האם השירות בצבא כלל לא מוזכר בחוק יסוד: לימוד התורה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: משה רוט
מפלגה: יהדות התורה
תוכנית: המהדורה המרכזית, רדיו קול חי
ציטוט: "[בהצעת חוק יסוד: לימוד תורה] לא כתובה מילה אחת על הצבא"
תאריך: 2.8
ציון: מטעה

לאחר שמספר חברי כנסת מסיעת יהדות התורה הניחו על שולחן הכנסת את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה (שבינתיים הובהר על ידי מפלגת הליכוד ש"ההצעה לא עומדת על הפרק ולא תקודם"), התראיין לרדיו קול חי ח"כ משה רוט, מיוזמי ההצעה, וביקש לדייק את השיח בעניין ההצעה. כאשר המראיין טען בפניו כי "זה לא חוק שישחרר את בני הישיבות מחובת הגיוס", השיב רוט: "אני אגיד לך עוד יותר [מזה]: בחוק הזה לא כתובה מילה אחת… על הצבא". בדקנו האם חוק יסוד: לימוד התורה אכן לא מתייחס כלל לסוגיית השירות הצבאי.

הצעת חוק יסוד: לימוד התורה, כפי שהונחה על שולחן הכנסת ב-24 ביולי, כוללת שני סעיפים. הסעיף הראשון - שכותרתו היא "לימוד תורה", מציע לקבוע ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי". הסעיף השני, בדבר "עידוד הלימוד", מציע לקבוע ש"מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי".

נציין שזו לא הפעם הראשונה שהצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת. ח"כ משה גפני וח"כים נוספים הניחו על שולחן הכנסת הצעות חוק זהות כבר לפני למעלה מחמש שנים (בפברואר 2018), שוב לפני שנתיים (מאי 2021, בתקופת כהונתה של הכנסת הקודמת) וגם מוקדם יותר השנה (ינואר 2023).

אבל האם, כדברי רוט, הצעת חוק היסוד לא רלוונטית לעניין השירות הצבאי של לומדי התורה? מעיון בדברי ההסבר להצעה עצמה, אפשר להתרשם אחרת. כך נכתב בדברי ההסבר במפורש: "מעבר לעובדה שערכים אלה היו ראויים לעיגון בכל מקרה, הבהרה זו נועדה גם לתת מענה לסוגיה שבית המשפט העליון ביקש מהכנסת להסדיר. בפסק הדין שניתן בבג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (פורסם ביום 12 בספטמבר 2017) הוחלט ברוב דעות לבטל את פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, תוך קביעה כי בטלותו תיכנס לתוקף בתוך שנה מיום מתן פסק הדין. בעקבות מערכות הבחירות האחרונות, הוארך מועד כניסת הבטלות לתוקף מספר פעמים, עד ליום 6.7.2021".

נסביר. בג"ץ 1877/14 הוא ההליך בו נידונו עתירות נגד תיקונים לחוק שירות ביטחון שבהם הסדירה הכנסת את סוגיית גיוסם לצבא של תלמידי הישיבה ש"תורתם אומנותם". במרץ 2014 התקבל תיקון לחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19) ובנובמבר 2015 התקבל תיקון נוסף לחוק (תיקון מס' 21). ההסדר ה"מתוקן" כולל בתוכו תוספת לחוק בדמות פרק ג'1 (אותו הזכירו בדברי הצעת חוק היסוד) שעוסק באופן שבו שר הביטחון מוסמך לדחות את שירותם הצבאי של תלמידי הישיבות - ובשלב מסוים לפטור אותם מהשירות (בעבר תיארנו בפירוט את ההסדר). נגד התיקונים הללו הוגשו עתירות לבג"ץ - שהורה על ביטולו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון - ושבטלותו תיכנס לתוקף בספטמבר 2018, בחלוף שנה ממועד מתן פסק הדין.

מאז בית המשפט דחה פעם אחר פעם את מועד בטלותו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון: מספטמבר 2018 לינואר 2019 ואז ליולי 2019, ליוני 2020, לספטמבר 2020, לאוקטובר 2020, לפברואר 2021, ליולי 2021, לינואר 2022, לאפריל 2022, ליולי 2022, לפברואר 2023 ואז ליולי 2023. ב-27 ביוני האחרון, בג"ץ הבהיר כי "הסדר דחיית השירות הקבוע [בפרק ג'1 לחוק שירות הביטחון] פוקע" ב-30 ביוני. לשם כך, יומיים לפני ההבהרה של בג"ץ, ב-25 ביוני קיבלה הממשלה החלטה (מספר 682) לפיה "בשים לב לפקיעת פרק ג'1 לחוק, בתקופה שמיום 1 ביולי 2023 ועד ליום כניסתו לתוקף של ההסדר החדש… [ו]בהינתן כוונת הממשלה לגבש הסדר חקיקתי חדש, הממשלה מנחה את שר הביטחון להנחות את צה"ל… כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות כאמור, ככל שיוצגו בפני רשויות הגיוס אישורים לפי צורכי הצבא ודרישתו, בדבר לימודיהם בישיבות, וזאת עד ליום 31 במרץ 2024".

אם כן, עד כה לא נמצא פתרון קבע לעניין הפטור משירות צבאי לבני ישיבות. ולפי דברי ההסבר להצעת חוק יסוד: לימוד תורה - ההצעה יכולה לתת מענה לסוגיה זו בדיוק. איך זה אמור לעבוד? לפי פרופ' בני פורת, פרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, "גם אם הצבא לא מוזכר במפורש בנוסח ההצעה, הרי שיש להצעה השלכה מעשית ישירה על קיבוע הפטור משירות צבאי של בני הישיבות. אם, כנוסח ההצעה, יראו בלימוד בישיבה כ'שירות משמעותי' לעניין חובותיהם של בני הישיבות, הרי שההצעה, לו הייתה מתקבלת, תספק לבני הישיבות הגנה טובה מפני דרישה שהם ישרתו בצבא. זאת משום שאם הלימוד בישיבה מוכר כשירות משמעותי, הרי שהדרישה שישרתו בצבא תטיל עליהם חובה נוספת מעבר לזו שהם לכאורה כבר מילאו - ואז בני הישיבות יוכלו לטעון שה'חובה הכפולה' הזו שמוטלת רק עליהם, כביכול, היא מפלה ולא שוויונית. כלומר, ההכרה בלימוד התורה כ'שירות משמעותי' במסגרת חוק יסוד, עשויה לספק הגנה חוקתית מפני דרישה לגייס לצבא מי שמתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה".

מטעם ח"כ משה רוט נמסר: "בחוק יסוד לימוד התורה, אין כל התייחסות לנושא השירות הצבאי. כדי להסדיר את סוגיית גיוס בני הישיבות צריך לחוקק חוק גיוס מתוקן, וחוק יסוד לימוד התורה לא נועד להחליף את חוק הגיוס. החוק בכלל לא מתייחס לחרדים, אלא לכל אדם שירצה ללמוד תורה, בלי לבדוק אם הוא חרדי או לא. המטרה היא לתת מסגרת חוקית לערך של לימוד התורה".

לסיכום, אף שנוסח הצעת חוק יסוד: לימוד תורה אינו מכיל התייחסות מפורשת לצבא, בדברי ההסבר להצעה נכתב כי היא נועדה לתת מענה להסדרת פטור הגיוס שניתן לבני הישיבות. לפי פרופ' פורת, ההצעה צפויה לספק למתמסרים ללימוד תורה הגנה מפני דרישה לגיוס. לכן דבריו של רוט מטעים.