"רוצות לרכוש לילד.ה שלכן דירה? זה לא בשמיים", במילים אלה נפתח פוסט שפרסמה לאחרונה ברשתות החברתיות אורלי יונאי מיהוד, שבו תיארה כיצד בתה, גל, רכשה דירה להשקעה בגיל 21, וכיצד המשפחה כולה התגייסה ל"מבצע". את יונאי פגשנו במסגרת פרק של "כסף בקיר", פודקאסט השקעות הנדל"ן של גלובס.
● כסף בקיר | משקיעים בלי להתכוון: מה לעשות אם קיבלתם דירה בירושה
● פרויקט מיוחד | "הדירה שלנו שווה מיליון וחצי שקל יותר": זוכי מחיר למשתכן מדברים
אורלי יונאי
אישי: בת 58, נשואה + 3, מתגוררת ביהוד
מקצועי: בעלת סוכנות ביטוח
עוד משהו: מאמינה בחריצות ובתהליכים לטווחים ארוכים
למי מיועד הפוסט, ואיך זה שדירה "זה לא בשמיים" כהגדרתך?
"כיוונתי להורים שעכשיו יש להם ילדים קטנים שיכולים לחסוך ולהסתכל קדימה. כיוונתי לאנשים שיש להם סכום של 100־200־300 אלף שקל, והם בטוחים שאי אפשר לקנות בזה דירה. רציתי לבשר את הבשורה הזאת כי גיליתי גם באמצעות מבוטחים שלי (יונאי היא בעלת סוכנות לביטוח. ג"ל) וגם באמצעות הבת שלי שדירה זה לא בשמיים, זה אפשרי". יונאי ממהרת להסביר שאינה מתייחסת לתקופה הנוכחית, אלא שמדובר בדרך חיים, והכול מתחיל מהילדות.
לדבריה, "גדלתי בבית שבו הייתה חריצות, התמדה וחתירה לשפע בחיים, אבל עם הרבה עבודה קשה. אבא עבד בשתי עבודות. הוא היה מורה ועבד גם כנהג מונית. הוא דאג לחסוך לנו הילדים כסף, וסביב גיל 24 הוא גם עזר לי לקנות את הדירה הראשונה שלי. עבדתי אז כאשת מכירות בדפי זהב, כך שהייתה לי משכורת מצוינת. קיבלתי ממנו סכום כסף ראשוני, לקחנו משכנתה ורכשנו דירה. אני נשואה כבר 30 שנה, והדירה הזו נקנתה עוד לפני שהתחתנתי והיא תמיד הייתה עוגן כלכלי". כפי שעולה מהסיפור, יונאי אימצה את הדרך שהתווה אביה.
"כשתינוק נולד צריך לחסוך לו לאורך השנים"
"כשתינוק נולד צריך לחסוך לו לאורך השנים ולשמור על זה", היא פורסת את משנתה. "ממש לפני שבוע אמר לי אבא שאני מכירה שהוא רוצה לעזור לבן שלו אבל שהוא לא יכול, כי בעבר כשהצטבר לו כסף שהיה מיועד לילד, הוא משך אותו כי היה זקוק לכסף. המטרה היא קודם כל לעשות חינוך שוק. נולד לך תינוק, תחליט אני חוסך לו 100, 200 שקל בחודש, אבל אתה לא נוגע בכסף הזה. אתה 'צובע' אותו לגילאי 21, 25, 30 של הילד".
חיסכון זה חשוב, אבל איך מגיעים מסכומים כאלה לדירה?
"כשהבת שלי נולדה שמנו לה 100 שקל בחודש שעלו ל־200 ואחר כך ל־300 שקל בחודש. בכל פעם שהיה לה יום הולדת ביקשתי 'אל תתנו לה מתנות שלא צריך. תנו לי כסף, אפילו 50 שקל', והפקדנו את זה לחיסכון. בבת מצווה היא קיבלה כסף וגם אותו הפקדנו לחיסכון. בתיכון היא עבדה בצהרון והרוויחה כמה מאות שקלים, אמרתי לה 'גל, בוא ניקח את הכסף נשים אותו בחיסכון'. וכך לאורך השנים ביצענו כמה הפקדות ומגרוש לגרוש הצטברו 200 אלף שקל"
בחלק גדול מהשנים הכסף הושקע בקופה עם חשיפה גבוהה למניות, דבר שגם תרם להצטברות הסכום.
"בנוסף הסבא פתח לה קופת גמל, ממש כשהיא נולדה וגם לשם הכנסנו כספים לאורך השנים והצטבר קרוב ל־100 אלף שקל. אז יחד היה לנו 300 אלף שקל, אבל היה לי חשוב שהיא תביא גם את החלק שלה כדי שהיא תבין שזו דירה שלה", מסבירה יונאי.
בשנה שחלפה מאז השתחררה מהצבא הצליחה הבת לחסוך כ־60 אלף שקל מעבודתה במלצרות. לדבריה, החריצות של בתה היוותה עבורה מעין "חותמת" לכך שהיא תוכל לעמוד במחויבות של דירה להשקעה וכך החל הרעיון להתגלגל.
קשה לחסוך כשהחזר המשכנתה מגיע ל־6,000 שקל בחודש | אריק מירובסקי, פרשנות
נדמה לי שבעבר כבר נתקלנו בסיפור דומה של משפחה שמאורגנת מגיל אפס ויודעת מה היא מתכוונת לעשות, כולל רכישת דירות. אני לא נגד זה, אבל היום יותר ויותר אנשים מוצאים שהחיים האלה בחסכנות קשים למימוש.
ההוצאות שלנו גבוהות מאוד, השכר לא מספיק, ואם תסתובב בין משפחות צעירות תמצא שהרבה פעמים הם לא מסתדרים ולא מגיעים לרמת חיסכון מספקת שתוכל להבטיח לדור הבא דירה.
היום אנשים לוקחים 50%־70% משכנתה ויודעים שהיא תלווה אותם 20־30 שנה. איך זה שהם לא חוששים? ראשית, אין להם ברירה. כמה אנשים יכולים לקחת משכנתה של 30% בלבד ולקנות את הדירה שהם מתכננים? לא הרבה.
שנית, בעשורים האחרונים ראינו מה קורה במדינות אחרות ובעיקר בארה"ב, שם המשכנתאות יכולות להגיע ל־90% ואפילו 100% משווי הנכס, וראינו שמשכנתה זה חלק מהחיים. אבל במציאות שבה אנשים משלמים החזר של 6,000־7,000, לחסוך עוד 2,000־3,000 שקל בחודש לילדים זו מציאות מאוד קשה.
"בימי שישי אנחנו נוסעים לראות דירות"
עם 360 אלף שקל שפנויים להשקעות, יונאי ובתה החלו לחרוש את הארץ ("בימי שישי אני, היא והחבר היינו נוסעים ורואים דירות"), ולבסוף החליטו להתמקד בנהריה. אחרי שבחנו כמה נכסים הם איתרו דירה פוטנציאלית. "זו דירת רכבת ישנה של 60־65 מ"ר, כ־500 מטר מהים, באזור מצוין. היא מושכרת ב־3,000 שקל בחודש עם אפשרות להעלות את שכר הדירה בנובמבר הקרוב ל־3,200־3,300 שקל", היא אומרת.
אחרי משא־ומתן קשוח, שבו הן "נהנו" מהאקלים הנוכחי בשוק, של מיעוט קונים וירידת מחירים מסוימת, המחיר נסגר על 1.06 מיליון שקל.
יונאי מציינת שבחרה דווקא בדירה הזו כיוון ש־70% מהדיירים כבר חתמו על הסכם לפינוי־בינוי. לדבריה, הצפי הוא לקבל דירה בקומה גבוהה יותר, עם תוספת של 25 מ"ר, ועם מחסן וחניה. "כיום דירות כאלה באזור נמכרות ב־1.69 מיליון שקל, מה שאומר שאחרי שהפרויקט ייבנה שזה יכול להיות בעוד חמש ואפילו עשר שנים הדירה תהיה שווה 1.7-2 מיליון שקל, וכל זה מהשקעה של 360 אלף שקל".
מה לגבי המשכנתה? יונאי ובתה נכנסו לעסקה אחרי שהחל גל העלאות הריבית במשק, ולדבריה הם מביאים בחשבון פער של כ־800 שקל בין ההחזרים לבנק לבין ההכנסה מהשכירות.
"נמחזר את המשכנתה כשהריביות ירדו"
הזכרת שבמשך שנים תיק החיסכון הושקע במניות. למה לא להמשיך?
"אם למשל אני לוקחת את כל ה־360 אלף שקל ומשקיעה אותם, נניח במדד מסוים, הצפי שלי הוא שיהיה לי כנראה בעוד 10 שנים פי שניים מהכסף בזכות הריבית דריבית. אם אני לוקחת דירה ואם אני קונה בכסף הזה דירה אני מייצרת הרבה מאוד תועלות. ראשית אני צופה שארוויח הרבה יותר מפי שניים, כי הדירה תושבח ומחירה בעוד 10 שנים יהיה סביב 1.8 מיליון שקל. שנית, אם אני אנהל נכון את המשכנתה, מה שעשיתי בעצמי לאורך שנים בדירה שאני קניתי, אז נמחזר אותה כשהריביות ירדו, ומדברים על זה שתוך שנה־שנתיים הריביות ירדו.
"כך אני מסייעת לילדה שלי לייצר גב כלכלי הרבה יותר חזק, והכי חשוב - יצרתי אצלה מחויבות. אלה השיקולים שלי וחשוב להגיד שהם לא מתאימים לכל אחד ולא לכל גיל. במקרים רבים אחרים השקעה בקופות גמל או בתוכניות חיסכון במניות הן אפשריות נכונות יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.