המקרה הגרמני: כך משפיעה הטלוויזיה שבה צופים בגיל צעיר על מידת היזמות

מייקל ווירוויך מאוניברסיטת גרונינגן וויקטור סלבצ'ב, חוקר בממשלת גרמניה, חקרו אותות טלוויזיה בגרמניה המזרחית משנות ה־60 עד 1989 ואת רמות היזמות לאחר איחוד גרמניה. הם גילו כי אנשים במשקי בית עם גישה לשידורים מגרמניה המערבית נטו יותר להקים חברות בהמשך חייהם. הדבר היה נכון במיוחד לגבי מי שהיו ילדים או בתחילת הקריירה שלהם. המסקנה: הטלוויזיה בה אתם צופים בגיל צעיר יכולה להשפיע על מידת היזמות שלכם.

פרופסור ווירוויך, הגן על המחקר.
ידוע ממחקרים אחרים שמי שגדלים בסביבת יזמים, נוטים יותר להפוך לכאלה בעצמם. רצינו לברר אם השפעה דומה מתקיימת גם בתרבות - באופן ספציפי, בטלוויזיה. חשבנו שאם ראית בטלוויזיה אנשים מתנהגים כמו מנהלים או יזמים, אולי תחשוב באופן חיובי יותר על המקצועות האלה. כמו כן היית חשוף לדוגמאות איך מתפקדת כלכלת שוק.

איך נעשה המחקר?
חלוקת גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה סיפקה ניסוי טבעי. ברוב גרמניה המזרחית קלטו טלוויזיה מהמערב, אבל יש אזורים שלא. השוונו את זמינות הסיגנל לנתוני סוכנות דירוג אשראי על רמות הקמת עסקים באזורים שונים של גרמניה המזרחית לשעבר.

כמה גדול היה ההבדל?
בתקופה שניתחנו, 1993 עד 2016, שיעור הקמת העסקים היה גבוה ביותר מ־10% באזורים שקלטו שידורים מגרמניה המערבית. הוא היה הגבוה ביותר בקרב אנשים שהיו ילדים או מתבגרים בעת הצפייה. וזה נמשך: האזורים במזרח שקלטו טלוויזיה מערבית עדיין יזמיים יותר לעומת אלה שלא.

אפקט דאלאס

בטוח שתוכניות טלוויזיה הן הסיבה?
יכולנו לראות שני הסברים אפשריים אחרים, אבל אנחנו חושבים שהצלחנו לפסול אותם. הראשון היה גיאוגרפיה. אם היכולת לקלוט אותות טלוויזיה מגרמניה המערבית הייתה במתאם (קורלציה) עם המרחק של משק הבית מהמדינה הזו, ייתכן שהגורם הקובע היה פשוט קרבה לגרמניה המערבית והשוק הכלכלי הגדול שלה. אבל לא מצאנו מתאם כזה - מה שרומז שגישה לטלוויזיה, לא קרבה פיזית למדינה קפיטליסטית, הניעה את השיעור המוגבר של יזמות.

המשתנה המתערב האפשרי השני היה הגירה פנימית. האם אנשים מגרמניה המזרחית שהייתה להם סימפתיה למערב - ולכן ניתן להניח שהיו יותר מעוניינים מאחרים להשתתף ביום מן הימים בכלכלת שוק חופשי - עברו לאזורים מסוימים בדיוק במטרה להשיג גישה לטלוויזיה מערבית? גם את זה פסלנו, בגלל שהניידות בתוך גרמניה המזרחית מאוד הוגבלה על ידי הממשלה.

במה היו שונות התוכניות בשתי המדינות?
הטלוויזיה בגרמניה המערבית הייתה שילוב של תוכניות בהפקה מקומית ותוכן אמריקאי, כמו "דאלאס". תוכניות טלוויזיה לא בהכרח עסקו ביזמים; זה לא ששודרו תוכניות כמו "הכרישים", כך שאנשים מגרמניה המזרחית לא יכלו ללמוד מהמסך איך מקימים עסק. אבל הם יכלו לראות איך אנשים התפרנסו בכלכלת שוק, והם יכלו לראות שהתנהגות יזמית עשויה להוביל להתעשרות.

גרמניה המזרחית שידרה כמה תוכניות אידיאולוגיות. אחת המפורסמות הייתה "הערוץ השחור": קטעים שנלקחו מתוכניות מגרמניה המערבית בצירוף פרשנות בה קריין תיאר עד כמה החיים תחת הקפיטליזם היו גרועים לכאורה. התוכניות במזרח לא היו מוצלחות במיוחד, אז אנשים נטו להימשך לתוכניות מהמערב אם הן היו זמינות.

השפעת הסביבה

מה עוד יודעים על השפעת תרבות על יזמות?
גורם חשוב שלא נמצא על הרדאר של הרבה אנשים הוא שעשוי להיות הבדל דרמטי ברמות היזמות בין מקומות בעלי חוקים ומדיניות דומים. יש הבדלים עצומים בתוך מדינות, והם מתקיימים עשרות שנים - אפילו מאות שנים. זה מצביע על תפקיד לתרבות האזורית.

אתה יכול לראות את זה בחלקים מאירופה ובארה"ב שהיו פעם אתרי מכרות הפחם או מפעלי הפלדה. כשהחלו פעילויות הפחם והפלדה, בחלק מהמקרים לפני 100 שנה, כולם עבדו בחברות גדולות. מעט מאוד אנשים עבדו בשביל עצמם. אפילו לאחר שהכלכלות של המקומות האלה השתנו, רמת היזמות שלהם נותרה נמוכה יחסית.

האם התוצאות שלכם אומרות משהו על האופן שבו ממשלות יכולות לעודד יזמות?
הן אומרות שקמפיינים לקידום יזמות עשויים להגדיל את מספר העסקים החדשים, על ידי כך שיגדילו את המודעות של אנשים לאפשרות להקים חברה משל עצמם. בכל הנוגע להשפעות תרבותיות כמו טלוויזיה, עם זאת, הדברים אינם פשוטים. אתה לא רוצה שפוליטיקאים ינצלו תרבות כדי לכפות את האידיאולוגיה שלהם על האנשים.

אתה עובד על מחקר קשור כלשהו?
יש לי מחקר נוסף עם כמה קולגות מגרונינגן, אנחנו בוחנים החלטות של יזמים לשתף פעולה עם ארגונים אחרים במחקר ופיתוח. ההנחה היא שבגלל שחדשנות ושיתוף פעולה מצריכים מידה רבה של אמון, השנים של מזרח גרמניה בגוש הסובייטי אולי גרמו לשינוי. יש תיעוד רב לכך שמשטרים טוטליטריים משמידים את האמון בין האזרחים. יש רישומים על כמות המזרח גרמנים שעבדו עבור המשטרה החשאית. ניתחנו אותם ולמדנו שאם מייסדי סטארט־אפים גדלו באזור עם הרבה מלשינים, הייתה סבירות קטנה יותר שישתפו פעולה במחקר ופיתוח בהשוואה למייסדים אחרים.

© Harvard Business School Publishing Corp