בגרמניה מודאגים מנתוני הצמיחה: "הפכנו לאיש החולה של אירופה"

אווירת נכאים כלכלית השתלטה על גרמניה בחודשים האחרונים. "כולם צומחים, רק אנחנו לא", הכריזה בתחילת השבוע כותרת העיתון הגרמני הפופולרי "בילד". "גרמניה מרגישה כיום כמו מדינה על סף שחיקה", כתב העיתון הכלכלי "הנדלסבלאט".

"הכלכלנים משולים לרופאים מודאגים, כאשר כל יום הם מוסיפים מדד חדש לרשימה המשרטטת כיוון אחד בלבד: למטה", הוסיף. ההאטה הכלכלית מורגשת היטב גם בהשפעות המקטבות על הזירה הפוליטית, וגם בתקשורת המקומית והאירופית. גרמניה, שנחשבה במשך עשורים לקטר הכלכלי של האיחוד, זוכה כעת שוב לכינוי המעליב שבו כונתה בתחילת שנות ה־90: "האיש החולה של אירופה".

● רשות שוק ההון מצמצמת את החשיפה של חוסכים למדדי חו"ל | בלעדי
● הנתון המדאיג שמסתתר מאחורי התקררות האינפלציה בגוש האירו | ניתוח
● 2 טריליון אירו בסכנה: החום הקיצוני מאיים על התיירות באירופה 

מבט בנתונים מראה כי הפסימיות הגרמנית מעוגנת במציאות. עם 6.1% בחודש שעבר, האינפלציה במדינה עדיין גבוהה פי שלושה מהיעד של הבנק האירופי המרכזי. עליות מחירים במגזר השירותים מצביעות על "דביקות" הולכת וגוברת שלה. מחירי הדיור נמצאים בירידה ומחירי השכירות בעלייה, ומספר התחלות הבנייה נמצא בשפל. האבטלה עולה, קונצרנים עסקיים גדולים מעתיקים פעילות עתירת־אנרגיה למדינות אחרות, ותעשיית הרכב הגרמנית עומדת בפני איום קיומי בדמות המעבר הגלובלי למכוניות חשמליות והמכירות הפוחתות בסין.

אומנם האזהרות החריפות לפני החורף האחרון בנוגע למשבר אנרגיה שיביא לקריסת התעשייה לא התממשו במלואן, אבל עצם השינוי המהותי - גרמניה הסתמכה עד כה על גז רוסי זול שהיא מחליפה כעת בגז אמריקאי יקר - מביא את התעשייה שלה "להצביע ברגליים". יצרנית הכימיקלים BASF העתיקה פעילות לאסיה, ו"פולקסווגן" וחברות אחרות שוקלת להעביר פעילות לארה"ב. צריכת האנרגיה הגרמנית במחצית הראשונה של 2023 הייתה נמוכה ביותר מ־7% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. חלק אולי נובע מחיסכון, אבל חלק פשוט משיתוק פעילות תעשייתית: מפעלים העבירו ייצור, אחרים סגרו קווים, ייצור דשנים במדינה הופסק כמעט לחלוטין.

התוצאה היא שגרמניה נמצאת דה־פקטו במיתון מתמשך. אחרי שני רבעונים רצופים של התכווצות כלכלית עד לאפריל השנה, נתוני הרבעון השני של 2023 מעריכים צמיחה של 0%. למעשה, מתוך כל שבעת הרבעונים האחרונים, רק בשניים מהם צמחה הכלכלה הגרמנית בשיעור כלשהו. הבטחותיו הנחרצות של הקנצלר אולף שולץ בתחילת השנה בדאבוס, לפיהן "גרמניה לא תהיה במיתון", מתנפצות כרגע על קרקע המציאות הכלכלית. קרן המטבע הבינלאומית העריכה בדוח אחרון כי גרמניה תתכווץ השנה ב־0.3% ותהיה הכלכלה בעלת הביצועים הגרועים ביותר מבין מדינות ה־G7.

מה הכניס את גרמניה למצב הנוכחי?

הסיבות לדשדוש הכלכלי הן רבות, אך חוסר היציבות האנרגטי משחק תפקיד משמעותי. לארה"ב, למשל, יש רזרבות אדירות של גז טבעי ונכונות לנצל אותן. גרמניה, לעומת זאת, תהיה תלויה בשנים הקרובות במחיר הגז המונזל (LNG), אחרי שהאספקה הרוסית הופסקה, אחרי שהיא סגרה את תחנות הכוח הגרעיניות שלה, ואחרי שהיא גם התחייבה לסגור את כל תחנות הכוח הפחמיות עד 2030. קצב התקנת טורבינות רוח ופאנלים סולאריים - שאמורים להחליף את מקורות האנרגיה הישנים - נמוך במחצית מהקצב הנדרש כדי לפצות באופן תיאורטי על דרישות האנרגיה הקיימות, שלא לדבר על צמיחה אפשרית.

תעריפי החשמל, האנרגיה והגז הטבעי בגרמניה הם בין היקרים ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לארה"ב, שגם השיקה בשנה האחרונה את ה־IRA, חוק למאבק באינפלציה שלמעשה מסבסד תעשייה ירוקה וכלי רכב חשמליים, ומושך אליו חברות בינלאומיות. גרמניה היא הכלכלה התעשייתית הגדולה "האחרונה באירופה", עם עשרות אלפי חברות פרטיות בגודל בינוני ב"מיטלשטנד" שלה שתומכות ותלויות בענקיות ייצור כמו "סימנס", "פולקסווגן", ואחרות. האי־ודאות האנרגטית תורמת למגמה של דה־תיעוש.

בנוסף, קשה לראות מנועי צמיחה משמעותיים. תעשיית הרכב הגרמנית המפוארת ניצבת במשבר עם גסיסתו של מנוע הבעירה הפנימי. העובדה כי סין נמצאת בקשיים כלכליים, וכי אסיה כולה אינה צומחת כפי שחזו בעבר, היא בעלת השלכות מטלטלות על הכלכלה הגרמנית.

הריביות הגבוהות במשק האירופי, שחונקות פעילות כלכלית, גם הן לא תורמות לשגשוג. "העלאות הריבית הגלובליות גובות מחיר כבר, במיוחד משום שהעסקים הגרמנים כבר מתקשים לפעול בגלל השחיקה ביתרון הגיאוגרפי שהיה להם בעבר", כתב הכלכלן הראשי קומרצבנק.

מה מתכננת הממשלה לעשות בתגובה?

הממשלה הגרמנית הנוכחית, שעד כה לא הפגינה יעילות רבה או חזון פורץ דרך, ומתרכזת בשלל ויכוחים פנימיים בין המפלגות המרכיבות אותה, מנסה לשדר אופטימיות, אבל התחזיות הן שליליות. מדד הסביבה העסקית של מכון IfO נמצא בירידה כבר שלושה חודשים ברציפות, ומדד ההזמנות התעשייתיות צנח עד למאי במשך שבעה חודשים רצופים.

בימים האחרונים הכריזו גורמים שונים בממשלה על תוכניות "להחיות" את העסקים ולעודד את הצמיחה. מנהיגת מפלגת הירוקים, ריקרדה לאנג, אמרה כי ההתמודדות עם ההאטה הכלכלית תהיה "בעדיפות העליונה" אחרי שהממשלה תחזור לפעילות בתום חופשת הקיץ. "הירוקים" דורשים השקעות בתשתיות דיגיטליות וירוקות כדי לעודד צמיחה, כמו גם השקעה ברכבות ובגנים כדי לאפשר השתתפות גדולה יותר של נשים בכוח העבודה.

מנהיגת מפלגת הסוציאל־דמוקרטים, ססקיה אסקן, כבר הציעה לקבוע "מחיר גג" ידידותי יותר לעסקים בתחום האנרגיה עד 2030, כדי להמריץ את הכלכלה. למרות זאת, מפעלים המתוכננים לעבוד עשרות שנים אינם מתפעלים מהפתרון הזה לטווח הקצר. שר האוצר כריסטיאן לינדנר, העומד בראש החברה השלישית בקואליציה (המפלגה הליברלית), הציע להשיק תוכנית סיוע למשק הכוללת הפחתת מסים. האופוזיציה, מנגד, דורשת להפחית את המיסוי על מחירי האנרגיה כדי לגרום להוזלה מיידית, וצעדים אחרים שיתמקדו בסיוע לתעשייה הגרמנית. "הכלכלה מחוץ לגרמניה צומחת, אבל גרמניה מידרדרת יותר ויותר", אמר ראש מפלגת ה־CSU השמרנית מרקוס זדר, "כך שהבעיות שלנו הן פנימיות".

האתגרים של גרמניה גדולים. ארגון ה־OECD פסק בניתוח כלכלי אחרון כי "שום מדינה מתועשת גדולה מעולם לא עמדה בפני האתגרים האדירים לחוסן הכלכלי שלה ולתחרויות שלה על ידי גורמים חברתיים, סביבתיים ורגולטוריים (כמו גרמניה, א"א)". בנק ING ההולנדי אמר כי הכלכלה הגרמנית "נמצאת כעת באזור הדמדומים שבין מיתון לקיפאון כלכלי". בעבר הוכיחה המדינה את יכולתה לייצר "נסים כלכליים", השאלה כעת היא אם הממשלה הנוכחית תצליח בכך, ואם הנסיבות הגלובליות יאפשרו זאת.