פוטין מצא דרך עוקפת סנקציות כדי להמשיך לסחור עם אירופה

תמונה שהופצה ברשתות החברתיות בשבוע האחרון הציגה מנוע קטן של מל"ט־מתאבד רוסי, ששימש להתקפה באוקראינה, ושעליו נכתב בבירור כי יוצר בצ'כיה. העובדה כי הרוב המכריע של המל"טים מסוג זה יוצרו אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר אשתקד הוכיחה שוב כי מוסקבה ככל הנראה מצאה דרכים לייבא חלקים קריטיים מהמערב, למרות סנקציות חריפות נגדה.

● פרשנות | הבוחרים במדינת אוהיו הופכים את הקערה על פיה ומסכלים הפיכה חוקתית 
● אחרי נפילת מניות הבנקים באיטליה, הממשלה חוזרת בה חלקית 

מנועים כאלו כלולים ברשימות הסנקציות של האיחוד האירופי (בו חברה צ'כיה), ארה"ב, בריטניה וברית מדינות שהתייצבו יחד כדי להטיל את ההגבלות החמורות ביותר אי פעם על כלכלה גדולה. אבל כפי שמעידים סיפורים דומים, וכן נתוני סחר של מדינות האיחוד האירופי שפורסמו בימים האחרונים, נראה כי רוסיה עוקפת בהצלחה את מנגנון הסנקציות נגדה.

מכה קלה בכנף של האוליגרכים

לא פחות מ־11 סבבים של סנקציות הטיל האיחוד האירופי עד כה על רוסיה, ועל גורמים הקשורים לשלטונו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הן כוללות איסורי נסיעה לבכירים, איסורי עגינה לספינות או נחיתה לחברות תעופה, בנוסף להחרמת יאכטות ויצירות אמנות, אמברגו על יצוא נפט באמצעות חביות, איסור על יצוא כלי רכב, חלקים קריטיים לתעשיית הפקת הנפט והגז ובמיוחד אמברגו על מוצרים שיכולים לשמש את תעשיית הנשק הרוסית, כולל שבבים למחשב.

ביחד עם עזיבה מסיבית של חברות מערביות את רוסיה, המטרה הייתה לבודד את המדינה, לגבות "מחיר כלכלי" ואולי אף ליצור משבר שידרבן אותה לשים קץ לפלישה.

אבל כרגע, לפי דיווחים מתוך רוסיה ונתונים על סחר שהתפרסמו בימים האחרונים, נראה כי רוסיה מצליחה לייבא בהצלחה שורה ארוכה של מוצרים באמצעות חברות־מתווכות במדינות הקרובות אליה גיאוגרפית ופוליטית - כמו קזחסטאן, קירגיזסטאן, מדינות נוספות במרכז אסיה וכן ארמניה ובלארוס.

העדויות, מסתתרות, כפי שחשף הכלכלן הראשי של "המכון הבינלאומי לפיננסים" (IIF), רובין ברוקס, בנתוני היצוא האירופיים. מסתבר, שהיצוא של מדינות אירופיות נבחרות, שבעבר עסקו בסחר הדוק עם רוסיה שקרס, למדינות השכנות של רוסיה - זינק בקצב שלא נראה בעבר.

נכון ליוני 2023, למשל, היצוא הגרמני לקזחסטאן זינק ביותר מ־100%, לפי נתוני הסחר הרשמיים של שתי המדינות, לעומת ממוצע השנים הקודמות. היצוא הגרמני למדינות אחרות במרכז אסיה זינק ב־75%. לדברי ברוקס, אין ממש הסבר אלטרנטיבי כמו עסקת יצוא גדולה חד־פעמית בין המדינות, ורוב הסיכויים הם שהסחר עם חברות במדינות אלו מתגלגל איכשהו לרוסיה.

היצוא הגרמני לקירגיזסטאן רשם זינוק של יותר מ־1,000% בשנה האחרונה, שכולל באופן מפתיע הרבה מאוד מכוניות וחלקים למכוניות, אבל גם ביגוד, מוצרי מתכת ואפילו משקאות.

התמונה אינה מוגבלת לגרמניה בלבד. גם היצוא הפולני - מדינה שהתייצבה באופן נחרץ בעד אוקראינה ונגד רוסיה - לקירגיזסטאן, זינק בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב־2000%. שיעורים דומים נרשמים גם ליצוא הצ'כי, ההונגרי והשבדי למדינה. היצוא השבדי לקזחסטאן, שכולל באופן חשוד זינוק בתחום ה"מכוניות וחלקי מכוניות", כמעט וזינק פי שלושה מתחילת השנה. "האוליגרכים הרוסים משיגים באמצעות זאת מוצרים מערביים", העריך ברוקס.

במידה רבה, הסימנים הללו מעידים על מה שהפך לידע כללי ברוסיה, לפיו ניתן להשיג את הכל דרך המדינות הללו, בעלות מוגברת אמנם, בזמני אספקה ארוכים יותר, אבל שלמי שיש כסף - הסנקציות לא מאוד רלוונטיות בעבורו.

מחלקי מכוניות ועד שבבים לתעשיית הנשק

הנתונים הללו מעוררים ביקורת באירופה, על חוסר התוחלת שבסנקציות, ועל הצורך לנטר בצורה טובה יותר כיצד מתנהל הסחר הבינלאומי עם חברות ולאן הן מעבירות את הסחורה האירופית. לפי הנתונים, הסחר הגרמני עם רוסיה אולי צנח במחצית הראשונה של השנה הנוכחית ב־61%, אולם הסחר המזנק עם מדינות הלווין הרוסיות מפצה על חלק מכך. לפי החישובים, הירידה דה־פקטו ביצוא לרוסיה היא של כ־30% בלבד.

התמונה המשלימה לנתוני היצוא האירופיים המדויקים יחסית, היא נתוני היצוא של מדינות אסיה לרוסיה, שלא נחשבים למאוד אמינים. למרות זאת, לפי חישובי הבנק האירופי לפיתוח, ניתן לראות שהיצוא מקירגיזסטאן לרוסיה זינק בשנה החולפת ביותר מ־200% (לעומת ממוצע שנים קודמות), ועליות דומות נרשמו גם ביצוא מארמניה וגיאורגיה.

אחת השאלות הפתוחות היא אם מדינות אלו גם משמשות כתחנות מעבר לרכיבים קריטיים לתעשיית הנשק הרוסית, מעבר למכוניות יוקרה או שעוני יוקרה. החברה הצ'כית שייצרה את המנוע למל"ט הרוסי, למשל, הבהירה כי "לא סיפקה מוצרים לרוסיה מאז החלת הסנקציות", ובחקירה פנימית שלה התגלה כי "צד שלישי מכר את החלקים הללו לצבא הרוסי".

כלי התקשורת במדינה דיווחו כי הרשויות מודעות לכך שבמשך שנה התנהלה מכירת חלקים דומים באמצעות חברות קש לצבא הרוסי, עד שהן שמו קץ לכך. למעשה, בעבר רווחו ההערכות כי מוסקבה התכוננה לסנקציות הבינלאומיות נגדה באמצעות הקמת רשת מקיפה של חברות קש במדינות אחרות, בעלות ברית גיאו־פוליטיות, כלקח מההגבלות שהוטלו עליה ב־2014 אחרי ההשתלטות על קרים.

87 חברות נוספו לרשימה השחורה ביוני

דוח שהתפרסם השבוע בתקשורת האמריקאית מעלה כי בתחום הטכנולוגי, רוסיה הגבירה משמעותית את יבוא השבבים שלה מסין, בין אם מדובר בתוצרת סינית או תוצרת מערבית שחברות סיניות או אסייתיות אחרות מעבירות לה. בית הספר לכלכלה של אוניברסיטת קייב, הלוקח חלק בקמפיין בינלאומי שנועד לטייב את הסנקציות ולפגוע בכלכלה הרוסית, מצא כ־1,000 רכיבים מערביים ב־58 מערכות וכלי נשק שנלקחו שלל. לפי המחקר שלו, חברות באיחוד האמירויות, טורקיה וסין ממלאות "תפקיד מרכזי" בהשגת הרכיבים הטכנולוגיים והעברתם לתעשיית הנשק הרוסית הזקוקה להם.

"ההתחמקות מהסנקציות היא מוצלחת במיוחד בשלב הנוכחי", אמרה אחת מחברות המחקר, "רוסיה עדיין מסוגלת ליבא את כל החלקים הקריטיים המיוצרים במערב לטובת תעשיית הנשק שלה". לא מדובר רק ברכיבים אירופיים, אלא בעיקר בכאלו שיוצרו בארה"ב וביפן, ועוברים לרוסיה באמצעות שרשראות אספקה חשאיות.

האיחוד האירופי מנסה להילחם בתופעה, בין היתר על ידי זיהוי והטלת סנקציות על חברות ספציפיות במדינות הנחשבות לבעלות ברית של רוסיה. ביוני האחרון נוספו כ־87 חברות לרשימת החברות הנכללות בסנקציות של האיחוד, רובן מסין, איחוד האמירויות וארמניה. "אנחנו לא מטילים סנקציות על המדינות הללו, רק מונעים ממוצרים אסורים ביצוא שלא צריכים להגיע לרוסיה, להגיע לרוסיה באמצעות מדינה שלישית", אמר אז דובר הנציבות האירופית.