טרנד העסקת עובדים מרחוק חווה טלטלה. מי הכי נפגעים מכך?

הפערים בין העובדים בפריפריה לעובדים במרכז גולשים גם לעולם העבודה מרחוק. בשנת 2022, 24% מהעובדים מאזור המרכז שילבו עבודה מהבית, כך צוין בדוח העבודה האחרון שפורסם, "נתונים הגבוהים משמעותית מהנתונים המקבילים במחוזות הצפון והדרום".

● הדרך הבטוחה להעלות את מצב הרוח והפרודוקטיביות במקום העבודה 
● עומדים לחתום על חוזה עבודה חדש? אל תוותרו על הסעיפים האלו 

אלא שהתהפוכות שעבר עולם העבודה בשנים האחרונות הרחיבו את אפשרויות התעסוקה של עובדים לאזורים המרוחקים ממקום מגוריהם. יותר ויותר עובדים מהפריפריה החלו לעבוד במרכז, והזמן הארוך בפקקים הוחלף בעבודה מהבית. עם זאת, בחודשים האחרונים, מעסיקים רבים, ביניהם חברות מובילות כמו גוגל, פלייטיקה, ו־ויקס, בחרו להחזיר בהדרגה את העובדים למשרד - בניגוד למה שסוכם איתם עם תחילת ההעסקה.

דרישת הנוכחות במשרדים הציבה את העובדים שגרים רחוק ממקום העבודה בפני אתגרים שלא יכלו לצפות מראש. "בשונה ממדינות אחרות בעולם, בהן יש הוראות המסדירות את נושא העבודה מהבית, בישראל לא קיימת חקיקה בנושא", מסבירה עו"ד הלית שמחוני, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה בפירמת עוה"ד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'. "אם העבודה מהבית אינה מועילה למעסיק, לא ניתן לחייב אותו לאשר לעובד לעבוד מהבית".

כך העובדים מושפעים משינוי המדיניות

כיצד שינוי המדיניות עלול להשפיע על העובדים? "הפרת ההבטחה לעבוד באופן היברידי בניגוד למה שהוסכם מראש, מובילה לעלייה ברמת הלחץ של העובדים, לצד ירידה במחוברות למקום העבודה", מסבירה ד"ר רוית כהן מיתר, מרצה וחוקרת בתחום ההתנהגות הארגונית באונ' תל אביב, ומנהלת את מכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול. "זה גורם לעובדים להיות יותר ממורמרים".

ואכן, הדוח השנתי של חברת המחקר גאלופ שפורסם בחודש שעבר, ברקע השבת העובדים למשרדים, מצביע על נתונים שמתכתבים עם דבריה: 77% מהעובדים במשק לא מחוברים למקום העבודה שלהם, ו־44% מהעובדים חווים מתח ברמה גבוהה על בסיס יומי. במקביל, 51% ציינו שהם מחפשים עבודה חדשה.

"מרבית העובדים מרגישים לחץ יומיומי בעבודה", אומר אורן אפל, מנכ"ל חברת פלוס המייעצת לחברות בנושא אושר ארגוני. "אנו נמצאים בעיצומה של מגפת בריאות נפש בעבודה. מהדוח של גאלופ עולה שרק 23% פחות מרבע מהעובדים מרגישים מחוברים למקום העבודה, לצוות, למנהל ולמעסיק שלהם. עובדים שמרגישים אדישים ומנותקים פסיכולוגית מהעבודה, הם 'המתפטרים השקטים'. הם לא רואים חשיבות במה שהם עושים ולכן גם המעורבות שלהם בעבודה נמוכה, והם עושים את המינימום הדרוש ואפילו פחות. זה מצב שעולה לכלכלה העולמית כמעט 9 טריליון דולר - 9% מהתמ"ג העולמי".

דברים דומים אומרת שרון ישראל, מייסדת ומנכ"לית משותפת של סוכנות השיווק אקסטרה מייל. "החזרת עובדים למשרד באופן מלא עשויה בסופו של דבר לעשות יותר נזק מתועלת ולגרום לעובדים להרגיש שמדובר בהתעקשות מיותרת שפוגעת באיכות חייהם ולא באמת תורמת לעבודה", היא מסבירה.

"הצורך של העובדים בהיברידיות משמעותי"

עם זאת, נראה שהיום למעסיקים אין ברירה אלא להשאיר את הדלת פתוחה לעבודה מרחוק. כפי שמסביר פרופ' יונתן סמילנסקי, המנהל האקדמי של המרכז לניהול קריירה בפקולטה לניהול באונ' תל אביב, הגיוסים של עובדים מרחוק הם הכרחיים למען שימור העובדים בחברה. לדבריו, "ברוב הארגונים מתקיים כיום מעבר הדרגתי מעבודה מרחוק לעבודה היברידית. העובדים מצדם מעוניינים באפשרות, ורואים שהארגון מוכן 'לסבול' מערכת היברידית.

"עבור המעסיק, עבודה מהבית לא בהכרח מעניקה לו יתרון, אבל הצורך של עובדים בדבר בכך הוא מאוד משמעותי. כשמועמד מקבל החלטה היכן לעבוד, האפשרות לעבוד באופן היברידי היא אפשרות כבדת משקל, וארגונים שלא מאפשרים את זה, מתקשים לגייס. גם בארץ גם בעולם יש חוסר בעובדים ברוב התפקידים, ולכן מבחינת מעסיק, חוסר היברידיות זאת פגיעה ביכולת שלך לגייס אנשים ומעודד עובדים קיימים לגשש בחוץ".

אפשרויות שונות לגיבוש מודל נכון

ממחקר חדש בנושא השלכות העבודה ההיברידית על מפתחים, שנערך ביוזמתה של חברת התוכנה SAP ובוצע על ידי צוות חוקרות מהפקולטה לניהול באונ' בן־גוריון, עולה כי יש קשר משמעותי בין המרחק מהמשרד לבין הרצון של העובדים להגיע אליו. כלומר, ככל שלעובדים לוקח זמן רב יותר להגיע למשרד, כך קטן מספר הימים בהם הם מעוניינים לעבוד מהמשרד.

עוד מצביע המחקר על הצורך של מקומות עבודה במציאת פתרונות יעילים כמו גמישות בשעות העבודה והסדרי נסיעה, כדי לתת מענה לחשיבות הגבוהה שעובדים מייחסים לנושא. כך למשל, מומלץ להקפיד על גמישות ולהשתמש במודלים שונים של עבודה היברידית. "עובדים מבינים לאן השוק הולך ומוכנים להתגמש בעניין", מסביר דותן בן מאיר, סמנכ"ל משאבי אנוש ב־ QualiTest. "כדי להטמיע את החזרה למשרדים, ראוי לתת התראה מראש ולעשות את הכול בתהליך הדרגתי".

לדוגמה, בסוכנות השיווק אקסטרה מייל, גיבשו מודל של שלושה ימי עבודה מהמשרד ויומיים מהבית. "מדובר במודל גמיש שמתחשב בצרכיו הפרטניים של כל עובד", מסבירה שרון ישראל, מנכ"לית החברה. "למשל, אחד העובדים מתגורר שעתיים נסיעה מהמשרדים, והתקבל אליה במהלך משבר הקורונה בהסכם של עבודה מלאה מהבית. כשהסתיים המשבר, היה ברור שלא תהיה לו אפשרות להעביר ארבע שעות בכל יום בכבישים. אז הגענו להסדר גמיש שהתאים לשני הצדדים".

 שרון ישראל, מנכ''לית ומייסדת משותפת של סוכנות השיווק אקסטרה מייל / צילום: מיכל בנדק