אל תפחדו להזדקן, הבינה המלאכותית תניע את הצמיחה העולמית

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר ChananSteinhart@

האגדה מספרת שבשנת 1894 התפרסם בעיתון הלונדוני הטיימס מאמר שטען כי "בתוך 50 שנה כל רחוב בלונדון יהיה קבור תחת 3 מטרים של צואת סוסים". אבל זמן לא רב אחר כך, התחזית הקודרת התפוגגה כשהמכוניות השתלטו על הדרכים. אמנם התחבורה הממונעת הביאה איתה צרות רבות, אך הסיפור הזה יכול ללמד על אופייה של מהפכה טכנולוגית, שלעתים פותרת בעיות כלל עולמיות שאך לפני רגע נראו בלתי פתירות. האם זו תהיה דרכה של מהפכת האוטומציה והבינה המלאכותית?

● מיליוני משרות ייעלמו לפני סוף העשור: עידן כלכלי חדש כבר כאן | כתבה ראשונה בסדרה
● הגורו של יזמי ההייטק שהפך לדוקטור לשינוי הרגלים
● ברקשייר מפרסמת דוחות טובים וחושפת את היקף ההשקעה באפל

ככל שיעברו השנים, התפתחות הטכנולוגיה תנגוס ביותר ויותר משרות בשוק העבודה. לפי הערכות שונות, בתוך 15 שנה, 30% מהמשרות יהפכו לאוטומטיות ויעלמו, ועד שני שלישים מהעבודות בארה"ב ובאירופה ייפגעו בצורה כזו או אחרת. לפי סקר של חברת beautiful ai, שמפתחת טכנולוגיות בתחום, רוב המעסיקים כבר מגלים מוכנות גבוהה להחליף עובדים במכונות ואלגוריתמים.

השינויים האלה יעמידו בפני המדינות והחברה האנושית כולה אתגרים כמוהם לא חווינו במאות האחרונות. אך להתפתחות המואצת של הטכנולוגיה, ואפילו לעובדה שמיליוני משרות יעלמו בקרוב, יש גם בשורות חיובית. והראשונה שבהן כנראה היא מענה לאתגר הדמוגרפי.

לאורך ההיסטוריה האנושית שמרו בני האדם על קצב ריבוי טבעי, שנמדד לפי "קצב התחלופה" (replacement rate), כלומר, אם אישה יולדת 2.1 ילדים, ששורדים עד גיל בו הם עצמם יכולים להתרבות, הרי שהמין האנושי ישאר פחות או יותר בגודלו הנוכחי. באלפי השנים האחרונות נשים ילדו הרבה יותר מ־2.1 ילדים בממוצע. באנגליה של המאה ה־19 למשל, האישה הממוצעת הביאה לעולם כמעט 5 ילדים, ובארה"ב כמעט 7. אבל מחלות, זיהומים, רעב ושאר מרעין בישין, הביאו לתמותה מהירה ורוב הילדים כלל לא הגיעו לגיל בגרות. כך למשל, בשנת 1800 כ־46% מהנולדים בארה"ב, וכ־33% בבריטניה לא הגיעו לגיל 5. בגרמניה של 1875 עמד שיעור המוות של ילדים מתחת לגיל 5 על כ־48%. וגם תוחלת החיים של מי שהגיעו לבגרות הייתה נמוכה ב־20 שנה ויותר מזו של היום.

כך, במשך אלפי שנים אוכלוסיית העולם צמחה באיטיות, עקב בצד אגודל. במאה ה־17 כולה נוספו רק 120 מיליון בני אדם לאנושות, גידול של 24% לאורך 100 שנה. אבל כמה מאות שנים אחר כך חלה תפנית. הרפואה התקדמה, האנטיביוטיקה הומצאה, שיעור התמותה צנח (במיוחד בקרב תינוקות) ותוחלת החיים זינקה. כך, אוכלוסיית העולם החלה לצמוח בקצב חסר תקדים ובמאה ה־20 האנושות גדלה ב־4.5 מיליארד בני אדם - גידול של 380%. הקצב הזה הגיע לשיא במחצית השנייה של שנות ה־60, עת גדלה האוכלוסייה ב־2.1% בשנה, גידול שמשמעותו הכפלת האנושות בתוך 33.3 שנים.

לפיצוץ האוכלוסין של המאה העשרים היו תוצאות סביבתיות הרסניות. האנושות המתנפחת ביקשה לשפר את איכות ותנאי החיים שלה, מה שהעלה את המהפכה התעשייתית על סטרואידים ואיתה את זיהום האוויר ומשבר האקלים.

האיום הגדול על הכלכלה: הדמוגרפיה המתהפכת

אך הגאות בילודה נמשכה פחות משני דורות. בתוך 50 שנה החל רוב המין האנושים להתאים את שיעור הילודה לירידה הדרמטית בשיעור מקרי המוות של ילדים, וקצב התחלופה חזר לרמות של טרום המהפכה הרפואית - 2.1 ילדים לאישה.

לפי דוח של האו"ם, משנת 2022, הגידול הטבעי של אוכלוסיית העולם צפוי לעמוד בשנת 2023 על כ־0.9%, השיעור הנמוך מזה עשורים רבים. יתר על כן, שני שלישים מאוכלוסיית העולם מתגוררים היום במדינות בהן שיעור הלידות לאישה נמוך מקצב התחלופה של 2.1, מה שאומר שהאוכלוסייה בהן צפויה להצטמק. לפי ההערכות מדובר בהתכווצות של 1% ויותר עד שנת 2050.

אבל האנושות ככלל תמשיך לגדול, גם אם לאט יותר, בעיקר בזכות המדינות המתפתחות. האוכלוסייה העולמית צפויה לצמוח בעוד כ־2 מיליארד בני אדם ב־30 השנים הבאות ולהגיע לשיא של כ־10.4 מיליארד אנשים בשנות ה־80 של המאה הנוכחית. מחצית מהצמיחה הזו תגיע מ־8 מדינות בלבד: קונגו, מצרים, אתיופיה, הודו, ניגריה, פקיסטן, הפיליפינים וטנזניה.

הצצה מיפן למציאות שמחכה למדינות המערב

בינתיים במדינות המפותחות, אלו שמניעות את הכלכלה העולמית, האוכלוסייה הולכת ומזדקנת. אם בשנת 1900 תוחלת החיים בארה"ב עמדה על 47 שנים, היום האמריקאי הממוצע יחייה עד גיל 76. השילוב של הירידה בשיעורי הילודה עם הארכת תוחלת החיים גרם לשינוי דרמטי במבנה האוכלוסייה, ובעיקר בשיעור המבוגרים. בתחילת המאה ה־20, כ־4.1% מהאוכלוסייה היו בני 65 ומעלה; כעבור מאה שנה שיעורם זינק ל־12%, ועד שנת 2030 אחד מכל חמישה אמריקאים יהיה בן 65 ומעלה.

בגרמניה השינוי היה אפילו יותר דרמטי. שיעור הגרמנים שעברו את גיל 65 עמד על אחוזים בודדים בתחילת המאה הקודמת, אבל עד שנת 2017 הוא זינק ל־28%. עד שנת 2050, הנתון הזה צפוי לטפס לכמעט 38%. ורשימת הדוגמאות מרחבי הגלובוס הולכת ומתארכת.

אבל הדוגמה הטובה ביותר אולי להזדקנות האוכלוסייה היא יפן. דוח של האו"ם משנת 2019 על המדינה, מספק הצצה למציאות שמחכה לדמוגרפיה המערבית בעשורים הבאים: פחות ופחות תינוקות, ויותר ויותר אוכלוסייה מבוגרת. בשנת 2007 חיו ביפן קצת יותר מ־128 מיליון תושבים. עד השנה שעברה, מספרם צנח ל־124 מיליון, וב־2050 צפויים להישאר רק 100 מיליון תושבים ביפן, שעה שכמעט 4 מכל 10 יפנים יהיה בן 65 ומעלה. באותה שנה, קרוב לרבע מאוכלוסיית כדור הארץ תהיה בת יותר מ־60.

פחות עובדים, הרבה יותר חובות

כך, כוח העבודה העולמי יצטמק. בסין, בירת המפעלים העולמית בינתיים, הממשל העריך לפני כעשור כי האוכלוסייה בגיל העבודה תתכווץ ב־200 מיליון בני אדם עד שנת 2025. הערכה שקשה לקבוע אם עמדה במבחן המציאות בצל אופיו של המשטר בבג'יינג. בגרמניה העריכה הממשלה כי כוח העבודה, שעמד בשנת 2018 על כ־52 מיליון בני אדם תצנח עד שנת 2035 לכ־46 מיליון אנשים, ותצטמק בעוד 3 מיליון גרמנים בגיל העבודה עד שנת 2060.

הבעיה של היפוך הפירמידה הדמוגרפית לא תסתכם רק בעובדים, אלא גם בחובות עתק של ממשלות ברחבי העולם. לרוב המדינות המפותחות יש התחייבויות ענק לפנסיונרים. בארה"ב למשל, כמעט מחצית מהתקציב הפדרלי מנוצל כבר היום לטובת תשלומי ביטוח לאומי ומדיקר (ביטוח רפואי לבני 65 ומעלה). מדובר בסכומים שתופסים את החלק הארי בהכנסות האוכלוסייה הבוגרת באמריקה - 50% מההכנסה עבור 40% מהם.

אבל הקופה מתרוקנת. 2.9 טריליון דולר, שמיועדים לתשלומי קצבאות עבור החוסכים האמריקאים, יושבים היום בקרן הממשלתית. על פי ההערכות האחרונות של חבר הנאמנים בביטוח הלאומי האמריקאי, הכספים הללו יספיקו לתשלומי קצבאות רק עד שנת 2034. לאחר מכן, יאזלו הכספים בקרן ומקור הקצבאות שישאר יהיה התשלומים השוטפים שמפקידים העובדים הצעירים (וגם אלו יספיקו לכסות רק כ־77% מההתחייבויות). קרן המדיקר נמצאת במצב חמור יותר, וכספיה צפויים לאזול בתוך פחות מחמש שנים.

העובדה שרוב מוחלט של מדינות העולם, וכל המדינות המפותחות ייקלעו לאותה מגמה של קיטון בכוח העבודה וגידול באוכלוסייה המבוגרת, תטיל עומס כבד על הממשלות. הן יידרשו לשלם את ההתחייבויות הפנסיוניות והרפואיות, במקביל להחזרי החובות הכללים שלהן, שכבר עתה בשיא. גם האוכלוסייה הצעירה תיאלץ לסחוב על גבה סיכון לא מבוטל, הן הכלכלה העולמית והן הכלכלה הביתית והטיפול בהורים המתבגרים יונחו על כתפיו של כוח העבודה המצטמק.

הנס המושלם שיציל את הצמיחה העולמית

אבל אם המגמה של הזדקנות האוכלוסייה מוכרת לכל, איך ייתכן שדוחות בינלאומיים מעריכים שהצמיחה העולמית דווקא תגדל בקצב חסר תקדים? כאן נכנסת המהפכה הטכנולוגית לתמונה. דוח חברת הייעוץ PwC העריך כי התוצר השנתי של סין יזנק ב־26% עד סוף העשור וזה של אמריקה יטפס ב־14.5%. כל זאת בזכות הבינה המלאכותית והאוטומציה, שיתפסו לפי הדוח כ־30% מהמשרות ברחבי העולם.

הכחדת המשרות, איפוא, לא בהכרח תפלוט מיליוני מובטלים ברחבי הגלובוס, אלא תיכנס לוואקום שנפער בשינויים הדמוגרפיים. תחליף את כוח העבודה המזדקן. הטכנולוגיה תאפשר לייצר יותר עושר, באמצעות פחות אנשים, בשעה שמספר המבוגרים הנזקקים רק הולך וגדל ומספר העובדים הזמינים הולך ומצטמצם. כך, סופו של עולם העבודה כפי שאנחנו מכירים אותו, עשוי להתבהר בתור לא פחות מנס מושלם.

מארק אנדריסן, מדור המייסדים של מהפכת האינטרנט בעמק הסיליקון, חוזה כי יישום ראוי של הבינה המלאכותית והיתרונות הטכנולוגיים שהיא תביא עמה, יצמיחו את הכלכלה העולמית בעשרות אחוזים בכל שנה. זאת, בזמן שפחות ופחות אנשים יצטרכו לעבוד, וכוח הקנייה של הצרכנים רק ילך ויגדל.

המהפכה הטכנולוגית הזו לא תהיה סטרילית. האתגר הגדול ביותר בה כנראה יהיה פיתוח של מנגנוני חלוקה יעילים וצודקים לעושר העולמי החדש. בעולם בו יידרשו פחות ופחות עובדים, מנגנונים מהמאה ה־19, שמבוססים על היחס בין תרומה, עבודה והון, יהפכו ללא רלוונטיים ואולי אף אנכרוניסטים.

אבל למרות האתגרים של העידן הכלכלי־טכנולוגי החדש, בהחלט יכול להיות שהבינה המלאכותית והאוטומציה תעשה לשוק העבודה העולמי את מה שעשו המכוניות לשבילים של לונדון עם המעבר למאה ה־20. תעצור את הספירה לאחור, תמלא את קרנות הפנסיה, ותעצור משבר שנראה היום בלתי נמנע.