אחרי שפרסמו גילויי דעת לציבור הישראלי, רופאים ישראלים בכירים לבריאות הציבור ומומחים לבריאות הציבור מפרסמים את חוות דעתם בעניין השפעת תוכנית החקיקה בישראל על בריאות הציבור במדינה, גם בעיתונות המדעית העולמית.
● ראיון | "חוק הסבירות הוא קיצוני ובעייתי אבל לבג"ץ אסור להתערב": עו"ד רז נזרי חושף את הקריירה החדשה והמגעים לפשרה
● בלבול בפרקליטות בעקבות ביטול עילת הסבירות: ביקשה לדחות דיונים בתיקים
ד"ר שלי קמין פרידמן, פרופ' חגי לוין, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' אהרון טרואן ופרופ' י. טוני יאנג מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, חתומים על המאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי The Lancet, אחד מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם. כותרת המאמר היא "המהפכה המשטרית בישראל - איום על גישת 'בריאות בכל מדיניות'". במאמר נאמר כי "החקיקה מהווה איום משמעותי על בריאות הציבור".
משמעות גישת 'בריאות בכל מדיניות' שאומצה על ידי קובעי מדיניות בכל העולם, היא שיש להתייחס לבריאות הציבור בכל החלטת מדיניות, ולא רק בכאלה שנראות קשורות ישירות למערכת הבריאות. "בריאות היא זכות מהותית של כל אזרחי ישראל ולכן יש להתייחס אליה בכל החלטה", אומרים הכותבים. "ונקודת המבט הזו חסרה בדיון המשפטי בישראל. החקיקה החדשה מחלישה שאת גישת הבריאות בכל מדיניות ועלולה להוביל לקבלת החלטות ללא בקרה לגבי השפעתן הבריאותית".
במאמר הכותבים מדגימים את החשיבות של בית המשפט העליון להדגשת שיקולי הבריאות במדיניות. כך למשל ב-2018, דרש בית המשפט לשקול שיקולי בריאות יחד עם שיקולים כלכליים בהחלטה להפחית את המס על טבק. ב-2008, משרד החינוך אישר לערוך שיעורים של בית ספר יסודי ליד מפעל מזהם. בית המשפט טען שההחלטה לא סבירה. ודחף לפתרון אחר. "לא בטוח שניתן היה לקבל את ההחלטות הללו במסגרת הכללים של החקיקה החדשה", אומרים הכותבים.
הם מציינים כי בשנים האחרונות, ההחלטה להפחית את המס על משקאות מתוקים והאופן שבו נקבע מי זכאי לתלושי מזון, הן דוגמאות להחלטות שהתקבלו בלי לקחת בחשבון את דעתם של מומחים לבריאות הציבור. "הדוגמאות הללו מראות כי לממשלת ישראל הנוכחית יש נטיה להתעלם מחוות דעת מומחים והשלכות בריאותיות, מגמה שעלולה להתעצם עם הפחתת הפיקוח המשפטי".
הם מציינים כי תחת החוק הישראלי, למשרד הבריאות כוח רב. ""החקיקה מאפשרת לאינטרסים פוליטיים לגבור על שיקולי בריאות הציבור. אם יוסרו הבקרות, שר הבריאות יכול להתעלם מתחומי האחריות שלו או למנות אנשים לא מתאימים לתפקידי מפתח. הזכות להגנה רפואית בישראל לא מוגנת בחוק יסוד ותלויה מאוד בהחלטת הסבירות".
הכותבים מוסיפים כי ההשפעה של החקיקה לא מוגבלת לישראל אלא יכולה לזלוג למדינות אחרות עם בעיות דומות.
מה המטרה של פרסום מאמר כזה בכתב עת מדעי כיום? האם אתם מכוונים את הדברים פנימה או החוצה?
פרופק חגי לוין: "המטרה היא לתאר את העובדות, את המשמעות של ביטול עילת הסבירות לבריאות הציבור בישראל ובעולם. אנחנו נמצאים בתקופת משבר מסוכן. חשוב לנטר ולתעד את המצב, למען ישראל ולמען מדינות אחרות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
