המוסדיים לוחצים על קרנות להפחית דמי ניהול כדי לחזור ולהשקיע בהייטק

סגן החשב הכללי באוצר, גיל כהן, וצוותו, ערכו לאחרונה כמה פגישות עם בכירים בגופים המוסדיים הגדולים בישראל - בהם חברות הביטוח ובתי ההשקעות - במטרה לבחון את האפשרות להגדיל את השקעותיהם בהייטק הישראלי, זאת לאחר הפחתה משמעותית שחלה בשנה האחרונה בהשקעות. ההפחתה נובעת מעליית הריבית והירידה באטרקטיביות בהשקעה בשוק הטכנולוגי, משווי החברות הגבוה ומהחקיקה המשפטית, שהביאה מוסדיים רבים להגדיל את השקעותיהם מעבר לים.

● הטרנד שסוחף את השוק: המוסדיים דוחפים למסלולי S&P, בבורסה בת"א מודאגים
● מי ירוויח מעסקת הרכישה של צ'ק פוינט, ואיך היא תשפיע על ההכנסות שלה
● המשבר בהייטק: האם חברת הטכנולוגיה בדרך לפיטורי עובדים?

לגלובס נודע כי רבים והולכים הקולות בקרב המוסדיים המציעים למשרד האוצר תוכנית הכוללת לראשונה גם בקשה ממנהלי קרנות ההון סיכון להפחית את שיעור דמי הניהול - דבר שעשוי להוריד את שכרם של מנהלים אלה. כמה מהגופים הציעו הפחתה שתנוע בין 0.75% ל-1% מדמי הניהול שהם גובים, כך שהשיעור הסופי יעמוד על אחוז אחד, או מעט יותר. כיום נוהגות רוב קרנות ההון סיכון בישראל לגבות דמי ניהול בשיעור ממוצע של 2%. אחרים הציעו להפחית את דמי הניהול לאחר תקופה של ארבע שנים, כאשר מסתיימת תקופת ההשקעות הפעילה של הקרן.

הצעה נוספת שהועלתה על ידי הגופים המוסדיים הייתה מנומסת יותר כלפי המנהלים השותפים בקרנות, ודרשה כי ההפחתה לא תבוא על חשבונם, אלא על חשבון המדינה, בדמות ביטול המע"מ שהיא גובה על תשלום דמי הניהול. אם תתקבל הצעה זו, היא תהיה בחזקת תיקון המצב כיום, המפלה לרעה מוסדיים ישראליים, כיוון שמוסדיים זרים המשקיעים בקרנות ישראליות אינם חייבים בתשלום מע"מ.

"התשואה תרד לרצפה"

בקרנות ההון סיכון לא מתלהבים, בלשון המעטה, מהפתרון הקורא להם להפחית את דמי הניהול: "משקיעים מחפשים תשואה, ולא באים לקרנות ההון סיכון עבור דמי הניהול", אמר לגלובס שותף בקרן הון סיכון ישראלית. "דמי הניהול מהווים לא יותר מ-10% מהתשואה: מפחיתים כאן בדמי הניהול במעט, ומורידים את התשואה לרצפה".

הפחתה של דמי ניהול היא כלי שלא נראה בישראל זה שנים רבות, והוא מאפיין עיתות משבר. מנהלי קרנות הון סיכון מעדיפים לאחרונה להתפשר על קרנות קטנות יותר, ובלבד שלא ייאלצו להפחית בדמי הניהול, מכיוון שגם אם ההפחתה היא זמנית - היא תהפוך לכתם שידבק בהם  לכל אורך חייהם, גם כלפי הזרים המשקיעים בהם.

מאידך גיסא, בגופים המוסדיים מסבירים כי מנהלי ההון סיכון מקבלים עמלה נוספת שבה לא קיימת דרישה לפגוע: דמי ההצלחה (Carry, כפי שהיא מכונה בענף הקרנות), שעומדים על כ-20% מהרווחים על השקעות בחברה שיצרו תשואה חיובית, בדרך כלל לאחר מכירה באקזיט או מכירת מניות לאחר הנפקה.

בעבר התבטאו כמה שותפים בקרנות הון סיכון לטובת הרעיון: אלן פלד, שותף מייסד בקרן וינטג', סיפר כי קרן שגייס בשנת 2021 הקפיאה את פעילותה למשך מספר חודשים, וגביית דמי הניהול בוטלה במשך כל חודשי ההקפאה. דובי פרנסס, שותף בקרן גרופ 11, אף קרא בראיון בגלובס להוריד את דמי הניהול בישראל בשל המשבר העולמי.

השיחות בין החשב הכללי במשרד האוצר ובין הגופים המוסדיים נערכות על רקע ירידה דרמטית בהשקעותיהם של הגופים בהייטק הישראלי. מדוח שפרסמה רשות החדשנות בחודש יוני עולה, כי השקעות המוסדיים בהייטק הישראלי ירדו בין 2021 ל-2022 ביותר מ-40%, לחצי מיליארד דולר בלבד. שיעורם של המוסדיים בהשקעות בסיבובי ההשקעות ירד גם הוא, מטווח של 18%-49% ברבעון הראשון של 2022 ל-9%-24% ברבעון האחרון של 2022.

אלא שנתונים אלה אינם כוללים גם את הירידה העצומה בהשקעות המוסדיים שחלה מאז תחילת 2023 בשל החקיקה המשפטית ונדידת חברות הסטארט-אפ לחו"ל, ובשל אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות יותר שנוצרו מעליית הריביות, כמו השקעה באיגרות חוב, למשל.

לפי ההערכה כיום, ההשקעות של הגופים המוסדיים נחתכו בכ-70%-80% בהיקפן ביחס למה שהם הורגלו לו לפני שנתיים. מוסדיים אחרים התאכזבו מהמעורבות בשוק הישראלי. השווי שלפיו גייסו חברות הפינטק, הסייבר והתוכנה ב-2021 התברר כגבוה מדי מבחינתם, ונוסף על כך, בעיניהם התעשייה הישראלית איננה מגוונת מספיק, וכוללת ייצוג-יתר לחברות סייבר על חשבון תעשיות צומחות, כגון פודטק, חקלאות ורפואה דיגיטלית.

כדי לחזור ולהשקיע בהייטק הישראלי מבקשים המוסדיים ממשרד האוצר לתמוך בתוכנית שתדרוש הפחתה של דמי הניהול בקרנות ההון סיכון, וכן רשת ביטחון שתפצה אותם על הפסדים מהשקעות בהייטק עד גובה מסוים, בדומה לזו שהתקיימה עד השנה שעברה - "מסלול 43", שעברה בממשלת נתניהו הקודמת בעצת יוג'ין קנדל, אז מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל.

התוכנית קבעה כי המדינה תפצה את המוסדיים על 40% מההפסדים שיצברו, ואם תיווצר תשואה חיובית, היא תקבל 10% מהרווחים. התוכנית הסתיימה באוגוסט 2022 ללא אפשרות הארכה - וכעת מציעים כמה מהמוסדיים להקים תוכנית דומה לה בשינויים קלים. בעוד שמסלול 43 עודד מוסדיים להשקיע ישירות בחברות צעירות, מבקשים עתה לעודד השקעה בקרנות הון סיכון, ולהותיר את הסיכון שבהשקעה בחברות צעירות בידיהן של קרנות ההון סיכון.

רעיון שהועלה במסגרת השיחות מכיוון החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, כלל את הקמתן של קרנות מנוף - קרנות אד הוק שיוקמו כחלק ממכרז שאותו יערוך המשרד. על פי ההצעה האוצר גם ימנה את השותפים המנהלים בקרנות המנוף, והן אלו שיזכו לרשת הגנה ממשלתית. רוטנברג היה מעורב בהקמת קרנות המנוף של 2008.

אלא שהרעיון ירד מהפרק במהירות על ידי רוב המוסדיים, שמעדיפים להשקיע בקרנות הון סיכון ותיקות ומקצועיות, שבראשן עומדים משקיעים מנוסים ומומחים. המוסדיים לא אהבו את הרעיון שמנהלי קרנות המנוף ימונו על ידי המדינה, ובלאו הכי יזמים שיגייסו הון מקרנות המנוף יזכו לתיוג שלילי, מעצם העובדה שלא גייסו את הונן מקרנות מקצועיות וותיקות.

האוצר מכיר בבעיה

מי שתרם לעיסוק של משרד האוצר בתוכנית להשבת המוסדיים להשקעות בהייטק הוא היזם דובי פרנסס, מייסד גרופ 11, שנפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר באמצע חודש אפריל. לאחר מספר פגישות - שבחלקן נכח גם מקורבו של ראש הממשלה שלומי פוגל - נפגש פרנסס עם צמרת משרד החשב הכללי במשרד האוצר, ועם 12 גופים מוסדיים בהם מגדל, הראל, מנורה, עמיתים, דיסקונט, לאומי ואלטשולר, על־מנת לרתום אותם לתוכנית.

לידי גלובס הגיעה המצגת שהציג פרנסס לראש הממשלה ולגופים המוסדיים. ראש הממשלה ושר האוצר נוהגים לדבר על כך שהבעיה בהייטק הישראלי היא חלק מהמגמה הגלובלית, וכי אין לחקיקה המשפטית אפקט משלה, אך המצגת של פרנסס חושפת כי ההתכווצות בהון הישראלי חמורה יותר ביחס להתכווצות בהון הגלובלי. העובדה שהחשב הכללי באוצר מטפל בנושא, מראה כי האוצר מכיר בכך שקיימת בעיית נזילות עבור ענף הטכנולוגיה בישראל.

 דובי פרנסס / צילום: ארכיון group 11

במצגת, שבכתיבתה השתתפו גם שלו חוליו, לשעבר מנכ"ל NSO, אילן טוויג, ממייסדי טריפאקשנס, וכמה ממייסדי מאסטרסקול הישראלית, נכתב כי בסוף השנה צפוי השוק הישראלי לסבול ממחסור של עד 3 מיליארד דולר במימון ביחס לצרכים, ובסך־הכול יחסרו לשוק הישראלי 10 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות.

אחד הפתרונות המועלים במצגת הוא הסרת חסמים רגולטוריים מקרנות הנאמנות הישראליות, כדי שאלה יוכלו לגבות דמי ניהול ולהשקיע חלק גדול יותר מנכסיהן בבורסת תל אביב. פרנסס, יש לציין, גייס את קרנות ההון סיכון שלו תוך שימוש בהנפקת יחידות השתתפות של מוסדיים בבורסה.