בנק ישראל במסר דרמטי לבנקים: מצפה שתגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי

בתחילת חודש יולי, התקיימה פגישה במשרדי בנק ישראל בהשתתפות בכירים במערכת הבנקאית, ובה הבנק המרכזי העביר מסר ברור וחד־משמעי: אנחנו מצפים להגדלת ההפרשות להפסדי אשראי כבר בדוחות שיתפרסמו בשבועות הקרובים, כך נודע לגלובס.

● צמצום מסלולי ההשקעה: כך תעבוד הרפורמה החדשה של שוק ההון
● אחרי השבוע הגרוע מאז מרץ: מה צפוי בוול סטריט
● המניות קפצו בעשרות אחוזים: האם "הבועה שהתפוצצה" עושה קאמבק?

את הפגישה ניהל אור סופר, סגן המפקח על הבנקים, והוא הבהיר לסמנכ"לי הכספים שהשתתפו בה כי הוא מצופה מהם להתאים את ההפרשות שלהם להפסדי אשראי כבר בדוחות לרבעון השני להתפתחויות בסביבה העסקית ולהתגברות אי הוודאות במשק. בבנק ישראל מכוונים כמובן להפרשות הקבוצתיות ולא להפרשות הפרטניות שעושים הבנקים אל מול לווים ספציפיים.

בנק ישראל אמנם אינו רשאי לדרוש מהבנקים לעשות כן, אך ברור לכולם שלא ניתן פשוט להתעלם מהבקשה. כך היה גם כשהנגיד, הפרופ' אמיר ירון, הבהיר לאחרונה לבנקים כי הוא מצפה מהם להעניק הטבות ללקוחות בעקבות הביקורת הציבורית על רווחיהם הגבוהים.

כך גם היה סביב סוגיית העלאות הריבית והגלגול שלהן אל הלקוחות. ימים ספורים לאחר שהנגיד כינס לפגישה דחופה את מנכ"לי הבנקים הם החלו לפרסם זה אחר זה שורה של הטבות: החל מריבית על העו"ש, דרך החזר כספי ללקוחות שהמשכנתה שלהם התייקרה ועד להגדלת הריביות על הפיקדונות.

האזהרה האחרונה של בנק ישראל

רק בשבוע שעבר, פרסם בנק ישראל את דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2023, שם פירט בהרחבה את הסיכונים המרכזיים לכלכלה הישראלית, אשר התעצמו על רקע אי הוודאות במשק, ברקע השינויים במערכת המשפט. בנוסף, קיים דגש גם לסיכון הגדל בענף הנדל"ן על רקע עליית הריבית.

על מנת להימנע מחשיפה למספר לווים גדול שלא יוכל לפרוע הלוואות באופן בו־זמני, הבנקים מפרישים סכומים כסף ככריות ביטחון, מה שנקרא בעגה המקצועית - הפרשות להפסדי אשראי. במהלך שנת 2022, כשבבנקים הבינו שלא יצטרכו את כריות הביטחון האדירות שהפרישו במשבר הקורונה, הם החלו להנזיל את הרזרבות, מה שסייע להם לרשום רווחי עתק.

אולם, לאחר שהריבית החלה לעלות, בבנקים החלו להעריך כי כשלי האשראי והקשיים של ציבור הלווים להחזיר את ההלוואות עוד יגיעו. כך, ברבעון הראשון של השנה הם הגדילו את ההפרשות לעומת זה שפתח את 2022, עוד טרם העלאת הריבית הראשונה של בנק ישראל.

לאומי היה הבנק שביצע את ההפרשה הגדולה ביותר ברבעון - כ־400 מיליון שקל; בנק הפועלים, שמחזיק בכריות הביטחון הגדולות ביותר במערכת, שהפריש כ־185 מיליון שקל; בדיסקונט הפרישו סכום של 204 מיליון שקל, במזרחי טפחות 227 מיליון שקל, ובבינלאומי 72 מיליון שקל.

ברקע: השינויים בביקושים לאשראי

בבנקים, בדומה לבנק ישראל ולחברות כרטיסי האשראי, לא זיהו עלייה משמעותית במחיקת החובות והם אף לא הגיעו לרמה של לפני התפרצות הקורונה. לכן, ההפרשות שבוצעו בינתיים ברבעון הראשון היו בעיקר הפרשות קבוצתיות, למקרה שתחול הרעה ביכולת ההחזר, ולא הפרשות שנעשות בגין לווים ספציפיים שכבר הודיעו כי אין ביכולתם לשלם את חובם.

עם זאת, לפחות בדיסקונט כבר החלו בהכנת השטח למקרים כאלו, לאחר שזיהו מספר לווים שעשויים להיקלע לקושי בהחזרים. זאת בניגוד לרבעונים האחרונים, אז בוצעו כל ההפרשות כהפרשות קבוצתיות טהורות.

הרמיזה של בנק ישראל על התאמת הפסדי האשראי מגיעה על רקע ירידה בביקושים של הציבור לאשראי. בדוח היציבות האחרון הצביעו בבנק המרכזי על מגמה ברורה של צמצום האשראי שלא לדיור, וזאת במקביל לירידה בהיקפי המשכנתאות שנחתכו בחודשים האחרונים בכמחצית לעומת התקופה המקבילה ב־2022.

הסיבה לכך היא כמובן העלייה החדה בריבית על ההלוואות. כך לדוגמה, הריבית הבנקאית הממוצעת של האשראי למשקי בית שאינו לדיור עמדה באפריל 2023 על 9.7%, עלייה של כמעט 4.8 נקודת אחוז ביחס לנתון של חודש מרץ 2022.

תגובת בנק ישראל

בנק ישראל מסר: ״איננו מתייחסים לשיח מקצועי פרטני של הפיקוח עם הגופים המפוקחים. כתמיד, בנק ישראל עוקב אחר כלל ההתפתחויות הכלכליות המשמעותיות ונוהג בהתאם".