סורק סרטן העור של מרפא טכנולוגיות הוכרז כ-Breakthrough Technology
חברת מרפא טכנולוגיות, המפתחת מצלמה עם בינה מלאכותית לאיתור סרטן העור, הודיעה כי ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הגדיר את המוצר כטכנולוגיה פורצת דרך, Breakthrough Technology , כלומר היא תוכל לעבור את הניסויים הקליניים במסלול המקוצר למכשור רפואי. המערכת מצלמת את כל הגוף, ומשווה נקודות פיגמנטציה ונגעים פוטנציאליים לאלה שמצאו בבדיקה הקודמת, גם אם בוצעה על ידי רופא אחר. הטכנולוגיה של החברה אמורה לשפר את האבחון גם באמצעות בדיקה אוטומטית מעמיקה של הנגעים וגם על ידי השוואתם לתקופה קודמת, כדי לראות אם הם צמחו.
● רגע האמת של חברת הביוטק היפנית: האם הטכנולוגיה שלה תשנה את שוק הפארמה? | ראיון
● הגורו של יזמי ההייטק שהפך לדוקטור לשינוי הרגלים | חזית המדע
מרפא טכנולוגיות, הפועלת מחיפה, מנוהלת על ידי טובי בכר, בעבר בין היתר סמנכ"ל באלסינט, והיא הוקמה על ידי בכר יחד עם ד"ר יעקב נבון, חוקר בצוות עיבוד התמונה של IBM. החברה גייסה עד היום קרוב למיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ביניהם עודד בן שבת מחברת יצור המכשור הרפואי תב מדיקל, וכן מרשות החדשנות. היא קיבלה 2 מיליון דולר מקרן BIRD לשיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות וישראליות. שיתוף הפעולה שלה הוא עם חברת Nortech הנסחרת בנאסד"ק ועוסקת בתחום שירותי העיצוב והיצור של מכשירים רפואיים ואלקטרוניים מתקדמים.
מרפא כבר קיבלה אישור FDA למוצר ראשון שלה, וכעת היא פועלת לקבל אישור לגרסה של המוצר עם יכולות AI . המערכות המתחרות כוללות עשרות מצלמות ודורשות סקירה של כ-20 דקות, ולכן נמצאות בשימוש מועט. המערכת של מרפאה היא מהירה יותר ופשוטה הרבה יותר. בדיקה השוואתית במאיו קלינית גילתה, לדברי בכר, כי האיכות של הגילוי המוקדם דומה בין המכשירים, אולם ידרש כנראה ניסוי על לפחות 100 מטופלים, כדי להוכיח זיהוי דומה לזה של רופא. בכוונת החברה לצאת בקרוב לסבב גיוס כדי לממן ניסוי זה.
מול שוק טלהרפואה בירידה, טייטו מגייסת 49 מיליון דולר בשווי עולה
חברת טייטוקר (Tytocare) שמשווקת מכשירים רפואיים המאפשרים לבצע בדיקות רפואיות מרחוק, הודיעה על גיוס של 49 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן Insight Partners יחד עם קרן הפנסיה כלל, קרן הפנסיה הקנדית HOOPP ומערכת שירותי הביראות האמריקאית ממוריאל קר. עד היום גייסה החברה כ-205 מיליון דולר.
מהחברה נמסר כי היא רושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, וצומחת בניגוד למגמה עבור חלק מהחברות העוסקות היום בטלהרפואה. תחום זה נסק עם הקורונה אך עם סיומה, לא הצליח לממש את הפוטנציאל שנוצר. אצל טייטו כן נרשמת מגמת צמיחה כאמור, והגיוס הזה בוצע בשווי גבוה יותר מהקודם.
טייטו הוקמה ב-2012 על ידי דדי גלעד, מנכ"ל החברה, ועופר צדיק, היום סמנכ"ל התפעול. היא פיתחה מספר מכשירים המאפשרים ביצוע מרחוק של בדיקות שכיום נהוג לבצע רק בקליניקה של הרופא, כמו צילום גרון, אוזן והאזנה לחזה. האתגר הטכנולוגי היה להנחות את המטופל כיצד לרכוש את התמונה או השמע בצורה הנכונה, והחברה יישמה בינה מלאכותית כדי לעשות זאת. המוצרים איתם נכנסה החברה לשוק, היו בתחום רפואת המשפחה, והיום היא משווקת גם מוצרים עבור חולים כרוניים, תחילה בתחום האסתמה. הגיוס יאפשר לחברה לחזק את כלי הבינה המלאכותית שלה, כך שיהפכו במקרים מסויימים לכלים תומכי החלטה.
"אין ספק שאלה היו 3-4 שנים מאוד מעניינות", אומר גלעד בראיון ל"גלובס". "השוק העריך שהקורונה תביא רק להתפתחויות חיוביות עבור עולם הטלהרפואה, אבל כשהמגיפה נגמרה, רוב הביקורים חזרו להיות פיזיים. ובמקביל, הקורונה גם פגעה תזרימית באותם ארגונים שאנחנו עובדים איתם. החדשות הטובות במבט קדימה, הם שכל ארגון בריאות יודע שהוא חייב פתרון רפואה מרחוק. זה כבר לא אופציונלי".
מדוע הצרכנים לא המשיכו להשתמש ברפואה מרחוק אחרי שהקורונה נגמרה?
"חברות הטלהרפואה שהתבססו על רופא ב"סגנון אובר", כלומר להביא לך את הרופא הראשון הזמין, התקשו לזכות באמן הציבור. ההעדפה היא קודם כל להגיע לרופא שלך, או בעדיפות שניה, לרופא שפועל תחת המותג של מערכת הבריאות שלך. לכן למשל שירותי בריאות כללית, הייתה לרפואה בוידאו או טלפון הצלחה גדולה יותר. אנחנו יודעים לעבוד עם כל הרמות האלה, אבל רוב הלקוחות שלנו הם רופאים 'ממותגים'".
אבל אם המטופל מדבר עם הרופא שלו, הרי שהעלות של הטיפול למערכת הבריאות נשארת דומה?
"לא מדוייק. כי אם לא תצליחי להגיע לאותו רופא, תעלי להם יותר". מחקר שערכו עבור החברה כלכלנים מאוניברסיטאות סטנפורד ותל אביב, הראו כי היא הצליחה להפחית את הביקורים בחדרי מיון ב-24.1% ואת ביקורי החירום ב-11.3% והוזילה את עלויות הטיפול אצל משתמשי טייטו ב-7% לעומת מי שאינם משתמשים במכשיר.
אחת ההפתעות הייתה כי למרות שהמוצר משווק לרפואת משפחה, אחוזי השימוש הם גבוהים יותר אצל בוגרים מאשר אצל ילדים. מחקר שערכה החברה יחד עם שירותי בריאות כללית, מצא כי רמת השימוש בשירותי רפואת משפחה אצל בעלי מכשיר טייטו הייתה גבוהה ב-12% אצל מאשר אצל מי שלא היו בעלי המכשיר, אבל השימוש הרב יותר הזה ברפואת משפחה, הפחית את השימוש ברפואת חירום, כך שלא הייתה לו בסופו של דבר עלות גבוהה יותר.
חברות הטלהרפואה טוענות שכ-80%-90% מהביקורים הוירטואליים מסתיימים ללא צורך בבדיקה פיזית, גם ללא שימוש במכשירים כמו שלכם
"הכוונה היא ל-80% מאלה שמגיעים אליהם מלכתחילה. אלה לא המקרים שבהם ברור כי כנראה יהיה צורך במכשיר".
החברה ביצעה גם מחקרים מקיפים בתחום התנהגות הצרכנים כדי לעזור להם לאמץ את השימוש במוצר, חלקם בשיתוף עם חברת Carelon, חברת הבריאות הדיגיטלית של תאגיד הביטוח Elevance. כך למשל, השקיעה החברה רבות בחומרי ההדרכה לשימוש במוצר, ואפילו יצרה משחק, סוג של חידון, שאימן את המטופלים בשימוש במשחק. על הקופסה נרשם כי יש להפעיל את המוצר מייד כדי להשתמש בו בהמשך, וכך הצרכנים הונעו לפעולה ואינטראקציה ראשונה עם המכשיר. עוד נכתבו מסרים מעוררים FOMO כמו "יש עוד אנשים שצריכים את המוצר, ואם אינך משתמש/ת בו, נשמח להעביר להם". ואלה רק חלק מן הדוגמאות לניהול התנהגות הצרכנים.
המעבר למחלות כרוניות מאפשר לדברי גלעד להתחיל מעבר משלב הנוחות לשלב שיפור השירות. "אנחנו מאמנים את המכשיר על רופאי ריאות ולא עם רופאי משפחה. הוא יכול לכוון את הרופא לאבחונים נדירים יותר או אפילו לראות דברים שרופא משפחה לא יראה".
האם היה קשה לגייס הון בתקופה הזו?
"משקיעים רבים פנו אלינו בזכות התוצאות שלנו. לשמחתנו לא גייסנו כיוניקורן ולא היינו צריכים לחטוף ירידה בשווי, לא צמחנו באופן לא אחראי. הגענו ל-130 עובדים ועוד 70 בארה"ב, וצמצמנו 10 עובדים בכל אתר כי השוק נהיה יותר קשה וישנה אי וודאות".
משקיעים שואלים אתכם על השיוך הישראלי שלכם?
"בוודאי. ממדינה שהייתה היהלום שבכתר מבחינת הובלה טכנולוגיה בתחום הזה, היום מסתכלים עלינו אחרת. החברות האמריקאיות בודקות מאז ומתמיד את החקיקה בכל מדינה בה הן פועלות, ובמקום בו הם לא מרגישים בטוחים, הם לא משקיעים. זה נכון בעיקר לקרנות פרייבט אקוויטי, כי הן נוטות להשאיר חברות לפעול כמו שהן, ולא להעביר אותן למקום אחר, אז אם המקום לא מתאים להן - לא משקיעים. בינתיים, מדינות אחרות מצמצמות את הפער מול ישראל בתחום הטכנולוגי.
"אני מכיר יזמים ישראלים שהקימו חברות מחוץ לישראל. אני שומע את זה גם מחברים וגם מקרנות הון הסיכון. אני אישית חזרתי לישראל כדי שהבן שלי יוכל להתגייס, ואני מאמין בכח האדם פה, אבל אני גם דואג לבת שלי ומה יגידו לה באוטובוס".
אישור משמח חלקית עבור ביוג'ן
החברות האמריקאיות ביוג'ן וסייג' תרפיוטיקס הודיעו במהלך סוף השבוע על קבלת אישור ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, לתרופה החדשה שלהן עבור דיכאון אחרי לידה. אולם, החברות לא קיבלו את האישור עבור דיכאון מג'ורי.
ההחלטה החלקית הזו יכולה להסביר מדוע ביוג'ן לא הדגישה את המוצר הזה בשיחת הועידה לכבוד הדו"חות שלה שהתרחשה זמן קצר לקראת קבלת תשובת ה- FDA. נראה כי החברה כבר העריכה שלא יתממש התרחיש הכי חיובי שלה.
האישור של התרופה, שתיקרא Zurzuvae (זורזווה), הוא בסך הכל חדשות טובות. סייג' השיקה בעבר תרופה נגד דיכאון אחרי לידה באותו המנגנון, אולם התרופה ההיא נכשלה בשוק למרות שהייתה יעילה, מסיבות לוגיסטיות: היא דרשה עירוי שנמשך 60 שעות. התרופה החדשה תינתן בבליעה, בביתן של המטופלות, כטיפול חד פעמי שימשך 14 יום.
היתרון של זורזווה על פני מוצרים קיימיים בשוק הניתנים בבליעה, הוא פעילותו המהירה. תרופות אחרות לדיכאון דורשות מספר שבועות לפעול, לעומת כמה ימים עבור זורזווה, וההבדל יכול להיות במיוחד משמעותי במהלך חופשת לידה.
שוק הדיכאון לאחר לידה הוא שוק גדול, אבל שוק הדיכאון המאג'ורי הוא שוק ענק. עדיין לא ברור איך תגיב המניה לאישור. ייתכן שהאופציה לתרחיש פחות מאופטימלי הייתה כבר מתומחרת במניה מאז שיחת הועידה.
ההחלטה של ה-FDA בעניין הדיכאון המאג'ורי אינה סופית, אלא החברות ידרשו לבצע ניסוי נוסף כדי לוודא כי המוצר יעיל.
ביוג'ן קיבלה השנה כבר שני אישורים לתרופות חדשות: לקמבי לאלצהיימר וקוואלסודי לטיפול בניוון שרירית מתחום ALS. עם אישור שלישי בשנה, יש למנכ"ל החדש כריסטופל וויבכר הרבה עם מה לעבוד כדי להצמיח את החברה ולבסס את מעמדה כמובילת תחום התרופות הנוירולוגיות. ביוג'ן נסחרת לפי שווי של 39 מיליארד דולר.
דו"ח משרד הפטנטים
בשנים האחרונות, עד סוף 2022, חלה עליה קבועה במספר הפטנטים הנרשמים במשרד הפטנטים בישראל. כך עולה מדוח של המשרד שפורסם לאחרונה. ב-2022 הוגשו 10,075 בקשות פטנטים, גידול של 4% לעומת 2021 ושל 37% לעומת השנה הראשונה המופיעה בדו"ח, 2018. בשנים האחרונות, 80% מבקשות הפטנט בישראל הן של חברות זרות, והיתר של חברות ישראליות.
מספר הבקשות המוגשות בישראל כשוק ראשון, לא גדל באותו הקצב באותה התקופה, ועמד על 680 ב-2022. זו עדות לכך שגם החברות הישראליות רואות שווקים אחרים בתור השווקים הראשונים והעיקריים שלהם.
שיאניות בקשות הפטנטים בישראל לשנת 2022 היו: במקום הראשון - חברת ביוסנס וובסטר, חטיבת מכשור רפואי השייכת לתאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון אך מרכז הפיתוח שלה הוא בישראל, והיא רשמה לא פחות מ-173 בקשות לפטנטים בארץ. במקום השני, ידע, חברת מסחור הטכנולוגיות של מכון ויצמן, עם 39 בקשות. התעשיה האווירית, חברת לומוס, ובית החולים תל השומר, רשמו כל אחד 24 בקשות פטנטים.
מבחינת החברות הזרות, חברת הביוטכנולוגיה ריג'נרון היא השיאנית עם 123 בקשות. חברת התרופות רוש עם 93 פטנטים, ואחריהן מג'יק לים מתחום המציאות המדומה, ASML מתחום המוליכים למחצה וחברת התרופות נוברטיס, כך אחת עם בין 80-90 בקשות.
משרד הפטנטים הישראלי משמש גם כמשרד מקבל לבקשות פטנטים מסוג PCT, רישום במתקבל במספר רב של מדינות במקביל. הגורמים המובילים שהגישו בקשה לפטנט PCT כאשר רשות הפטנטים בישראל היא משרד מקבל, היו: רמות - חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב, ידע - חברת המסחור של מכון ויצמן, יישום - חברת המסחור של האוניברסיטה העברית, חברת מזור בבעלות תאגיד מדטרוניק, וחברת המסחרו של הטכניון.
כתבות
ני"ע
