מרד מסים? אפשר פשוט לצמצם את הצריכה

הכותב הוא מומחה מיסוי בינלאומי

התנגדות לתשלום מס היא סירוב לשלם מס בגלל התנגדות לממשלה שמטילה את המס, או התנגדות למדיניות הממשלה. התנגדות לתשלום מס היא סוג של פעולה ישירה שיכולה לעלות כדי סוג של אי־ציות אזרחי.

כלי מקובל במאבקים

אי־ציות אזרחי הוא מעשה רב עוצמה של התרסה נגד נורמות ממשלתיות, שימש זה מכבר ככלי להתנגד ולעורר שינויים קריטיים בחברות ברחבי העולם. בין צורותיה השונות, התנגדות המס תופסת מקום מיוחד, במיוחד בהקשר של מעבר של חברות מדמוקרטיה לדיקטטורה.

מתנגדים למס מגיעים ממגוון רחב של רקעים עם אידיאולוגיות ומטרות מגוונות. לדוגמה, ההוגים הנרי דיוויד ת'רו ווויליאם לויד גאריסון שאבו השראה מהמהפכה האמריקאית ומהפציפיזם העיקש של הקווייקרים. חלק מתנגדי המס מסרבים לשלם מס כי מצפונם לא יאפשר להם לממן מלחמה, בעוד שאחרים מתנגדים למס כחלק ממסע להפלת הממשלה.

המסה המשפיעה של ת'רו, "אי־ציות אזרחי", משרטטת את אמונתו שאזרחים מחויבים מוסרית להתנגד לא רק לחוקים לא צודקים, אלא גם לפעולות לא צודקות שמבצעות ממשלותיהם. מרכז הטיעון של ת'רו הוא הרעיון שלגיטימציה של ממשלה תלויה בהסכמה המוסרית של אזרחיה. כאשר ממשלה, משתתפת בפעולות, או מקיימת חוקים, שאזרחיה רואים בהם התנגדות מוסרית, זו חובתם המוסרית להתנגד. בהקשר זה לדעתו, תשלום מסים לממשלה כזו שקול לשותפות בפעילותה הבלתי מוסרית.

כל אזרח החרד מהפיכת ממשלת ישראל לממשלה בעל סמכויות בלתי מוגבלות חייב לשקול מבחינה מוסרית האם הוא מסכים להיות שותף לממשל ההופך סמכותני והאם הוא מוכן לממן משטר שכזה ועל פי החלטתו לבצע את הפעולה המוסרית המתאימה לאותו אזרח. אם האזרח החליט שאין הוא מוכן יותר לממן את המשטר, הגיע הזמן לשקול החרפה של המחאה.

בישראל, בגלל מבנה הכנסות המדינה, הפחתה דרסטית בתשלום מסים היא חוקית ופשוטה. על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה למעלה מ־58% מכלל המסים אותם גובה המדינה הם מסים עקיפים המוטלים על צריכה, כמס ערך מוסף, מיסי רכישה על נדל"ן, מיסי יבוא על רכב ומסים על דלק טבק ואלכוהול. אם אכן האזרח החליט שאין הוא מוכן יותר לממן את המשטר הגיע הזמן לשקול החרפה של המחאה.

הדרך המהירה, הלגיטימית והחוקית ליישם הפחתה דרסטית בגביית מסים הוא ולהוריד בצורה דרסטית את הצריכה, לצרכי מזון מינימליים בלבד. זוהי פעולה חוקית ולגיטימית, אולם פגיעתה בתקציב המדינה שקול לאי־תשלום מסים.

בשנה הבאה

הסיסמה של כל מתנגדי המהפכה המשטרית צריכה להיות "בשנה הבאה ...". בעולם הצריכה המוגזמת שאנו חיים אין כמעט פריט, למעט מוצרי מזון בסיסיים ותרופות, שלא ניתן לדחות את רכישתו ל"שנה הבאה". "בשנה הבאה" נקנה דירה, "בשנה הבאה" נחליף את הרכב, "בשנה הבאה" נקנה בגדים חדשים או נאכל במסעדות ונצא לחופשה בישראל. הכל, אבל הכל, בשנה הבאה. פעולה חוקית זו של דחיית הצריכה לשנה הבאה תפער גירעון של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב ותשחרר את האזרחים מהעול המוסרי של מימון פעולות הממשלה להם הם מתנגדים.