עצירת הכספים לחברה הערבית והתירוצים: בדקנו את הטענות של שר האוצר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסעיר השבוע את המערכת הפוליטית עם שתי החלטות שונות. הראשונה, שעליה הגן גם אתמול (ד') במסיבת עיתונאים שכינס, היא הקפאת העברת כספים לרשויות הערביות. מהלך אחר, שנחשף בכאן 11, נוגע לסירובו של סמוטריץ' לאשר תקציב שנועד לקדם השכלה גבוהה בקרב ערביי מזרח ירושלים. בכמה כסף מדובר, מהם הנימוקים של סמוטריץ' לשני המהלכים, ואיך הם עומדים במבחן העובדות? בדקנו.

● ראשי המשק לרה"מ: "אל תתן יד לפגיעה בלתי-הפיכה בחברה הערבית"
● ההסתדרות לשרי האוצר והעבודה: מנעו את הקיצוצים המתוכננים בביטוח הסיעודי של קופות החולים

מה הם הכספים שהיו אמורים לעבור לרשויות המקומיות?

על פי מכתב ששלח שר הפנים משה ארבל, ונחשף גם הוא בכאן 11, סמוטריץ' הקפיא העברה תקציבית בסך 314 מיליון שקלים. מדובר ב-200 מיליון שקל שמיועדים להוצאות השוטפות של הרשויות המקומיות, 100 מיליון שקל לפרויקטים לפיתוח כלכלי, 10 מיליון שקל להנגשה ו־4 מיליון שקל להערכות חירום. בפרסום בפייסבוק, סמוטריץ' התייחס רק להחלטתו להקפיא את את התקציב להוצאות שוטפות של הרשויות המקומיות (כלומר, 200 מיליון שקלים), וכרגע לא ברור לגמרי מה עמדתו לגבי יתר הסכום.

האם מדובר בכספים קואליציוניים?

אחד הטיעונים המרכזיים של סמוטריץ' לעצירת הכספים הוא שמדובר כאן בעצם בדיל פוליטי שהתיישן. "אתם מעלים על הדעת שאם חלילה תקום כאן יום אחד ממשלת שמאל היא תמשיך לתקצב את הכספים הקואליציוניים שלנו, שמשקפים את סדרי העדיפויות והערכים שלנו, כי הגופים המתוקצבים בנו עליהם?!", הוא תהה. כספים קואליציוניים הם כספים המוקצים למפלגה מתוך תקציב המדינה לטובת מטרות שהוגדרו בהסכם קואליציוני. הכספים הללו לא נכללים בבסיס התקציב ולא מהווים לו תוספת קבועה. אלא שזה לא המצב לגבי הכספים שבהם מדובר כעת - אלה דווקא מהווים חלק מבסיס התקציב, שאושר בכנסת הנוכחית בהובלת שר האוצר סמוטריץ'.

עו"ד עדנה הראל פישר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הסבירה לנו כי "בין היתר בהתאם ללקחים מאז פרשת קירשנבאום, היישום וההקצאה של תקציבים כאלה לא נעשים על סמך ההסכם הפוליטי. אלא, נעשתה עבודה מקצועית של גורמי הממשלה והתקבלה החלטת ממשלה 550". לדבריה, "התקציבים המוקצים בהחלטה אינם עוד בגדר כסף קואליציוני, אלא דינם ככל החלטת ממשלה אחרת". ובאופן כללי יותר, היא אומרת, מהעמדה של סמוטריץ' "עשוי להשתמע כי החלטות של ממשלות קודמות אינן בתוקף עד שהממשלה המכהנת מאשררת אותן. זה מנוגד לכל מינהל תקין, ורציפות שלטונית מינימלית", והמשמעות היא "למעשה אנרכיה".

למה הרשויות הערביות זקוקות לכספים הללו?

זאת לא בהכרח שאלה טריוויאלית. הרי, כפי שהזכיר סמוטריץ', הרשויות הללו מקבלות ממשרד הפנים "מענקי איזון" בהתאם לכללים, כפי שמקבלות גם רשויות אחרות (ב־2022 הקצתה מדינה 3.3 מיליארד שקל למענקי איזון לכלל הרשויות). ואולם, במשך השנים עלו טענות שהנוסחה מתקצבת בחסר רשויות ערביות. כך, למשל, נטען שמרכיבים כמו ההכנסות העצמיות והכנסות ממשרדים ממשלתיים, ההכנסה המינימלית לנפש, הכנסה נורמטיבית מארנונה - מקטינים את המענק שמקבלות הרשויות הערביות. לכן, במשך השנים אושרו תוספות למענקי האיזון. ב־2021, התקבלה כאמור החלטת ממשלה 550, שבמסגרתה הוחלט להקצות 200 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים 2022־2026 לטובת תגבור התקציב השוטף של הרשויות הערביות.

אבל עד כמה הם בנו עליהם?

זאת עוד טענה שהעלה שר האוצר. זה "מאוד לא רציני", הוא אמר בכאן ב', לטעון ש־200 מיליון שקלים, "זה מה שיפיל את הרשויות הערביות". הכסף, הוא טען, חשוב להם בגלל הבחירות הקרובות. אין ספק שמחסור תקציבי בתקופת בחירות הוא בעייתי למי שעומד בראש רשות, אבל לפחות לפי טענות הרשויות, והשלטון המקומי, גם כאן סמוטריץ' לא מציג את הדברים בצורה נכונה.

"משרד הפנים הוא זה שהנחה אותנו להכניס לבסיס התקציב את התוספת למענק האיזון", אמר לנו דרוויש ראבי, ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה. "היות שמאז יוני לא קיבלנו את התקציב המשלים, בניגוד לשנים קודמות, זה גורם לנו לבעיות במתן שירותים רבים לתושבים: אנחנו נאלצים לצמצם את עובדי הניקיון ושירותי פינוי הפסולת; אין לנו יכולת להעביר תשלומים כסדרם לספקים כמו גם לפעילויות פנאי תרבות וספורט במינהל הקהילתי. התקציב המשלים לא 'צבוע' לפעילות מסוימת והוא חלק מהתקציב הבסיסי שלנו. שינו לנו את כללי המשחק תוך כדי המשחק".

גם במכתב ששלח רו"ח תומר ביטון, מנהל המינהל לשלטון המקומי, לראשי רשויות המקומיות וגזבריהן, נכתב בהקשר זה כי מטרת אותם 200 מיליון שקלים היא "העלאת רמת השירותים שהרשות מספקת לתושביה בדגש על הנושאים שקיימים לגביהם פערים משמעותיים כגון ניקיון הרחובות, גינון ושיפור פני העיר, שיפור רמת הביטחון האישי הן במוסדות הרשות והן במרחב הציבורי, סבסוד מערכת החינוך ורווחה וכדומה". בהמשך הודגש כי "התקציב התוספתי לא נועד כתחליף לגביית הכנסות עצמיות ולא לתשלומי חובות עבר".

הכסף מגיע לארגוני פשיעה?

כאן אין ספק ששר האוצר נוגע בבעיה קיימת, אם כי כזאת שמוכרת היטב לכל הנוגעים בדבר. התקציבים הללו, הוא טען, "עוברים פעמים רבות לארגוני פשע וטרור שהשתלטו על המכרזים והתקציבים ברבות מהרשויות הערביות". ואכן, צוות מנכ"לים בראשות מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה שמונה על ידי ממשלת נתניהו ב־2019, בחן את התופעה ובדוח שפרסם נכתב בין היתר כך: "התקציבים הגדולים לרשויות המקומיות, ובפרט התקציבים שנובעים מהחלטה מס' 922, קורצים לארגוני הפשיעה. גורמי הפשע משתלטים על מכרזים עתירי תקציב ברשות המקומית, והכסף מגיע לידיהם במקום לשמש לשיפור השירות לאזרח".

 צעדת ''ערבים זה לזה'', הערב בתל אביב / צילום: גלובס

אלא שיש גם המלצות כיצד להתמודד עם התופעה. ב־2021 מינה סגן השר לביטחון פנים צוות לבחינת הדרכים לצמצום השתלטות גורמי הפשיעה על מכרזים ברשויות המקומיות בראשות מנכ"ל משרד הפנים דאז, יאיר הירש. בטווח הקצר, הוצע להתמקד במכרזי התשתיות שבתוכנית החומש, וליצור מנגנונים שייצרו חיץ בין ראשי הרשויות לאותם גורמים (למשל, על ידי תקצוב שלא יגיע דרך הרשויות עצמן). בטווח הארוך, הוגשו מספר המלצות, ביניהן הקמת מאגר קבלנים מאושרים לעבודה בתחום הרשויות המקומיות כך שכל קבלן ייבחן על ידי משטרת ישראל, פרסום אמות מידה מומלצות לעריכת מכרז ברשויות המקומיות, בניית מערכת מכרזים ממוכנת ואחודה, לשנות את אמצעי התשלום במכרזים ועוד.

בהחלטה 550 שהזכרנו הוחלט על פתרון נוסף: להנחות את משרדי הממשלה לכך שהענקת סיוע תקציבי לרשויות המקומיות, "תבוצע תוך מתן עדיפות לסיוע בשווה כסף", זאת בשים לב "לצורך לפעול לסיוע וליווי לרשויות התוכנית המורחבת להפחתת הלחצים של גורמי פשיעה עליהן, להגברת המשילות בתחומן וליישום אפקטיבי של תוכניות הממשלה בתחומי אחריותן".

מה הם הכספים שנועדו לסטודנטים ממזרח ירושלים?

מדובר בסעיף מתוך תוכנית החומש למזרח ירושלים שאמורה לקבל את אישור הממשלה בשבוע הבא, והיקפה הכולל הוא 2.5 מיליארד שקל. הסעיף הרלוונטי עוסק בתקציב למכינות הקדם אקדמיות בירושלים, שמסייעות לבוגרי מערכת החינוך הערבית בעיר להשתלב במוסדות ההשכלה הגבוהה, והוא מסתכם ב־450 מיליון שקל. כ־200 מיליון שקל מהסכום הזה אמורים להגיע ממשרד האוצר וכעת סמוטריץ' הקפיא אותו.

מהן ההשלכות של ההקפאה?

בהעדר תקציב, המכינות במוסדות האקדמיים בעיר עשויות להיסגר. נשיאי המוסדות האקדמיים הללו - האוניברסיטה העברית, בצלאל ומכללות עזריאלי והדסה - כתבו השבוע לראש הממשלה כי "החלטתו התמוהה של שר האוצר חורצת את עתידם של צעירי וצעירות מזרח ירושלים לעתיד חסר מעש, ללא אופק תעסוקתי וללא שום יכולת לנהל חיים משותפים". עוד הזהירו מפני "פגיעה בחברה ובכלכלה שאת נזקיה נשלם עוד עשרות שנים קדימה".

ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ומי שהיה אמון על תחום החינוך בתוכנית החומש הקודמת, הסביר לנו כי "המכינות נולדו מתוך הבנה שיש ביקוש גובר בקרב צעירים במזרח ירושלים להשתלב בהשכלה הגבוהה הישראלית". לדבריו, מאז הקמת המכינות, הנתונים מעידים על גידול במספר הסטודנטים ממזרח ירושלים המשתלבים במוסדות ההשכלה הגבוהה בעיר. ואכן, מספר הסטודנטים ממזרח ירושלים שסיימו שנה א' באקדמיה שילש את עצמו במהלך השנים: מ־400 סטודנטים ב־2018 ל־1,200 בשנת הלימודים הנוכחית.

האם התוכנית קשורה ל"תאי טרור" באוניברסיטאות?

בפוסט שפרסם בפייסבוק טען סמוטריץ' כי מה שעומד מאחורי הקפאת התקציב הוא התפתחות של "תאים איסלמיים קיצוניים, שמביעים פעם אחר פעם הזדהות עם אויבי ישראל". כדוגמה לכך ציין שבמבצע שומר החומות "הסטודנטים הערבים במכינה שבתו באופן רשמי", ו"הפגינו בהזדהות עם מחבלי החמאס בעזה".

ככל שאנחנו הצלחנו לברר, גם בתחום הזה טענותיו של סמוטריץ' אינן מבוססות במיוחד. מהאוניברסיטה נמסר לנו כי הסטודנטים ממזרח ירושלים אכן שבתו בתקופת שומר החומות, אך מדובר היה בשביתה בת יום, כחלק מהשביתה הכללית של ערביי ישראל. ד"ר קורן מוסיף כי "מהמידע שאני מכיר רוב החברים בתאים הללו מגיעים מקרב ערביי ישראל. המזרח ירושלמים לא מגיעים לאקדמיה כדי לקדם רעיונות פוליטיים. האם מתוך אלפי הסטודנטים יש גם כמה פעילים? מן הסתם, אבל זה בוודאי לא הרוב המכריע". יתרה מכך, לפי דיווח בכאן ב', במועצה לביטחון לאומי העבירו לסמוטריץ' את עמדתם בנושא הקובעת כי עידוד השכלה גבוהה במזרח ירושלים מפחית את מעורבות התושבים בפעילות טרור. על פי דיווח בהארץ, גם ראש השב"כ העביר עמדה ברוח דומה. ויש גם מחקרים. ניצן פייביש מהאוני' העברית וממכון ירושלים למחקרי מדיניות, תשאל 106 מתלמידי המכינה הקדם אקדמית בעברית, ומצא שהתוכנית מגבירה את יחסם החיובי לחברה הישראלית.

האם הסטודנטים ממזרח ירושלים באו על חשבון תלמידים אחרים במכינה?

זאת טענה נוספת שהעלה סמוטריץ'. "בשנים שמאז הפעלת התוכנית, בית הספר (לתלמידי חוץ) התרוקן כמעט לחלוטין (מסטודנטים אחרים כמו עולים חדשים, חיילים בודדים וכו') שנשארו ללא מענה". באוניברסיטה העברית הודפים בפסקנות גם את הטענה הזאת, ומסבירים כי המכסה לכל מכינה היא נפרדת. גם הנתונים היבשים שקיבלנו מהם שוללים את טענתו של סמוטריץ'. בשנת הלימודים 2013/14, לפני הקמת המכינה למזרח ירושלים, היו בסך הכל 153 תלמידי חו"ל. אחרי הקמת המכינה, בשיא הגיע המספר ל-253 תלמידים, ובשנה האחרונה היו במכינה 195 תלמידי חו"ל - כלומר, מספר גבוה יותר מאשר בשנה שלפני הקמת המכינה.

לקריאה נוספת:

• החלטת ממשלה 550 (משנת 2021): התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026
• החלטת ממשלה 550 (משנת 2023): צמצום פערים חברתיים וכלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים
• דו"ח סיכום עבודת צוות המכרזים, מאי 2022