיליארד שקל. גם בשני גופים אלה היקף הקרנות הכספיות קטן יחסית.

גוף נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא מור, שאמנם סיים את יולי וגם את שבעת החודשים הראשונים של השנה עם גיוסים נאים, אך הוא משלם את ייקור דמי הניהול בקרנות הכספיות, כששם הוא דווקא פודה בניגוד לרוב המוחלט של התעשייה.