פתיחה מוצלחת למנכ"ל דיסקונט החדש, אבי לוי. הרווח הנקי ברבעון השני של השנה והראשון שלו (גם אם לא באופן מלא) מאז שנכנס לתפקיד עמד על כ-1.2 מיליארד שקל, זינוק של 75% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2022. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח הנקי בכ-2.46 מיליארד שקל, עלייה של 48% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
● הרגולטורים הכלכליים נוהרים לדירקטוריונים של הבנקים
● בנק הפועלים מציג: רווח של 1.9 מיליארד שקל ברבעון השני
● בעקבות חשיפת גלובס: עד כמה הבנקים יגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי
● 6 מיליארד שקל בשנה: על מה גבו הבנקים עמלות ב-2022
התשואה להון במחצית הראשונה של השנה הגיעה לשיעור של 19%, לעומת 14.9% בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני של שנת 2023 עמדה התשואה להון על 18% לעומת 11.8% ברבעון המקביל אשתקד.
עיקר הגידול ברווח לעומת התקופות המקבילות בשנה שעברה מגיע בעקבות עליית הריבית של בנק ישראל שהחלה כבר לפני כמעט שנה וחצי, אך השפעותיה לא הורגשו בדוחות הרבעון השני של 2022.
ברבעון השני של השנה הנוכחית עמדו הכנסות ריבית נטו של דיסקונט על 2.9 מיליארד שקל, זינוק של 41.5% לעומת הרבעון המקביל. במחצית הראשונה עמדו הכנסות הריבית על 5.67 מיליארד שקל, עלייה של 46.5% לעומת ששת החודשים הראשונים של השנה שעברה.
עליית הריבית של בנק ישראל, שגולגלה לעליית הריבית על ההלוואות והמשכנתאות, מביאה עמה גם עלייה בסיכון שהלווים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שהם נטלו. לכן, בבנקים מגדילים את ההפרשות להפסדי האשראי שמספקות להם כרית ביטחון.
ברבעון השני של השנה נרשמה הוצאה בגין הפסדי אשראי בסך של 312 מיליון שקל, לעומת הוצאה בסך של 131 מיליון שקל ברבעון המקביל ושל 204 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה. במחצית הראשונה של השנה נרשמה הוצאה בגין הפסדי אשראי בסך של 516 מיליון שקל, לעומת הוצאה בסך של 71 מיליון שקל בששת החודשים הראשונים של 2022.
בדיסקונט הסבירו כי ההוצאות להפסדי אשראי במחצית הראשונה של שנת 2023 נבעו, בעיקר, מהוצאות על בסיס פרטני עקב החמרה בסיווגים, מההוצאות על בסיס קבוצתי עקב גידול ברכיבי ההתאמות האיכותיות, רישום מחיקות חשבוניות, גידול באשראי התקין והבעייתי ומשינויים ברכיבי המאקרו.
האשראי לציבור הסתכם בסוף הרבעון השני בסך של כ-257 מיליארד שקל, גידול בשיעור של כ-5.1% לעומת סוף 2022. בחלקה לקהל היעד, האשראי למשכנתאות גדל בכ-4% (2.6 מיליארד שקל), האשראי לעסקים בינוניים גדל בכ-9.5% (1.64 מיליארד שקל), האשראי לעסקים גדולים גדל בכ-9.5% (5.56 מיליארד שקל), והאשראי למשקי בית ללא הלוואות לדיור גדל בכ-1.4% מתחילת השנה (444 מיליון שקל).
דיסקונט, שהיה עד עכשיו הבנק עם מדיניות הדיבידנד הזהירה ביותר שעמדה לרוב על 20% מהרווח, החליט להגדיל את מדיניות תשלום הדיבידנד לעד 40% מהרווח הנקי. כבר ברבעון השני של השנה יעמוד הדיבידנד על 356 מיליון שקל המהווים 30% מהרווח.
הרווח של כאל במחצית השנה זינק ב-114%
במקביל לפרסום הדוחות של הבנק, גם חברת כרטיסי האשראי כאל, בה עדיין מחזיק דיסקונט ב-72%, פרסמה את דוחותיה. כזכור, בתוך כשלוש שנים צריך דיסקונט להיפרד מכאל על פי החלטתו של שר האוצר, בעקבות המלצות ועדה מיוחדת שהוקמה לשם כך בהתאם למה שהמליצה ועדת שטרום (שהביאה להפרדת ישראכרט מבנק הפועלים והפרדת מקס מלאומי).
כאל רשמה ברבעון השני של השנה רווח של 82 מיליון שקל (89 מיליון בנטרול השפעות חד-פעמיות), סכום דומה לרבעון המקביל בשנה שעברה. עם זאת, במחצית הראשונה של השנה עמד הרווח של 345 מיליון שקל (174 מיליון בנטרול השפעות חד-פעמיות), זינוק של 114.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ההשפעות החד-פעמיות הן בעיקר סביב מכירת בית כאל בגבעתיים עליו סיכמה בסוף חודש מרץ החברה עם גזית גלוב בתמורה ל-336 מיליון שקל בתוספת מע"מ והיטלי השבחה. נוכח השלמת העסקה, הכירה החברה ברווח לאחר מס, בעל אופי חד-פעמי, בסך 231 מיליון שקל. מנגד, הכירה החברה בהוצאות ישירות בעלות אופי חד-פעמי, הכרוכות במכירת הבניין ובהיערכות למעבר לבית כאל החדש בסך של 16 מיליון שקל.
בשבוע שעבר דיווחה כאל כי לנוכח ההיפרדות הצפויה מבנק דיסקונט היא לא תעבור לקמפוס דיסקונט החדש שנבנה בראשון לציון והיא תמכור לבנק את חלקה ב"קמפוס דיסקונט" לדיסקונט ליסינג. העסקה טרם הושלמה, והשלמתה צפויה בהמשך שנת 2023, אז צופה כאל הכרה ברווח נקי (בניכוי הפחתות הכרוכות במכירה ובהשפעת המס) בסך של כ-20 מיליון שקל.
גם כאל, בדומה לדיסקונט והפועלים (שפרסם אף הוא את הדוחות הבוקר ורשם רווח נקי של יותר מ-1.9 מיליארד שקל ברבעון השני), הגדילה את ההפרשות להפסדי אשראי. חברת כרטיסי האשראי הכפילה את ההוצאות להפסדי אשראי מ-27 מיליון שקל ברבעון השני של השנה שעברה ל-53 מיליון שקל ברבעון השני של השנה הנוכחית. במחצית הראשונה של השנה עמדו ההפרשות להפסדי אשראי של כאל על 94 מיליון שקל, כמעט פי ארבעה לעומת חצי השנה המקבילה.
מבחינת הפעילות שלה, כאל הציגה צמיחה של כ-12% במחצית השנה הראשונה במחזור העסקאות בכרטיסי האשראי, שהסתכם ב-80.4 מיליארד שקל. ברבעון השני עמד מחזור העסקאות על 40.7 מיליארד שקל, גידול של כ-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בהיבט של האשראי הצרכני, מנוע צמיחה מרכזי של חברות כרטיסי האשראי, ברבעון השני לשנת 2023 גדלו יתרות האשראי הצרכני בכ-18% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נכון לסוף הרבעון השני תיק האשראי הכולל של כאל עמד על 8.8 מיליארד שקל, גידול של כ-17% לעומת אשתקד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
