המשקיעים זעמו על הפרקליטות, והפרשה שטלטלה את השוק עשויה להיפתח שוב

האם ההסדר המותנה שנחתם עם יושב הראש לשעבר של חברת הנדל"ן האמריקאית אול־יר הולדינגס לימיטד, יואל גולדמן, ואשר בעקבותיו נסגר תיק החקירה נגדו, יבוטל?

בפרקליטות לומדים בימים אלה את טענות מחזיקי איגרות החוב שלפיהן ההסדר נסמך על מצג שווא שהציג גולדמן, ולפיו הוא מתעתד להשיב להם עשרות מיליוני השקלים שנטל במסגרת משא ומתן שהוא מנהל עמם - דבר שלטענתם כלל אינו נכון. יחד עם זאת, לפי שעה דומה כי ניתן להעריך בזהירות שההסדר יעמוד בתוקפו חרף הטענות נגדן.

● הסדר עם יואל גולדמן בפרשת קריסת אול-יר: ישלם 9 מיליון שקל קנס
● מחזיקי האג"ח באול-יר לפרקליטות: גולדמן הציג לכם מצג שווא, בטלו את ההסדר עמו

האם היה משא ומתן?

בסוף השבוע שעבר פרסמנו בגלובס כי פרקליטות מיסוי וכלכלה חתמה על הסדר מותנה עם גולדמן בפרשת הקריסה של חברת אול־יר ומחזיקי האג"ח, אשר בעקבותיו התיק הפלילי נגדו ייסגר.

במסגרת ההסדר הודה גולדמן, אזרח אמריקאי, כי לא דיווח על עסקאות והלוואות שעשה בנכסי החברה עם גורמים חיצוניים לה, לא עדכן את נושאי המשרה האחרים ואת הדירקטוריון, ועשה כן ללא כל אישור ממוסדות החברה. בנוסף הודה גולדמן כי לא הגיש במועד את הדוחות כספיים של החברה. גולדמן הסכים לשלם קנס של 9 מיליון שקלים, להימנע מגיוס הון לתקופה של חמש שנים ולא לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח.

בין הנימוקים שצוינו בהסדר להחלטה לסיים את ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט, הודגשה הסכמתו של גולדמן לפצות את ציבורי מחזיקי האג"ח בסכום של עשרות מיליוני במסגרת משא־ומתן שהוא מנהל עם הנאמן על נכסי החברה.

גורם שהיה מעורב בנושא ציין כי הגם שהיו נימוקים נוספים, דוגמת החשש מפני השקעת משאבים עצומה בהליך שעשוי להימשך זמן רב, העובדה שגולדמן אינו בארץ ושפעילות החברה לא נעשתה בארץ, והעובדה שהחברה נמחקה מהמסחר ומצויה בהליכי פשיטת רגל, סוגיית הפיצוי למשקיעים הייתה משמעותית ביותר בהסדר.

אולם, ביום חמישי האחרון, לאחר שפורסם דבר ההסדר, פנו הנאמן למחזיקי האג"ח באול־יר, משמרת - חברה לנאמנות וחברי נציגות מחזיקי האג"ח במכתב חריף לפרקליטות מיסוי וכלכלה ובו דרשו לבטל את ההסדר.

במכתב טענו באמצעות עוה"ד אמיר פלמר, עופר צור, אמנון ביס ורמי קצב המנהל את התיק במשמרת, כי לא היה מקום לחתום על הסדר מותנה עם גולדמן, הן מן הטעם שביצע לטענתם מעשי מרמה חמורים ביותר, והן בשל כך שהציג מצג שווא ביחס למגעים שהוא מקיים להשבתם של עשרות מיליוני שקלים למחזיקי האג"ח.

לטענת מחזיקי האג"ח, שבהם גורמים מוסדיים ופרטיים, לא נערך עמם שום משא ומתן, וודאי שאין כל אופק להסכמה ביחס לכספים שיושבו, דבר שניתן היה לברר בקלות עם הנאמן או חברי נציגות מחזיקי איגרות החוב לפני שנחתם ההסדר.

גורם שמעורה בנושא ציין כי להערכתו, מבחינת הסכומים שבהם מדובר, מדובר בהונאה הגדולה ביותר שנעשתה בישראל, שאפילו פרשת חפציבה מחווירה לידה. לטענתו, ההחלטה לסגור תיק כזה בהסדר עשויה להעביר מסר בעייתי לגורמים אחרים במשק, ולאותת להם שמשתלם להם להפר את החוק. לא כך, נטען, הסתיימו פרשות דומות אחרות.

במכתב נטען כי אכן התקיים משא ומתן התחלתי עם גולדמן אך זה מוצה, ובמועד החתימה על ההסדר עמו לא התקיימו כל מגעים עם הנאמן. כן נטען כי גולדמן פנה לנאמן ולנציגות באמצעות צד שלישי וביקש להגיע להסדר שלפיו ישלם 10 מיליון דולר בפריסה למשך מספר שנים, אך כי דרישות שהציגו מצדם על מנת לוודא שפנייתו רצינית לא מולאו על־ידו, ולכן התקשורת בין הצדדים הסתיימה.

"פנייתו של מר גולדמן לנאמן ולמחזיקים הייתה כל כולה 'הצגה' אחת גדולה שנועדה לשרת את המשא ומתן עם הפרקליטות", נכתב.

ההסדר הקודם נפסל

ההסדר שנחתם עם גולדמן הוא ההסדר השני שהובא לשולחן בעניינו. בספטמבר 2022 דחתה ועדת האכיפה המינהלית הפועלת מכוח חוק ניירות ערך הסדר אחר, מינהלי, שבעקבותיו אמור היה להיסגר התיק נגדו, וזאת בנימוק שיש למצות את החקירה הפלילית בעניינו.

הוועדה הסבירה כי השיקולים שעל רשות ניירות ערך לשקול בבואה להתקשר בהסדר אכיפה הם חומרת המעשה ונסיבותיו, טיב ועוצמת הראיות, מדיניות האכיפה של הרשות והעניין הציבורי בכריתת ההסדר.

הוועדה ציינה כי "המעשים המיוחסים למשיב במסגרת הפרשיות השונות המופיעות בהסדר הם חמורים מאוד, חלקם נושאים אופי ודפוס פעולה דומים, חוזרים על עצמם ומתרחשים על פני פרק זמן ארוך".

עוד צוין כי "אין אנו רואים כיצד הגעה להסדר בשלב זה משרתת את האינטרס הציבורי ביצירת הרתעה אפקטיבית בשוק ההון".

חברי הוועדה הסבירו אז כי "לשיטתנו, מיצוי ההליך במישור הפלילי, על כל ההשלכות הכרוכות בכך… יש בכך כדי לשדר מסר חשוב לכל השחקנים בשוק ההון ולפיו מפרים זרים אינם חסינים מפני העמדה לדין בישראל ורשויות החוק יעשו מאמצים במטרה למצות את ההליכים מולם".

לאחר דחיית ההסדר, הושב עניינו של גולדמן לאפיק הפלילי, והועבר מידיה של רשות ניירות ערך לידי הפרקליטות, שהגיעה בסופו של דבר להסדר המותנה שנחתם כעת. ההסדר מתמקד בעבירות הדיווח, שלהן, צוין בהסדר, נמצא ביסוס ראייתי.

כאוס של אי־דיווח

גולדמן הוא אזרח אמריקאי והבעלים של אול־יר, חברת נדל"ן שהתאגדה בשנת 2014 כחברה פרטית באיי הבתולה. בשלב שבו עמד על הפרק הההסדר המינהלי של גולדמן, היו לאול־יר למעלה מ־145 נכסים, מרביתם בנייני מגורים להשכרה.

בדצמבר 2014 הנפיקה אול־יר אג"ח לציבור בבורסה בתל אביב בחמש סדרות בסך כולל של קרוב ל־2.5 מיליארד שקלים, ובמועד זה הפכה החברה לתאגיד מדווח.

בתקופה הרלוונטית לאירועים שנחקרו, שימש גולדמן מנכ"ל ויו"ר. בשנת 2020, הגיעה אול־יר לחדלות פירעון, ובהמשך איגרות החוב שלה נמחקו מהמסחר. הליכי חדלות הפירעון של החברה טרם הסתיימו, ובעבר הוגשו התנגדויות להסדר חוב שהוצע בו.

בין היתר טענו ארבעה דירקטורים שכיהנו בחברה כי גולדמן ביצע פעולות מרמה בתחכום רב, והסתיר מהם עסקאות שביצע. החקירה נגדו נפתחה בעקבות טענות שונות לאי־סדרים בחברה וכן לעבירות מרמה.

העובדה שגולדמן הוא אזרח אמריקאי ושאול־יר עצמה לא התאגדה בישראל, עוררו לאורך הדרך את שאלת האפשרות להסגירו לישראל, כמו גם את המורכבות שכרוכה בהפללתו במעשים שאינם בהכרח פליליים בארצות הברית.

השאלה מה יעלה בגורלו של ההסדר, שמחזיקי האג"ח מבקשים עתה לבחון נגזרת גם מכך. בנקודת הזמן הנוכחית היא גם רלוונטית לשאלה אם גולדמן כבר שילם את הקנס שהוטל עליו, ויוכל לטעון להסתמכות על ההסדר שנחתם עם הפרקליטות.

מעבר לכך, עניינו של גולדמן מעלה תהיות ביחס לתפקידם של הרגולטורים על שוק ההון, ולפיקוח שנעשה על העסקאות בשוק. כן מתעוררת השאלה האם נכון ש־9 מיליון השקלים שגולדמן ישלם בקרב ההסדר, ישולמו כקנס לאוצר המדינה ולא יושבו לציבור המשקיעים, שעמו נמנות גם קרנות פנסיה וגורמים נוספים שכספי הציבור מוחזקים על־ידם.

בינתיים הכדור אצל הפרקליטות, ואם לא תהיה החלטה מצידה בימים הקרובים, צפויים מחזיקי האג"ח לכנס אסיפה שבה יכריעו על שלבי הפעולה הבאים, ובהם ערר על סגירת התיק בעניינו של גולדמן, אם אכן ייסגר, ועתירה לבית המשפט על ההחלטה.

מפרקליטות המדינה נמסר: "הפרקליטות תלמד את טענות שני הצדדים ביחס להסדר שגובש". מטעמו של גולדמן לא נמסרה תגובה.