במהלך השנה וחצי האחרונות, במאבק באינפלציה הגואה, הבנק הפדרלי בארה"ב (הפד) העלה את הריבית באגרסיביות - מרמה של 0.25% במרץ 2022 ל־5.5% כיום, לאחר העלאת הריבית האחרונה בשבוע שעבר. בכך הסתיימה תקופה ארוכת שנים של ריביות אפסיות. לכאורה, השינוי המהותי הזה היה אמור להשפיע לרעה על מניות הצמיחה - שכן בריבית אפסית, הכסף זורם גם לאפיקים מסוכנים יותר בחיפוש אחר תשואה, ואילו כיום יש למשקיעים מספיק אלטרנטיבות.
● יושב על הר אדיר של מזומנים: מה מסתתר בדוחות של וורן באפט?
● התחזית האופטימית לישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
● אל תפחדו להזדקן, ה-AI תניע את הצמיחה העולמית
מניות צמיחה הן פעמים רבות של חברות עם טכנולוגיה משבשת (disruptive) וחדשנות אשר צומחות בשיעור גבוה יותר מהשוק הכללי, ובמקרים רבים הן משקיעות הרבה משאבים בצמיחה ולכן הרווחיות שלהן נמוכה או לא קיימת. לכן, כשהריבית עולה - השווי המחושב על בסיס התזרימים העתידיים המהוונים נפגע, גם אם הצמיחה עצמה לא נפגעה.
אולם, בניגוד לציפיות, מניות הצמיחה בוול סטריט דווקא מככבות השנה. לאחר שנה חלומית ב־2021 על רקע הקורונה, ב־2022 חל היפוך במגמה עם ירידות חדות, ומתחילת 2023 שוב השתנתה המגמה ואנחנו רואים חברות צמיחה שזינקו בשיעורים דו־ספרתיים ואף תלת־ספרתיים. לדוגמה, טסלה זינקה ב־106%, רובין הוד עלתה ב־53%, שופיפיי הוסיפה לערכה 80%, וכמובן חברות הטכנולוגיה הגדולות אמזון , אנבידיה , גוגל , פייסבוק , מיקרוסופט ומטא עלו גם הן.
איך זה קורה? שחר כרמי אנליסט טכנולוגיה בכיר בפסגות, מציין קודם כל את הסביבה המאקרו־כלכלית: "מבחינת המאקרו, 2023 פחות גרועה ממה שחששו בסוף 2022", הוא אומר. "הקונצנזוס היה מיתון אמריקאי ואפילו עולמי בסבירות גבוהה. בינתיים, הצריכה הפרטית חיובית, אין גל פיטורים מסיבי והעלאת הריבית הובילה להיפוך מגמה באינפלציה. התחושה של המשקיעים היא שהולכים ל'נחיתה רכה' של הכלכלה, זה לא בהכרח מה שיקרה אבל כך השוק מתייחס. בנוסף, הגענו לכאן עם מחירים נמוכים (במניות) אז זה גם תומך".
המבחן הגדול: לחשוב על רווחיות ולא להסתנוור מהצמיחה | אסף גלעד, פרשנות
הן היו חברות חלום, התרסקו כשהבועה התפוצצה ב־2021, ועכשיו זוכות שוב באור מן ההפקר: למונייד, קמטק, יוניטי-איירון סורס וג'יי פרוג נחשבות לכמה מהמניות הישראליות בוול סטריט שנהנו מהצמיחה הגדולה ביותר מאז תחילת השנה, כשהן נסחפות אחר הגאות בשוקי ההון בחודשים האחרונים.
בניגוד לסטארט־אפים וחדי הקרן הפרטיים - שם המשקיעים עדיין 'יושבים על הגדר' וממתינים לשינוי מגמה, אם לא ברחו כבר - החברות הציבוריות נהנות מהאופטימיות בשוק ההון שהחזירה כבר חלק מהמשקיעים למניות טכנולוגיה רווחיות וצומחות.
בגל הנסיקה הקודם, בשנות בועת הקורונה של 2020־2021, הסתפקו המשקיעים בהצגת צמיחה בהכנסות כתנאי להשקעה ולעליית ערך המניה. מאז נראה היה שהמיקוד עובר לשורת הרווח של החברות, אלא שגם עתה מסתמן שגם חברות מפסידות משתתפות בחגיגת הזינוקים.
למונייד למשל, חברת הביטוח הדיגיטלי, מאז ומעולם הציגה הפסדים - וגם בדוחות שפרסמה השבוע לא עברה לרווחיות. יתר על כן, שיעורי ההפסד התפעולי והנקי אף עלו. ובכל זאת, המשקיעים נהרו בחודשים האחרונים למניית למונייד והעלו אותה במעל ל־40% מאז תחילת השנה. זאת, חרף ירידה של יותר מעשרה אחוזים בפתיחת המסחר ביום חמישי.
בשונה ממניות צמיחה ישראליות אחרות, למונייד פונה לצרכן הסופי והתנודות במנייתה מעידות על האופטימיות השוררת בשוק באשר למצב הרוח הכללי והצפי לעלייה בהוצאות הצרכנים. נראה שיותר מרווחים או הפסדים, היא מושפעת מהתפתחויות מאקרו דוגמת עליית הריבית או בלימת האינפלציה.
סיפור דומה הוא של מניית SoFi, חברת הפינטק שזינקה ב־124% עד כה השנה. כנראה בדומה ללמונייד, על בסיס הצפי שאנשים יחזרו לרכוש נכסים, ליטול עבורם הלוואות ולבטח אותם.
מפנקות בתגמול, מקצצות בשיווק
חולשה עתידית בשוקי המניות תעמיד את חברות הצמיחה במבחן, שבו יידרשו לבחור בין המשך החתירה לרווחיות לבין היקסמות ממחיר המניה העולה, שיאפשר לחזור לדפוס הפסדי הכולל הוצאות מופרזות על שכר ונדל"ן.
אצל למונייד למשל, דווח על עלייה בתגמול ההוני של כמעט כל עובדי החברה - למעט אנשי השיווק והמכירות. ההוצאות הרבעוניות על הנהלה וכלליות גדלו בלא פחות מ־37% מרבעון לרבעון בעוד שהוצאות הפיתוח עלו ב־35%. בהוצאות השיווק והמכירות החליטו בלמונייד דווקא לחתוך ב־33%.
ייתכן שזה נובע מהעלאה במשכורות או בשימור העובדים האיכותיים, ואומנם חברות הצמיחה כבר מצויות בישורת האחרונה של טיוב כוח האדם, לאחר סבבי פיטורים או אי־שכירת עובדים חדשים במקום מי שעזבו, השלת ג'וניורים (מהנדסים זוטרים בוגרי אוניברסיטאות) רבים ועובדים בינוניים.
ובהיבט זה יש לחברות הצמיחה יתרון: על מנת להשאיר את הטאלנטים 'בבית' הן מציעות לעובדים האיכותיים חבילת מניות חסומות (RSU) במקום להעלות את השכר.
אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת באופנהיימר ישראל, סבורה שהסיבה העיקרית היא "ביזנס טוב. יש פה סקטור שנהנה מהתפתחויות טכנולוגיות שמנטרלות השפעות אחרות", היא אומרת. נוסף על כך, היא מזכירה את "הטראומה" של 2022, שאילצה הרבה חברות צמיחה להתייעל. "קיבלנו שילוב יפה של צמיחה ורווחיות, או לפחות תזרים חיובי", היא אומרת. לכן לדבריה, ההשקעה היום במניות הצמיחה היא לא אופנה, אלא שהחיפוש אחר תשואה גבוהה בסיכון נשלט - מוביל לחברות צמיחה ובעיקר לטכנולוגיה".
שניהם מציינים גם את ה־AI כגורם שהשפיע לטובה על מניות הצמיחה. לדברי מנה קליל, "בעיניי, ה־AI זה דבר שהוא משנה עולמות. אני נדהמת מקיצור התהליכים בחיי היומיום. זו מהפכה רצינית שמייצרת עוד מנועי צמיחה. המשקיעים מזהים את זה ומחפשים מי ייהנה מכך, וזה חלק מהגל העולמי".
הטריגר לנסיקה: הבינה המלאכותית
כרמי מפסגות מוסיף כי "הבינה המלאכותית היוצרת (generative AI) נכנסה לחיינו בסערה עם השקת ChatGPT והפנתה זרקור בולט להתקדמות הגדולה בתחום. אפשר לראות שיש פה יישומים אמיתיים שנותנים כלים שיכולים להיות מלהיבים, בעולמות של תכנות, שירות לקוחות, חיפוש, תרגום ועוד - וכל אלה דוגמאות ראשוניות בהתהוות. יש מי שמשווה את זה למהפכה של האינטרנט.
"באופן כללי, מכפילים שלפיהם החברות נסחרות זה דבר גמיש. אחד האלמנטים שיכול לדחוף מכפילים למעלה זה פוטנציאל צמיחה עתידי, ופה נראה שיש כזה. מיקרוסופט רצה עם זה עם openAI, אנבידיה היא ענקית שבבים שנהנית בצורה משמעותית. ראינו שגם חברות ביג טק אחרות נכנסות לתחום - גוגל שלכאורה הייתה אמורה להיפגע מכך משקיעה משמעותית כדי להיות שחקן ב־AI, גם מטא, אמזון, ואני מניח שנראה גם את אפל".
לדברי כרמי, העליות בזכות ה־AI התחילו עם הביג טק אבל חלחלו לעוד חברות וסקטורים. "יש סגמנטים שלמים, לא רק בטכנולוגיה, שייהנו מ־AI. אם הולכים לעולם שבו AI יהיה חלק ניכר מהחיים שלנו, אפשר שבעולם ההשקעות למשל יהיה מנהל מחלקת מחקר שיפקח על רובוטים שיחפשו דברים מעניינים שנאמרים בשיחות ועידה, ויבנו מנועים למצוא הזדמנויות. זה יכול להשפיע על כל תחומי המשק, תלוי כמובן בכמה היכולות יהיה טובות. בכל מקרה, אם היינו מסתכלים על 2023 בלי ה־AI - אני מאמין שהיינו היום במכפילים הרבה יותר צנועים, בטח בנאסד"ק".
כמה מהעליות בשווקים מתחילת השנה מוסברות ב־AI?
מנה קליל: "קשה לכמת. אבל החזרה למניות הצמיחה נעשית עם היגיון. זה לא כמו משבר הדוט.קום עם ה־eye balls (נתוני צפיות באתרי אינטרנט, ש'ח'ו). יש קושי בגיוס כספים, יש פחות גיוסי הון סיכון והכל שמרני ומדוד יותר. זה לא שלב בועתי".
הלקחים שנלמדו, ואלו שלא
אחת השאלות היא מהם הלקחים שלמדו המשקיעים מהסיבוב הקודם. האם כעת המשקיעים שמים דגש גם על רווחיות, או שהגישה השלטת מ־2021 לפיה הצמיחה היא חזות הכל חזרה.
מנה קליל מאופנהיימר בטוחה שהמצב הנוכחי שונה בתכלית מהעבר וכי הלקחים נלמדו. "החברות משתנות, הן עשו מהפכה. הן הבינו שהן יכולות להמשיך לייצר צמיחה אבל חייבות להיות רווחיות. לא הצד של המשקיעים השתנה, אלא של החברות, והאסטרטגיה הזו התקבלה בהתלהבות", היא אומרת ומוסיפה, "כי רבות דובר על תוצאות הקורונה, הכספים שזרמו וחיפשו יעדים להשקעה. הייתה אז ריבית נמוכה. משקיעים נכנסו אז גם ל־second best ו־third best, חברות שלא היו רווחיות אבל דיברו על רווח בעוד שנתיים־שלוש. מאז הריבית עלתה, יש אלטרנטיבות, הרציונל משתנה. אנשים גם יצאו מהקורונה וחזרו לטייל ולקנות. ההתנהגות האנושית משתנה עם הסביבה".
הנפקת למונייד ב־2020 / צילום: באדיבות NYSE
כרמי קצת יותר מסויג ומזהה דפוסים דומים לעבר. לדבריו, "בשלב מסוים היה בהחלט נראה שמשקיעים שמים יותר דגש על רווחיות. יש את 'חוק ה־40': לוקחים את שיעור הצמיחה ושיעור התזרים החופשי מסך ההכנסות, אם ביחד זה מעל 40% זה נתון חיובי. אם בתחילת תקופת הפוסט־קורונה עניין את המשקיעים שהמספר יהיה גבוה ופחות מאיפה זה מגיע, לפני חצי שנה הדגש היה יותר על התזרים ופחות על הצמיחה.
"יש לי הרגשה שלאחרונה זה מתחיל להתערער ושוב חוזרים לסיפורי צמיחה קלאסיים גם אם פחות רווחיים. שוק ההון נע בין תאוות בצע לפחד, והיום יש נטייה חזקה יותר לתאוות בצע. מה שיכול לעצור את זה - המשך עליית הריבית. יהיה מאתגר למניות להמשיך לצמוח אם התהליך הזה יהיה יותר משמעותי".
אז יכול להיות שמתפתחת בועה? להערכת מנה קליל התשובה שלילית. "הכיוון הוא הגיוני ורציונלי לגמרי", היא אומרת. "נכון שקצת הגזמנו והתשואה בנאסד"ק כבר 33.5% מתחילת השנה, זה לא מעט, וייתכן שהורדת הדירוג של ארה"ב ודברים אחרים יכולים קצת לזעזע, אבל הכיוון הוא נכון לחברות הצמיחה".
כרמי מציין שבדרך כלל את הבועה מבינים בדיעבד, אך מזהה "סממנים קלאסיים שמזכירים את האינטרנט של שנת 2000. כולם מדברים על AI, חברות חייבות להגיד שהן עושות AI כי אחרת לא 'סופרים' אותן, תמחורים שעולים לרמות קצת לא נוחות. מצד שני, יש את קצב הצמיחה. לדוגמה, מנכ"לית AMD, שיש לה הרבה מאוד קבלות, מדברת על כך ששוק המאיצים ל־AI יעלה מרמה של 30 מיליארד דולר ל־150 מיליארד דולר ב־2027. אם היא צודקת, זו יצירת ערך מטורפת בתחום השבבים, זאת מהפכה, ואנחנו בשלבים לא מאוד מאוחרים שלה. אז אולי זה יותר כמו השנים 1997־1998 באינטרנט, ולא 2000. ואולי בעוד שנתיים נגיד שזה היה מופרך, קשה לדעת".
הנפקת גלובל־אי בנאסד''ק / צילום: ספייס קאט
התחזית להמשך קצת פחות אופטימית
כשמדברים על חברות מוטות צמיחה, ניתן להצביע על לא מעט חברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט ועשו מיני־קאמבק השנה לאחר שצנחו בשנה שעברה. כך למשל, גלובל־אי קפצה ביותר ממאה אחוזים מתחילת השנה, למונייד מציגה תשואה חיובית של יותר מ-40% וזאת למרות ירידה של יותר מעשרה אחוזים בפתיחת המסחר ביום חמישי. גם סאפיינס, אאוטבריין ומאנדיי טיפסו בשיעורים של 35%-60%. לשם השוואה, מדד הנאסד"ק עלה באותה התקופה בכ־34%. כעת, לאחר תקופה חזקה מאוד בשווקים, יש מי שמעריך שהמגמה החיובית לא תימשך באותו הקצב.
טקס פתיחת המסחר של מאנדיי בנאסד''ק ביוני 2021 / צילום: נאסד''ק
מנה קליל אומרת כי "ארי ואלד, האנליסט הטכני של אופנהיימר, הוציא בפעם הראשונה תגובה יותר שמרנית. הוא אמר שהתקופה הנוכחית יכולה להיות תקופת מימושים, אבל הוא אופטימי לטווח הארוך לקראת סוף השנה, והוא הזהיר - עוד לפני הורדת הדירוג של פיץ' - מהחולשה של חודשי הקיץ.
אני הייתי נזהרת, כי בכל זאת עשינו מהלך, ואני לא יודעת אם נכון לקנות היום נאסד"ק כמו שנכון לקנות חברות טובות ו'לרכוב' עליהן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.