שלושה אירועים, שלוש יבשות, יממה אחת: אי-הוודאות העולמית גוברת

בצירוף מקרים, בתוך יממה התרחשו שלושה אירועים כלכליים משמעותיים בשלוש יבשות שונות. אמנם לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים לו והנסיבות שונות בתכלית, אך לכולם מכנה משותף - עלייה בסימנים של האטה ואי־ודאות, וסיכונים חדשים הקיימים בסביבה עסקית של ריביות גבוהות וחובות צומחים.

● ניתוח | בגרמניה מודאגים מנתוני הצמיחה: "הפכנו לאיש החולה של אירופה"
● מס על הבנקים ואבטלה גבוהה: כך הצליחה ספרד לנצח את האינפלציה
● הגירעון של ישראל זינק ב-3 מיליארד שקל ביולי, ומתקרב בצעדי ענק לחריגה מהיעד השנתי

זה התחיל בסין, שם פורסמו בשעות הבוקר המוקדמות (שעון ישראל) נתוני מאקרו המעידים על חולשת הכלכלה המקומית, עם ירידה חדה בייבוא ובייצוא למדינה. זמן לא רב לאחר מכן, הזרקור עבר לצפון אמריקה. לאחר שרק בשבוע שעבר הודיעה סוכנות דירוג האשראי פיץ' במפתיע על הנמכת הדירוג של ארה"ב, הודיעה כעת הסוכנות על הורדת דירוג של עשרה בנקים אמריקאים. לבסוף, הייתה זו ממשלת איטליה שטלטלה את השוק המקומי כשהודיעה על הטלת מס רווחי יתר על הבנקים וגרמה לצניחת המניות.

התגובות בשוקי המניות לא איחרו להגיע כאשר מדד ההנג סנג ננעל הבוקר (ג') בירידות של 1.8%, מדד המניות של בורסת מילאנו ירד בכ-2.5% בהובלת מניות הבנקים שצנחו, והמסחר בוול סטריט נפתח בירידות של מעל ל-1%.

הטלטלה התורנית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלושת האירועים הללו, משקפת את אי־הוודאות הגבוהה בכלכלה העולמית. דוח חדש של כלכלני S&P לסיכום המחצית הראשונה, משקף אף הוא את השלכות המצב העולמי על חברות ותאגידים: "המגזר התאגידי נמצא בצומת דרכים". ב־S&P מסבירים בדוח כי מצד אחד הביצועים הפיננסיים נשמרו בזכות הפחתת לחצי העלויות ועמידות הכלכלה, אך מצד שני, שיעורי ריבית הגבוהים עלולים להקשות מאוד על חברות עם איכות אשראי חלשה יותר.

סין: האטה חמורה מהציפיות

הייצוא מסין רשם ירידה חדה של 14.5% ביולי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והייבוא למדינה רשם ירידה של 12.4% במונחי דולר. כלכלנים רבים ציפו לירידה של 12.5% בייצוא הסיני וירידה של 5% בייבוא. כבר זמן רב שהנתונים במדינה אינם מצביעים על התאוששות לאחר היציאה הדרמטית של סין מסגרי הקורונה הממושכים. זאת, כאשר בעולם ציפו שהכלכלה הסינית תתאושש ותחזק את הפעילות הכלכלית בעולם. אלא שכעת סין מדשדשת.

"מבין שלושת האירועים, אני חושב שהמשמעותי ביותר זו ההאטה של סין, שנמשכת כבר כמה שנים", אומר לגלובס פרופ' אריה קרמפף, היסטוריון כלכלי במכללה האקדמית של תל אביב־יפו. "הצמיחה המהירה של סין ניצלה בצורה יפה מאוד את היתרונות היחסיים והמבניים של הכלכלה המקומית, אבל הטעות, אם אפשר להשתמש במונח הזה, הייתה שהם לא חשבו על אסטרטגיית יציאה. הם מיקסמו שיעורי צמיחה, ולא חשבו מה יהיה ביום שלמחרת".

 מכולות בנמל בעיר ליאניונגאנג, סין / צילום: Reuters, CFOTO/Sipa USA

כיצד אותה טעות באה לידי ביטוי? "המודל הסיני היה קשור קשר הדוק לצמיחה מהירה של המערב, ובפרט לביקושים של הכלכלה האמריקאית", מסביר פרופ' קרמפף. "הביקושים במערב מומנו בשנים האחרונות במידה רבה באמצעות חוב ואשראי". המודל החל להתערער, לדבריו, גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות פוליטיות. "היחלשותן של שרשראות הייצור הגלובליות בתקופת הקורונה גרמו לחברות לחשוב מחדש את האסטרטגיות הגלובליות שלהן. אבל הגורמים הפוליטיים מעניינים לא פחות: המערב החל להתארגן מחדש ולנהל מאבק כנגד עלייתה הכלכלה הסינית".

ארה"ב: הבנקים שוב סופגים מכה

בעוד שסין מצביעה על חולשה כלכלית, גם בצידו השני של העולם המצב לא נוצץ. המשבר במערכת הבנקאית של ארה"ב, שהחל בחודש מרץ עם קריסת SVB, עשוי כעת להרים ראש. הטריגר הנוכחי הוא החלטתה של סוכנות מודי'ס להוריד את דירוגי האשראי של עשרה בנקים קטנים ובינוניים בארה"ב בדרגה אחת, ותשקול הורדת דירוג לשישה בנקי ענק, ביניהם יו. אס בנקורפ, בנק ניו יורק מלון, סטייט סטריט וטרויסט פייננשיאל. זאת, שבוע לאחר שפיץ' הורידה את דירוג האשראי המושלם של ארה"ב, צעד שבפני עצמו הגביר את אי־הוודאות בשווקים.

 בנק ניו יורק מלון. מודי'ס תשקול הורדת דירוג לשישה בנקים נוספים / צילום: Shutterstock

בהודעה שמסרה מודי'ס נכתב כי "הביצועים של בנקים רבים ברבעון השני הראו על לחצי רווחיות הולכים וגוברים, שיפחיתו את יכולתם לייצר הון פנימי. זאת, כאשר באופק ניתן לצפות מיתון קל בארה"ב בתחילת 2024, עם ירידות בערך הנכסים וסיכונים בייחוד בפורטפוליו הנדל"ן המסחרי של חלק מהבנקים".

בסוכנות דירוג האשראי הדגישו במיוחד את הסכנה שבחשיפה מוגברת לענף הנדל"ן המסחרי בשל הריבית הגבוהה, הצניחה בביקוש למשרדים וירידה בזמינות של אשראי בתחום. בנוסף לכך, בחברת הדירוג שינו את התחזיות של 11 חברות אשראי מרכזיות לשלילית, ביניהן קפיטל וואן, סיטיסנז פייננשיאל ופיפת' ת'ירד בנקורפ.

הורדת הדירוג של הבנקים משקפת את מבחני הקיצון שביצע הפד לאחרונה לבנקים הגדולים בארה"ב. מבחני הקיצון נועדו לבדוק האם המערכת הפיננסית בכלל והבנקים הגדולים בפרט, יכולים לעמוד בטלטלות שונות בשוק. התוצאות עבור הבנקים האזוריים, הגדולים יחסית מבין הבנקים הבינוניים, הציגו רמות הון נמוכות תחת התרחישים שנבחנו.

הבנקים הקטנים בארה"ב לא נבחנים במבחני הקיצון של הפד, אך גם שם התמונה נראית עגומה: העלייה הגבוהה מהצפוי בריבית על הפיקדונות מהווה סימן שלילי לבנקים הבינוניים והקטנים, כושר המיקוח שלהם מול הלקוחות מוגבל לעומת הבנקים הגדולים והם נפגעו למעשה מהעליות החדות בריבית זו.

להערכת פרופ' קרמפף, "בשורה התחתונה הורדת הדירוג של הבנקים האמריקאים, היא ביטוי נוסף להתערערות היציבות של המערכת הגלובלית כולה. זו אינה בעיה של ארה"ב בלבד".

איטליה: מס רווחי יתר על הבנקים

באיטליה מניות הבנקים הגדולים קרסו בתחילת המסחר בבורסה של מילאנו, בשיעורים של עד 10%, אחרי שהממשלה אישרה בישיבת קבינט מיוחדת, הטלת מס רווחים עודפים על המוסדות הפיננסיים. מדובר במס שיהיה תקף למשך שנה בלבד, בגובה של 40%, על מה שיוגדר כ"רווחים עודפים" שנוצרו השנה בגלל הריבית הגבוהה בגוש האירו, וההפרשים בין ריבית הפיקדונות לריבית ההלוואות של הבנקים. "זה הולך להיות ברמה של מיליארדי אירו", אמר סגן ראש הממשלה מתיאו סלביני, שהכריז על ההסכמה המפתיעה, שלא הקדימו אותה דיווחים תקשורתיים.

בכך הצטרפה איטליה למגמה שהתוו בתחילה מדינות מרכז אירופה כמו הונגריה ופולין, ולאחר מכן אימצה גם ספרד, הכלכלה הרביעית בגודלה באיחוד האירופי. השלטונות במדריד הטילו מס של קרוב ל־5% על עמלות והכנסות של הבנקים הגדולים במדינה, במטרה "לגבות" כשלושה מיליארד אירו בשנתיים הקרובות. באיטליה, הסכומים שייגבו ישמשו ישירות להקלה על נוטלי משכנתאות, וגם כדי לאפשר לממשלה לקצץ מסים ללא פגיעה בתקציב. רומא מקווה לגייס גם היא כשלושה מיליארד אירו, אך בשנה אחת בלבד. החוק שעבר מגביל את תחולתו ל־2023.

 ג'ורג'ה מלוני, ראשת ממשלת איטליה / צילום: Associated Press

הממשלה האיטלקית, שמוגדרת כממשלת ימין אך חברות בה שתי מפלגות ימין פופוליסטיות ("אחיי איטליה" וה"לגה"), מאמצת על ידי הצעד הזה התערבות גדולה יותר בענייניה הפיסקליים של המדינה, כמו שנעשה בספרד, שבה דווקא שולטת ממשלת שמאל סוציאל־דמוקרטית. הדבר משקף את העובדה כי למרות שהעלאות הריבית הן "מחוץ לשליטה" של הממשלות החברות בגוש האירו, צעדים כמו גם מיסוי רווחי יתר של חברות אנרגיה, פריצת הגירעון, תוכניות תמריצים או כל התערבות רגולטורית אחרת, בהחלט נמצאים על השולחן האירופי ויכולים להשפיע על המצב הכלכלי ביבשת.

הניתוחים לגבי מצבו הכלכלי של גוש האירו כולו עדיין סובלים מחוסר־ודאות רבה הנובעים מהתנאים הכלכליים: מחזור העלאות הריבית המהיר ביותר בתולדות הגוש (מריבית שלילית ל־3.75% בתוך עשרה חודשים), דשדוש כלכלי על סף מיתון במדינות מפתח וההשפעות החיצוניות של המצב בסין, המלחמה באוקראינה וגורמים נוספים. העובדה כי גרמניה נמצאת במיתון, וכי איטליה הפתיעה לרעה עם צמיחה שלילית ברבעון האחרון, מגבירים את העצבנות הפיננסית בגוש, ורבים תוהים אם ה־ECB יצליח אכן לגרום ל"נחיתה רכה" של הכלכלה האירופית מבלי לגרום למיתון חריף, לאבטלה ולמשבר כלכלי.

הצעה ברוח דומה הועלתה לאחרונה גם בישראל על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', על רקע הרווחיות הגבוהה של הבנקים שנהנו מעליית הריבית החדה. פרופ' קרמפף מסביר שהאירועים ש"אנו רואים באירופה וגם בישראל, הם חלק ממגמה של שינוי של הכללים בעולם הכלכלי המערבי. רעיונות שנדמו עד לפני מספר שנים 'סוציאליסטים' מדי נשקלים ברצינות על ידי קובעי המדיניות". זאת, בשביל לחפש את המערכת הכלכלית הבאה שתביא להמשך הצמיחה.