קצב האינפלציה בארה"ב הפתיע לטובה, אך הזינוק במחירי האנרגיה מאיים

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב עולה לראשונה מאז הגיע לשיאו ביוני שנה שעברה. מדד המחירים לצרכן שהתפרסם לחודש יולי משקף קצב שנתי של 3.2% - עלייה מהחודש הקודם אז עמד קצב האינפלציה על 3% בלבד. עם זאת מדובר בנתון חיובי ביחס לתחזיות הכלכלנים שצפו בקונצנזוס עלייה של 3.3%. מדד מחירי הליבה, הבוחן את נתוני האינפלציה ללא מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, ירד בהתאם לתחזיות בשיעור קל ל־4.7%.

● האינפלציה בארה"ב עלתה לראשונה השנה. איך זה ישפיע על הריבית?
● האינדקטור של וורן באפט מאותת: סימנים של בועה בוול סטריט

יוני פנינג, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות, מספק הסבר לעלייה מהיבט טכני: "השיאים במחירי האנרגיה של הקיץ שעבר מתחילים לצאת מחישוב מדד המחירים השנתי, ומביאים לעלייה מחודשת ברמת האינפלציה השנתית". עוד לדבריו, במדד הנוכחי ניתן לראות עליות קלות במחירי האנרגיה שעוד יתגברו כנראה בחודש הבא.

"השפעת הקיצוץ של OPEC+ בתפוקת הנפט היא כמובן חלק ניכר מזה", מציין פנינג, "ותמשיך לבוא לידי ביטוי במדד אוגוסט. אבל מעבר לכך, יש פה תוספת לא אופיינית של גל החום שפקד את ארה"ב במהלך החודש, ואחראי גם הוא במידה רבה לעלייה בסעיפי האנרגיה".

כעת צופים בשווקים כי הריבית בארה"ב תישאר על כנה בהחלטות הבאות של הפדרל ריזרב. אתר CME מדווח כי הסבירות להישארות הריבית ברמה של 5.5% ברף העליון עומדת כעת על 90%. למרות זאת, להחלטת הריבית הבאה של הפד יש עוד יותר מחודש, ועד אז יצטברו נתונים נוספים שיעזרו לבנק המרכזי להבין האם המלחמה באינפלציה נושאת פרי.

מה שעלול לקלקל את נתוני המאקרו המשופרים הם מחירי האנרגיה המאמירים לאחרונה, ובפרט מחיר הנפט שמציג קפיצה משמעותית שעשויה לפגוע במאבק העולמי באינפלציה. ביום רביעי בערב רשם הנפט האמריקאי מסוג WTI שיא של תשעה חודשים ברמה של 84 דולר לחבית. גם מחירה של חבית נפט ברנט קפץ ל־87 דולר - עליות של כ־15% בחודש האחרון.

בשוק חוששים שהמשך המגמה עלולה להוביל להידוק מוניטרי נוסף ובלתי צפוי מצד הבנקים המרכזיים. בינתיים הסוחרים תוהים אם מדובר בספקולנטים שמתדלקים כיום את המחירים או בשינוי מגמה אמיתי כתוצאה משורה של אירועים גיאו־פוליטיים.

אחת הסיבות העיקריות שמציינים האנליסטים לקפיצת מחירי הנפט היא ההסלמה במלחמת רוסיה־אוקראינה. בנוסף לכך, גם צעדים עליהם הכריזה ערב הסעודית בסוף יוני לצמצום התפוקה, משפיעים על השוק ודוחפים את המחיר כלפי מעלה.

בסקירה שפרסמו השבוע בבנק לאומי, ציין הכלכלן הראשי ד"ר גיל בפמן, כי מגמת העלייה במחירי הנפט נמשכת "על רקע הארכת צמצום תפוקת הנפט של ערב הסעודית לצד צמצום יצוא הנפט של רוסיה, כך שבסך הכול חלה ירידה באספקת הנפט של קבוצת OPEC+ לשוק הגלובלי". בפמן העריך כי צמצום זה יימשך גם בחודש ספטמבר, כך שהמחסור בהיצע הנפט צפו להימשך.

בלאומי מעריכים כי התייצבות הנפט על מחיר הגבוה מ־80 דולר לחבית, "צפויה להביא לדחייה של רכישות הנפט על ידי הממשל האמריקאי לטובת מילוי מאגר הנפט האסטרטגי של ארה"ב. זאת, לאחר שהצפי היה שהממשל יחל לרכוש נפט בתקופה הקרובה, אך זה בזמן שמחיר הנפט היה נמוך יותר. הממשל צפוי לרכוש נפט כשמחירו יהיה קרוב יותר ל־70 דולר לחבית. כל עוד מחיר הנפט גבוה באופן משמעותי מכך, הממשל האמריקאי צפוי לדחות את רכישות הנפט".

בשורה התחתונה, ההערכה של כלכלני לאומי היא שמחיר הנפט לא צפוי לרדת בחדות ל־70 דולר בתקופה הקרובה, אלא אם ערב הסעודית תחליט לשנות כיוון באופן מפתיע ולהגדיל את התפוקה.

צמצום בתפוקת הנפט

בסוף השבוע שעבר התכנסו מדינות OPEC+, יממה בלבד לאחר הודעת ערב הסעודית כי תמשיך להפחית את תפוקת הנפט שלה במיליון חביות ליום גם בספטמבר - כך שתעמוד על 9 מיליון חביות ביום. המסר היה ברור: ייתכן מאוד שנמשיך במגמת הקיצוץ ואולי אף נעמיק אותה.

מדינה נוספת שמוסיפה לחץ לשוק הנפט היא רוסיה, שגם היא הודיעה על המשך הפחתת יצוא הנפט שלה בחודש ספטמבר, אך בכמות קטנה יותר בהשוואה לחודש האחרון. כלומר, היא צפויה לצמצם את היצוא ב־300 אלף חביות נפט ליום, לעומת חצי מיליון חביות ביום שתפחית באוגוסט.

לפי הערכת בנק לאומי, יתר החברות בקרטל OPEC+ לא צמצמו את מכסות הייצור שלהן, אך כן הודיעו שהן מחויבות למכסות עליהן הוחלט ואין בכוונתן לחרוג מהן.

בעוד שברוסיה ובערב הסעודית מצמצמים את התפוקה באופן וולונטרי, חלק ממפיקות הנפט באמצעות פצלי שמן בארה"ב דווקא הודיעו על הגדלת תחזיות התפוקה. בלאומי מעריכים כי "גידול בתפוקת הנפט של ארה"ב, עשוי להקל במידה מסוימת על הפחתת היצע הנפט של החברות ב־OPEC+".

כאב ראש לאנשי האוצר

עליית מחירי הנפט מגיעה לצד פיחות בשקל לאחרונה. שער הדולר־שקל עמד נכון ליום חמישי בשעות הצהריים על 3.72 שקלים - רמה גבוהה מאוד באופן יחסי. רמת השיא של הדולר בשנה האחרונה נקבעה ביוני על 3.75 שקלים. המצב הזה שבו הדולר גבוה ומחירי הנפט מטפסים עלול ליצור כאב ראש משמעותי גם למשרד האוצר הישראלי.

לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה בשנה שעברה, הודיע השר דאז אביגדור ליברמן על הפחתת מס הבלו במטרה להקל על המחירים שעלו בצורה דרמטית.

חרף העובדה כי המחירים ירדו משמעותית מרמות השיא בתחילת המלחמה באוקראינה באמצע השנה שעברה, הסובסידיה נותרה. לפי המדיניות בפועל של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחודשים האחרונים, מס הבלו מותאם מחדש בסוף כל חודש באופן שמשאיר את המחיר קבוע באופן מלאכותי. הצעד הזה עלה עד כה מיליארדי שקלים לקופת המדינה, ובנתונים הנוכחיים האוצר נדרש להכניס את היד עמוק יותר ויותר לכיס כדי להשאיר את מחיר הדלק מאוזן.

לפי אומדני האוצר, ההפסד להכנסות המדינה ממסים כתוצאה מהמהלך צפוי לעמוד על 231 מיליון שקל בחודש אוגוסט - סכום גבוה משמעותית מהסבסוד בחודשים הקודמים. גורמי המקצוע באוצר הביעו בעבר התנגדות להמשך הפחתות מס הבלו, ולא ברור עדיין כמה עוד זמן יוכלו לתחזק את המדיניות הקיימת.