בשנת 2022 סך הכנסות המערכת הבנקאית מעמלות הסתכמו בכ-6 מיליארד שקל - כך עולה מדוח העמלות השנתי שפרסם היום (א') בנק ישראל והעביר לוועדת הכלכלה של הכנסת. מדובר בעלייה לעומת סך של 5.8 מיליארד בשנת 2021, אך בבנק המרכזי מציינים כי בשנים הקודמות הורגש שינוי, וסך העמלות שנגבה מהציבור היה בירידה.
● רשות שוק ההון נגד בר סימן טוב: "סבירות גבוהה לפגיעה במבוטחים הסיעודיים"
● ההסתבכות של טריא: כך התרסק מודל ההלוואות בין חברים | ניתוח
"בשנת 2022 חלה עלייה קלה ביחס סך ההכנסות מעמלות לסך נכסי המערכת הבנקאית. עלייה זו מושפעת במידה רבה מגידול בהיקף העמלות הנגבות מעסקים גדולים ומכרטיסי חיוב, כתוצאה מגידול בהיקף הפעילות, כחלק מהחזרה לשגרה לאחר משבר נגיף הקורונה. יש לציין, כי, באופן כללי, יחס זה נמצא במגמת ירידה מצטברת, שהחלה לאחר רפורמת העמלות בשנת 2008, ועד היום נרשמה ירידה בשיעור מצטבר של כ-46%. ירידה זו מיוחסת, בין היתר, למכלול המצטבר של פעולות הפיקוח בנושאי עמלות בשנים האחרונות", נכתב בדוח.
על פי הדוח, עיקר העמלות הבנקאיות ששולמו על ידי הציבור, יחידים ועסקים קטנים, הן בגין פעילות בניירות ערך. כ-26% מהכנסות הבנקים מעמלות, 1.5 מיליארד שקל, נובעים מעמלות המשולמות בגין פעילות זו בהשוואה לכ-31% ב- 2021. ירידה זו נגרמה בעיקר מקיטון מהכנסות מעמלת קנייה, מכירה ופדיון של ניירות ערך בחו"ל כתוצאה מירידה בהיקף הפעילות שביצע הציבור.
20% נוספים הם בגין עמלות שניגבו על ניהול חשבון עובר ושב. שיעור זה נותר ללא שינוי בהשוואה ל-2021. בבנק ישראל הסבירו כי בתקופת הדוח נצפתה עלייה בהכנסות מעמלת פעולה ב"ערוץ ישיר", בעיקר בשל עלייה בתעריף שירות זה בבנק הפועלים. בבנק ישראל ציינו עוד כי לקוחות שמעוניינים להוזיל את העמלות שהם משלמים יכולים לעבור לאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים שמציעה הבנקאות הישירה. נציין כי לחישוב הזה לא נכנסו העמלות הנמוכות שמציעים בבנק וואן זירו, מאחר שהוא פרסם את התעריפון שלו רק בדצמבר 2022.
על פי הדוח, כ-21% מהכנסות הבנקים מעמלות נובע מעמלות המשולמות בגין כרטיסי חיוב, בהשוואה ל-17% ב-2021. "בתקופת הדוח נצפה גידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור באמצעות כרטיסי חיוב. זאת לאחר הצמצום שחל בפעילות זו בתקופת משבר הקורונה", הוסבר.
בבנק ישראל ביצעו השוואת תעריפים של עמלות בגין עסקאות ומשיכות במט"ח באמצעות כרטיסי חיוב, ממנה עולה כי התעריפים של חברות כרטיסי האשראי בגין עסקאות מט"ח היו יחסית זהים - כאל 2.8% בעוד ישראכרט גבתה 2.9% ומקס 3%. לעומת זאת בגין משיכת מט"ח מקס זולה משמעותית מהאחרים עם 3%, בעוד ישראכרט וכאל גבו כל אחת 3.5%.
את 15% מהעמלות משלים סקטור ה אשראי, כלומר עמלות המשולמות בגין מתן אשראי. שיעור זה ירד בהשוואה ל-2021 כשירידה זו נגרמה בעיקר מקיטון בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלת " טיפול באשראי ובביטחונות-הלוואות לדיור" שמוכרת בציבור בשם "עמלת פתיחת תיק משכנתה". זאת בעקבות קביעת גובה עמלה מקסימלי של 360 שקל בחוק הבנקאות.
התייקרות בעלות ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי חיוב
בבנק ישראל ציינו כי העלות הממוצעת של ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי חיוב לחשבון בשנת 2022 עומדת על 26.9 שקל, עלייה של 2.3 שקלים בחודש בהשוואה לשנת 2021. "יצוין כי עלות זו זהה לעלות שנמדדה ב-2019. העלייה נובעת בעיקרה מגידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור באמצעות כרטיסי חיוב. גידול זה נובע מתהליך החזרה לשגרה לאחר משבר הקורונה, לאחר שבחודשים ינואר-פברואר 2022 חל הגל החמישי של משבר הקורונה שלאחריו חלה חזרה מסוימת לפעילות של שגרה בצל המגפה", סיכמו בבנק ישראל.
בבנק ישראל השוו את התעריף שגובים הבנקים בגין פעולות בערוץ הישיר אל מול פעולות באמצעות פקיד. וואן זירו אינו גובה עמלה בגין פעולות אלה, ומבין הגובים הבנק עם העמלה הכי זולה בפעילות ישירה הוא יהב שגובה 1.2 שקל. מבין הגדולים מוביל לאומי (1.65 שקל), ואחריו צמודים הפועלים (1.75) ומזרחי טפחות (1.76). יהב זול גם בתעריף הפקיד כשהוא גובה 4 שקלים לפעולה, ואחריו הפועלים (5.3) ולאומי (5.5).
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, מסר: "הדיווח לוועדת הכלכלה הוא גם הזדמנות להביא לתשומת לב הציבור את החשיבות להתנהלות בנקאית נכונה, לרבות בכל הקשור להשוואת מחירים. במסגרת זו אני קורא לציבור לעשות שימוש בכלים המפורסמים באתר בנק ישראל מעולם הבנקאות לרווחת הציבור, ולהכיר את הכלים ומדריכים שמנגישים מידע וידע רב כמו מחשבון מסלולי עמלות, תעודת הזהות הבנקאית ועוד. כלים אלו מסייעים במשא ומתן מול המערכת הבנקאית על תנאי ומחירי השירותים הבנקאיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
