בלעדיות תמורת הגברת הפיקוח: ההסכם הממשלתי שהפתיע את חברת הציוד הרפואי

משרדי האוצר והבריאות חתמו לאחרונה על הסכם חדש עם שראל, חברת הרכש עבור בתי החולים הממשלתיים, שלמעשה מאפשר להם להתערב בניהול החברה ולהדק את הפיקוח עליה. במסגרת ההסכם, שראל תשמור על הבלעדיות שלה ברכש הציוד לבתי החולים, אך הממשלה תמנה מטעמה ארבעה נציגים לדירקטוריון - שלושה ממשרד הבריאות ואחד מהאוצר. נציג האוצר יהיה חבר בוועדת הביקורת של שראל, החברה תהיה מחויבת להעביר דוחות למדינה, הכוללים מידע על עבודתה מול חברות בשוק הישראלי, והרווחיות שלה תוגבל לקוסט פלוס 1%. ההסכם הוא למשך עשור, עם תחנת יציאה בכל שנתיים וחצי. בכל תחנה, תיבחן העמידה של שראל בהסכם.

● חזית המדע | הגורו של יזמי ההייטק שהפך לדוקטור לשינוי הרגלים
● השבוע בביומד | ביוג'ן מקבלת אישור שלישי מה-FDA, והישראלית שמגייסת 49 מיליון דולר

ההסכם התקבל בשוק בתמיהה. יש הרואים בו השתלטות מחודשת של המדינה על שראל, ואילו אחרים קובלים על כך שההסכם מקבע את שראל כספק בלעדי, אף שכבר נשמעו קריאות לפתוח את הרכש לתחרות. במשרדי הבריאות והאוצר מקווים שההסכם החדש יחזק את הכוח המונופסוני של בתי החולים ויאפשר רכש במחירים נמוכים יותר, אבל בחברות התרופות והציוד הרפואי חוששים בדיוק מזה.

"מסדירים את הפעילות"

"ההסכם מביא לאסדרה של פעילות שראל, לטובת בתי החולים ומשרד הבריאות", הודף מנכ"ל שראל אבי בוסקילה את הטענות להשתלטות האוצר ומשרד הבריאות על החברה. "ההסכם יאפשר מכרזים מרכזיים גדולים שבתי החולים יהיו רתומים ומחויבים להם, ייצור תחרות אמיתית בין הספקים בארץ ובעולם ומוטיבציה לכולם לתת למערכת הבריאות את המחירים הטובים ביותר. יוקר המחיה, עליית מחירים ומחסור בחומרי גלם משפיע גם בתרופות ומוצרים רפואיים וההסכם יסייע להתמודד עם זה בתנאים טובים יותר. ההסכם גם יאפשר לתכנן ולהחזיק מלאים בזמינות באופן מרכזי תוך צמצום בירוקרטיות, הוצאות כספיות מיותרות והשמדות של מלאים שפג תוקפם בבתי החולים".

עם חתימת ההסכם, עלה גם חשש בקרב חברות התרופות והציוד הרפואי שמעורבות יתר של משרד האוצר והבריאות בתוך הקרביים של שראל, משמעותם חשיפה למידע שהם לא היו רוצים שהחברות יחשפו אליהן. מדובר במערכת יחסים מורכבת, שבה שראל חשופה למחירים של חברות התרופות והציוד הרפואי, ואז מתחרה בהם.

לדברי בוסקילה, "טיפלנו בחשש לחשיפת מידע באמצעות התחייבות הממשלה לשמור על הסודות המסחריים של החברה ושל הספקים".

יותר מדי זמן לבד בשוק?

שראל הוקמה בשנות ה־90 של המאה ה־20, במקום אגף רכש עבור בתי החולים הממשלתיים שהיה חלק ממשרד הבריאות. לכאורה, האינטרסים של שראל זהים לאלה של המדינה ושל בתי החולים הממשלתיים. אולם בעבר נשמעו טענות קשות נגדה. ב־2014, כשעלה הרעיון להפוך אותה לספק בלעדי בשיווק קנאביס רפואי, החלו לצוף טענות שהיא מתנהלת במחשכים, שהיא אינה מצליחה באמת להשיג מחירים נמוכים עבור בתי החולים וגובה עמלות מוגזמות. עוד טענו שהיא "יושבת" על מזומנים במקום להחזיר את רווחיה העודפים למדינה.

בשיאה, שראל גלגלה יותר מ־1.5 מיליארד שקל והעסיקה 150 עובדים. היום פעילותה ירדה מעט לכ־1.3 מיליארד דולר, לאחר שהמדינה החזירה לאחריותו הישירה של משרד הבריאות את רכש החיסונים.

מה קרה בעשור שחלף? תלוי את מי שואלים. "זה אחד הגופים השנואים במדינה", אמר לנו ספק של ציוד רפואי, שלדבריו הוא אישית דווקא מסתדר עם החברה. "שמעתי אנשים באוצר אומרים שהם לא מסוגלים לחתום עוד שנה על ההסכם מולם, שזה מביא להם ממש עוויתות פיזיות לחשוב שיצטרכו לעשות את זה. למה? הם נותנים שירות גרוע, הם לא באמת יוצאים מגדרם כדי למצוא את המוצר הכי טוב לבית החולים. הם יותר מדי זמן לבד בשוק".

גורמים במערכת הבריאות מאשרים ש"אכן היו דברים שלא היו מסודרים שם, לדוגמה כמה הם מרוויחים, מה מתוך זה הם מחזירים למשרד הבריאות. לא תמיד משרד הבריאות ידע מה קורה שם. לפעמים היה משחק שבו בתי חולים ממשלתיים קיבלו משראל מחירים שונים, וזה לא אמור לקרות. שראל הוקמה כדי שהממשלה תהיה קונה אחד עם מחיר אחד".

גורמים נוספים בשוק דווקא טוענים שחל שיפור בהתנהלות החברה וסך הכול היא עושה את עבודתה.

בשיחה עם גורם המקורב למשרד הבריאות, לדוגמה, עלתה תמונה אחרת. לדבריו, היום המנגנון של שראל הוא יעיל, מספר העובדים נמוך והשירות שהיא מספקת מצוין. "חשבתי שזה קונצנזוס", אמר בפליאה. ובכל זאת, עד היום בתי החולים הגדולים מעדיפים לקנות לבד ולא דרך שראל, לא רק בגלל המחיר. בחלק מהמקרים הם רוצים להפעיל שיקול דעת מקצועי בבחירת המוצרים ולהיות בקשר ישיר עם החברות.

ב־2016, הגיעה הביקורת על שראל לכדי עימות חזיתי בין מיכל עבאדי בויאנג'ו, שהייתה אז החשכ"לית באוצר, לבין שר הבריאות אז יעקב ליצמן. עבאדי בויאנג'ו ביקשה להוציא את הרכש למכרז, שבו תתמודד שראל מול גופים אחרים. ליצמן כתב בתגובה מכתב זועם שבו טען כי עצם הרעיון מסכן את בריאות הציבור.

דעתו של ליצמן התקבלה בסופו של דבר, והרעיון שבבסיסה הנחה את החתימה על ההסכם הנוכחי. "הבעיה היא שאנחנו צריכים גורם עם מומחיות פיננסית והבנה בציוד רפואי, עם אפשרות לקבל על עצמו את האתגרים התזרימיים של הסיפור, כי לבתי החולים התזרים מאוד חשוב. איזה גוף יכול לעשות את זה? גוף שהוא כבר היום ספק של ציוד רפואי, כמו טבע, ניאופארם, מדטכניקה, נובולוג, מדיסון. אבל אז יש ניגוד אינטרסים", אומר גורם ששקל בעבר להשתתף במכרז כזה.

עלתה גם האפשרות של תחרות חלקית. "אמרו, בואו נראה איך זה יעבוד אם ניתן לחברה מסוימת לרכוש רק את הציוד המתכלה לחדרי ניתוח, או רק עבור אזור גיאוגרפי מסוים. עם הזמן חברה כזו תצמח כך שתאפשר תחרות אמיתית לשראל", אלא שכל פיצול ברכש המרכזי עלול להפחית מכוח המיקוח של הרכש לבתי החולים הממשלתיים ולהעלות את המחירים, וגם לסבך את בתי החולים בתיאום העבודה מול גורמים שונים. לכן כרגע האפשרויות האלה כלל לא עומדות על הפרק.

החרב של משרד הבריאות

גורמים המקורבים למשרד הבריאות טוענים שאין צורך בתחרות לשראל, כי משרד הבריאות עצמו מהווה תחרות. כמו שמשרד הבריאות לקח אליו את רכש החיסונים בתקופת הקורונה, כך הוא יכול להשתלט על מוצרים נוספים. בשנים האחרונות, רכש של ציוד יקר שדורש מומחיות נוהל עבור בתי החולים הממשלתיים הקטנים על ידי בית החולים שיבא, וגם זה מעין סוג של חרב שמשרד הבריאות יכול להניף מעל שראל.

"משרד הבריאות לא התחייב לשראל שהיא תרכוש הכול במשך כל העשור הזה. אם משרד הבריאות יעדיף זאת, הוא יעשה את הרכש בעצמו. אבל אם שראל תצטיין, אולי היא תקבל חזרה חלק מהפעילות שמתרחשת היום בבתי החולים הגדולים. יש לה אינטרס להשתדל".

אחת הביקורות נגד שראל הייתה שהחברה מוכרת ציוד גם לגורמים מחו"ל ולגורמים שאינם בתי חולים ממשלתיים. כך, לדוגמה, בתקופת הקורונה היא מכרה ציוד גם לציבור הרחב. "הם מכרו טאבלטים, מקררים, משהו הזוי", אומר גורם באחת מחברות התרופות. על פניו כל רווח ששראל יוצרת לעצמה נכנס למערכת הבריאות בסופו של דבר, אז למה לא? אבל משרדי הבריאות והאוצר רוצים אותה ממוקדת ברכש עבור בתי החולים, ללא שיקולים נוספים. לכן גם התופעה הזאת תקבל מענה בהסכם החדש, ותצומצם מאוד.

לדברי בוסקילה, "בקורונה התחלנו להנגיש מוצרים איכותיים ומוצרי מיגון וטיפול גם לקהל הרחב, היום הפעילות מוכוונת בעיקר לגופים הקשורים למערכת הבריאות".

למרות הכפשות שספג בעבר, יש כיום בשוק הערכה לתפקודו של בוסקילה. "לצערי היו גורמים מסחריים גדולים מאוד שפירשו לא נכון את הפעילות של שראל, ראו בה איום על הרווחים ופעלו בדרכים פסולות", הוא אומר כעת. "היום כולם מבינים שאם עובדים נכון מול גורם מקצועי שמבין את התחום, שמשלם בזמן לספקים, עומד בהתחייבויות ונוהג בהוגנות, ניתן גם להרוויח באופן שמשרת את הספק, את בתי החולים ואת האזרחים".

"חשוב לזכור ששראל עושה גם תפקיד לאומי", מסכם גורם באחד מבתי החולים הממשלתיים. "היא מקימה מחסני חירום, היא מתמודדת עם חוסרים. על זה מאוד חשוב לתמרץ אותם".