הישראלי הכי בכיר באחד הבנקים הגדולים בארה"ב מעריך: איך הבינה המלאכותית תשנה את העולם

את תחילת דרכו בשוק ההון עשה חיים ישראל בבית השקעות מקומי כשעבד עם משקיעים זרים. בשנת 2004 הוא קיבל הצעת עבודה מהבנק מריל לינץ' שנרכש ב־2008 בידי בנק אוף אמריקה. לאחר שבתפקידו הראשון בבנק הוא היה ראש תחום ישראל, בשנת 2010 הוא עבר למחקר בתחום חדש: טכנולוגיה, תקשורת ומדיה של שווקים מתעוררים. משם, לפני שש שנים, מונה ישראל לאסטרטג גלובלי ראשי בבנק אוף אמריקה.

מה זה בעצם אומר להיות אסטרטג גלובלי ראשי?
"אסטרטג ראשי מתווה מדיניות לטווח ארוך. התחום שלי מכונה Thematic Investing שזו למעשה עתידנות. המנדט שלי הוא להסתכל קדימה. לא על המקום שבו השווקים צפויים להיות בעוד רבעון, או בעוד שנה, אלא בעוד 20־30 שנה מהיום. הרעיון הוא להצביע על הטרנדים הכלכליים, הדמוגרפיים, הטכנולוגיים והסביבתיים שצפויים להשפיע על החיים שלנו בעתיד, ואז לבנות סביבם אסטרטגיה".

כשאתה אומר "אסטרטגיה" הכוונה היא להשקעות? המלצות השקעה שהבנק נותן ללקוחות וכן השקעות שהוא עצמו עושה?
"לא רק. הבנק גם מייעץ לחברות וגם בונה לעצמו אסטרטגיה לפעילות עתידית: לאילו קהלים לפנות, אם והיכן לפנות עוד סניפים, אילו מוצרים לפתח ובאילו פרויקטים להשקיע. יש נושאים שאנחנו מאמינים שישחקו תפקיד משמעותי בעולם הכלכלי של העתיד, כמו גיוון בשוק העבודה, דור ה-Z והזדקנות האוכלוסיה. אלה הנושאים שבהם אנחנו מתמקדים.

"כפי שאני רואה זאת, חברה שרוצה להתקיים לאורך שנים, אסור לה באיסור חמור להסתכל רק על הרבעון הקרוב. מי שעושה זאת, תיעלם. התנהגות מהסוג הזה מכונה 'רגע קודאק' (Kodak Moment), כי חברת הצילום קודאק לא ראתה שהעולם משתנה. הטווח הארוך הוא הטווח הקצר החדש".

אז אתה העתידן של הבנק, אם אני צריכה לסכם זאת בפשטות.
"אפשר לנסח זאת כך, כן".

אחד מנושאי העתיד הכי דומיננטיים לדעתכם כיום הוא בינה מלאכותית - AI, בעיקר אחרי שכולנו נחשפנו ליכולות המופלאות של צ'טבוטים כמו ChatGPT. שם, מדובר ב"בינה מלאכותית גנרטיבית": אלגוריתמים שמייצרים תוכן חדש לפי בקשה, בדומה ל"מוח אנושי" שחושב לבד ומאמן את עצמו כל הזמן. בינה מלאכותית "מסורתית" - למשל העוזרת האישית באייפון סירי - לא מסוגלת לייצר רעיון חדש. היא יודעת להפיק תוצרים לפי חוקים שהוזנו מראש. אתה מכנה את המהפכה הנוכחית: "אייפון על סטרואידים". מדוע?
"צ'טבוטים כמו ChatGPT או Bard של גוגל מסתמכים על 'מודל השפה הגדולה' (Large Language Model), שהוא אחד הנדבכים של בינה מלאכותית גנרטיבית. זו פעם ראשונה שטכנולוגיה כמו צ'טבוט יכולה להבין שפה אנושית רגילה, פשוטה, שכל אחד מדבר, ליצור מזה דאטה ולתקשר איתנו. השינויים האלה התחילו ב־2017־2018 והגיעו לשיא עם ההשקה של ChatGPT בדצמבר. זהו הרקע. יש ארבע סיבות לכך שמדובר במהפכה שאני מכנה, אכן, 'אייפון על סטרואידים'".

מהן ארבע הסיבות האלה?
"דבר ראשון: הדמוקרטיזציה של הדאטה. כולם יכולים להשתמש ב־Generative AI. אני יכול, וגם הילדים וההורים שלי יכולים. ילדים בכיתות א' ו־ב' בבית הספר משתמשים בצ'אטים האלה. שנית, קצב האימוץ של הטכנולוגיה - ואני מתכוון ספציפית לצ'טבוטים כמו ChatGPT - הוא ככל הנראה המהיר ביותר בהיסטוריה של האינטרנט. בתוך שלושה חודשים מההשקה, התחילו להשתמש בצ'ט כ־100 מיליון איש. מהיר יותר מפייסבוק, אינסטגרם, נטפליקס, ספוטיפיי, כל דבר. הערכות בשוק מדברות על כך שכיום מספר המשתמשים ב־ChatGPT מתקרב לחצי מיליארד איש. אם מוסיפים את שאר המודלים, בארד, מחולל התמונות DALL-E 2 (גם הוא של Open AI) ואחרים, המספר מגיע למיליארד משתמשים. קצב כזה הוא חסר תקדים".

הנקודה השלישית שעליה מצביע ישראל עוסקת בגידול האקספוננציאלי, החריג, במספר הנתונים (Parameters) שעליהם המודל מאומן, המאפשרים ליצור ידע חדש. "המודל הראשון משנת 2018, GPT-1, היה מבוסס על 117 מיליון נתונים. המודל השני היה פי עשרה חזק יותר. המודל השלישי, שהוא הצ'טבוט ChatGPT-3 היה פי 1,500 חזק יותר, עם 175 מיליארד נתונים".

ומה אחר כך?
"וזהו. למה זהו? כי Open AI הפסיקו לתת את המספר שרלוונטי עבור ChatGPT-4. הערכות בשוק מדברות על 1.2 טריליון נתונים. אם כך, בהשוואה ל-2018, המערכת קפצה פי 15 אלף".

כלומר, השתכללות הטכנולוגיה היא בסקייל שלא הכרנו.
"לא הכרנו. הרי חוק מור (שניסח מייסד חברת אינטל גורדון מור, ה"ו) קובע שכוח מחשובי קופץ פי שניים מדי 18 חודשים, פחות או יותר. הפעם, הכוח המחשובי קפץ פי 15 אלף בתוך ארבע שנים. אף טכנולוגיה, ככל שידוע לי, לא התקרבה מעולם ליכולות האלה".

"והנקודה הרביעית", מסכם ישראל, "היא ש"אני לא יכול לחשוב על תעשייה אחת, על חברה אחת, על מדינה אחת שלא יכולה להשתמש ב־Generative AI. הייטק, לואו־טק, פיננסים, נדל"ן, חינוך. כולן יעשו את זה".

ראינו מדדים כמו S&P500 ונאסד"ק מזנקים בחצי השנה האחרונה, במידה רבה בזכות קומץ מניות טכנולוגיה שמשכו אותם מעלה - למשל, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט ואינבידיה. כולן חברות שנמצאות בחזית טכנולוגיית ה־AI. המגמה הזו תמשיך לדעתך?
"לא אתן עצות השקעה, אבל כן אנסח זאת כך: ה־AI משפיע כאן והיום. בניגוד לשוק הסמארטפונים שלקח לו שבע־שמונה שנים לעשות אימפקט, הפעם זה הולך לקרות הרבה יותר מהר. שוק ההון מתחיל להבין את זה. להערכתנו בבנק, תוך שנתיים־שלוש, יהיו פה שני סוגים של חברות. חברות שמאמצות AI וחברות שלא יהיו קיימות. משקיעים בשוק ההון היום מתחילים לעבור סקטור סקטור, חברה-חברה ומנכ"ל-מנכ"ל, כדי להבין כמה הם רציניים בנוגע ליישום של הטכנולוגיה הזו".

הרגשות שלנו ינוטרו?

יש נקודה שצדה את עיני בדוח שכתבת באחרונה על AI ועוסקת ב: "Emotional AI" - רגשות ובינה מלאכותית. בדוח נכתב: "המכשיר האישי יידע על רגשותיכם יותר מאשר המשפחה שלכם, וישפיע על 90% מקבלת ההחלטות שלכם". למה הכוונה?
"הפוטנציאל לניטור הרגשות שלנו דרך טכנולוגיות של AI הוא אדיר, למשל דרך ניתוח הבעות פנים, נימת הקול או אפילו דרך עוצמת ההקלדה. אם היום אני שואל את ChatGPT: 'תספר לי על חורים שחורים' זה דבר אחד. אבל אם אכתוב זאת כך: 'בוקר טוב, מה שלומך? תוכל לתת לי יותר מידע על חורים שחורים?' יש פה מידע. האופן שבו שאלתי את השאלה, הוא אינדיקציה למצב הרוח שלי".

הצ'ט יענה אחרת?
"אני לא יודע אם הוא יענה אחרת, אבל הוא יכול לעשות שימוש במידע הזה כדי להבין איך את מרגישה. ומכאן הדרך קצרה עד להתאמת הצעות שיווקיות.

"וזו רק דוגמה אחת. תחשבי על חברת ביטוח. דרך טכנולוגיית Emotional AI היא תוכל להעריך מיידית, ובהסתברות גבוהה, אם האדם שמולה משקר או לא. בלי לשאול שאלות ובלי שאלונים שאף אחד לא מבין. יש פה השלכות אדירות על תחומים כמו איתור הונאות (Fraud Detection), למשל".

"יותר עבודות ייווצרו"

באחרונה ביקרתי עם הילדים בסניף מקדונלד'ס ליד הבית והופתעתי לגלות שהזמנות מתבצעות רק דרך לוחות אלקטרוניים והאוכל מוגש לשולחן בידי קומץ עובדים שנמצא במטבח. זו כנראה הצצה די טובה לעתיד שבו הטכנולוגיה, בעיקר AI, תעלים משרות רבות. הסטטיסטיקה מדברת על כך שעד סוף העשור, שליש מכוח האדם העולמי, כמיליארד אנשים, יצטרכו ללמוד מיומנויות חדשות בגלל שינויים טכנולוגיים.
"נכון. אנשים מחפשים 'סופים טובים' לסיפור, Happily Ever After. אבל חלק מהטרנדים שאנחנו מכסים - אין להם סוף טוב. משרות רבות ייעלמו. בכל זאת, בסופו של תהליך, להערכתנו, יותר עבודות ייווצרו מאשר ייעלמו.

"אתן לך דוגמה מהתחום שלי, פיננסים. כשכספומטים נכנסו לשימוש נרחב ברחבי העולם בשנות ה־70 וה־80, הנחת המוצא הייתה שזהו, המערכת הפיננסית הולכת לקרוס. הרי, מה, אני כבנקאי לא אספור יותר שטרות בדלפק ולא אפדה צ'קים? אבל קרה ההפך. כמות העובדים בתעשיית הפיננסים זינקה לשמיים בעשורים שאחר כך. למה? כי יכולות של עובדים, שיכלו לעבוד כטלרים עם תואר מאוניברסיטת הרווארד, תועלו באופן הרבה יותר יעיל.

"לא נעים להגיד, אבל התפקיד הראשון שמילאתי בצעירותי היה טלר בבנק איגוד. זה היה בשנת 1996. ברוב המוחלט של היום הייתי טכני לחלוטין והראש שלי היה במקומות אחרים. האם לא היה עדיף שאעשה משהו אחר? כנראה שכן".

מה המסקנה?
"המהפכה קורית מהר. יותר מהר מאשר התהליך שבו ייווצרו משרות חדשות. לכן בינתיים כדאי להתכונן לקראתה ולחשוב: האם מה שאנחנו לומדים באוניברסיטה מתאים לעולם החדש, שבו עבודה טכנית תיעשה בידי מכונה? כמה זמן במשך יום העבודה שלי אני מקדיש לעניינים טכניים, וכמה מהזמן הוא עבודה יצירתית?"

תן דוגמה למקצוע או לתחום שייעלם.
"זה אולי יפתיע אותך: כתיבת קוד. תחום התוכנה ישתנה דרמטית. היכולת של ChatGPT בכתיבת קוד היא פנומנלית. אולי בעתיד, כל מה שחברות טק יצטרכו הוא מעין 'בתי יזע' (Sweatshops) לכתיבת תוכנה, שתפקידם יהיה לבדוק את הקוד שהצ'ט כתב. אם היום הכתיבה תופסת 90% מהמזמן והבדיקות 10% ממנו, אולי בעתיד היחס הזה יתהפך".

אם המגע האנושי ייעלם בגלל הטכנולוגיה, יש בזה גם משהו די עצוב. באחרונה התבוננתי באדם כבן 90 שנכנס לבית הקפה השכונתי שלנו, לא כדי להזמין קפה ועוגה אלא כדי לפטפט קצרות עם המוכרת הנחמדה. לרגע אחד קטן במהלך היום, הוא לא היה לבד. הוא לא יוכל לדבר כך עם המכונה.
"הצורך במגע אנושי לא ייעלם. לעתים קרובות אני חושב על הילדים שלי: מה הם צריכים ללמוד כדי להתאים את עצמם לשוק העבודה העתידי. כפי שאני קורא את המפה, מיומנויות בינאישיות - People's Skills - יהיו דווקא משאב בביקוש גבוה. אנשים עם המיומנויות האלה - יהיה להם יתרון גדול בעתיד".

לאור החלפת העבודות הטכניות בידי מכונות, אתם מעריכים בבנק ששבוע עבודה של ארבעה ימים בשבוע הוא רק עניין של זמן. יש סיכוי שנגיע אפילו לשבוע עבודה של שלושה ימים?
"אנחנו מאמינים גדולים בזה. הרי מה קרה כששבוע העבודה קוצר משישה ימים לחמישה? התפוקה העולמית עלתה. יש כבר היום סקטורים וחברות שעברו לעבודה של ארבעה ימים בשבוע, והן מדווחות על שיפור בתפוקות. לכן אני לא רואה סיבה שלא נעבור גם לשבוע עבודה של שלושה ימים, באותו השכר.

"תעשיות הפנאי ירוויחו ממהלך שכזה, וזה נהדר. למה לא? האם ההתפתחות האנושית קובעת בהכרח שכולנו צריכים לעבוד במשך שישה ימים בשבוע? לא, כנראה שלא. אני גם מאמין שבעתיד כולנו ננהל שתיים עד שלוש קריירות במהלך החיים וכולנו נעבוד עד גיל 70 לפחות".

"השפעות אמיתיות ומסוכנות"

נעבור לעסוק בסכנות. באחרונה שמענו מג'פרי הינטון, זוכה פרס טיורינג בתחום מדעי המחשב לשנת 2018 ומחלוצי הפיתוח של ה־AI, על הסכנות העצומות שלדבריו טמונות בבינה מלאכותית. הוא חושש ממצב שבו המכונה תתעלה בחכמתה על האדם. הינטון התפטר מתפקידו כבכיר בגוגל כדי שיוכל להתבטא בנושא בחופשיות. בראיון שנתן באחרונה לניו יורק טיימס הוא הזכיר למשל רובוטים שיישלחו לשדה הקרב במקום חיילים, מה שיכול לגרום לכך שמלחמות יתרחשו על ימין ועל שמאל, עם השלכות הרסניות.
"הטכנולוגיה הזו מתפתחת ומתקדמת. היא לא עוצרת. וכן, יש גם סכנות. אני מזהה זאת במיוחד בעולמות הדיפ־פייק. במרץ האחרון הופצה למשל תמונה של האפיפיור לבוש במעיל בלנסיאגה שחרכה את הרשתות החברתיות, עד שהתברר שזו תמונה שזויפה דרך תוכנת AI בשם Midjourney. בסדר, לא קרה כלום. חודש אחר כך הופצה תמונת פייק של הפנטגון שעולה באש, ושוק המניות האמריקאי איבד לכמה דקות 200 מיליארד דולר. אחרי שהתברר שזו תמונה מזויפת, השווקים מיד חזרו לעצמם, אבל ההשפעות הן אמיתיות ומאוד מסוכנות.

 תמונת פייק של הפנטגון שרוף / צילום: צילום מסך טוויטר

"בשנת 2024 יהיו בחירות במדינות רבות, לא רק ארה"ב. אנחנו עלולים לראות שימוש מסוכן ב־AI כחלק מזה. רמת הדיפ פייק בתמונות ובסרטוני וידאו היא כיום בלתי נתפשת. זה מצד אחד. מצד שני, אני לא מאמין בסצנות של ארמגדון או שנחיה במטריקס. תמיד היו ותמיד יהיו אנשים שיעשו שימוש לרעה בטכנולוגיה".

"מה שאני חושב עליו ברובד היותר עליון של הדיון", מוסיף ישראל, "הוא מדוע אנחנו שומעים את האנשים הכי בכירים בתעשייה - סם אלטמן (המנכ"ל של Open AI), ביל גייטס ואילון מאסק - דופקים על השולחן ואומרים שימו עלינו רגולציה? מעולם לא ראיתי סקטור שמבקש שיוחלו עליו מגבלות. אני שואל את עצמי: מה האינטרס?"

מהו האינטרס?
"שתהיה רגולציה, אפילו אם היא לא מושלמת. כל עוד אין רגולציה, קשה יותר להתקדם עם הטמעת הטכנולוגיה, כי האחריות על כל סוג של טעות - היא עליי. אם נניח חברה אימצה מודל של AI ומסתבר שחלק מהמידע שייך לחברה אחרת, או גרוע מזה - הוא שייך לחברה אחרת והוא מוטעה. החברה עלולה להיות חשופה לתביעה גם בשל שימוש במידע ללא זכויות יוצרים, וגם בגלל הטעיית הלקוח. טכנולוגיה כל כך משמעותית ובעייתית כמו AI - אפחד להטמיע אותה עד שלא יהיו כללים ברורים לשימוש".

"עברנו למלחמת צ'יפים"

עוד סכנה שישראל מזכיר בכל הנוגע לשימושים מתגברים והולכים בתוכנות AI היא "בזבוז אנרגטי".

"כשהקריפטו היה בשיא ומטבעות כמו ביטקוין נסחרו תמורת 64 אלף דולר, יותר ויותר מהחשמל העולמי הלך לכרייה של מטבעות. כמות הזיהום הסביבתי עלתה מאוד כתוצאה מכך. כעת אנחנו מתחילים לראות זאת גם בתחום ה־AI, כי יותר ויותר כוח מחשובי מוסט לאימון המודלים האלה. כבר היום אימון מודל בודד של AI מבזבז יותר פחמן דו חמצני מאשר חמש מכוניות, וזה הולך וגדל אקספוננציאלית. זה נושא שלא מספיק מדברים עליו, וחייבים לתת עליו את הדעת".

 לסיום, הבינה המלאכותית הפכה גם לשחקנית מרכזית ב"מרוץ החימוש הטכנולוגי" בין ארה"ב. למשל: ארה"ב מגבילה את ייצוא השבבים לסין, כולל שבבי AI. לצד התמריץ הכלכלי, נראה שארה"ב חוששת מפני הטמעת הטכנולוגיות האלה במדינה, אולי אפילו בצבא. לאן המרוץ הזה צפוי להתפתח?
"זה מרוץ שקיים לא מעט זמן, והבינה המלאכותית העצימה אותו. היו את מלחמות הסחר, וכעת עברנו למלחמת הצ'יפים. שני הגושים נלחמים על טכנולוגיה. זו הדרך לשליטה עולמית. רוב המדינות בעולם מושתתות על ציוד תקשורת סיני ובתחום זה לסין יש יתרון אדיר.

"אבל AI זו טכנולוגיה אמריקאית. החברות המרכזיות בתחום הן אמריקאיות. זה יתרון גיאו־פוליטי אדיר לארה"ב, והיא רואה בזה עניין של ביטחון לאומי. לכן היא תעשה כל שביכולתה כדי לאתרג את הטכנולוגיה הזו. זה התחיל כבר לפני שנה עם 'חוק השבבים' (CHIPS for America Act) להזרמת עשרות מיליארדים לתעשיית השבבים האמריקאית. זו גם הסיבה שארה"ב דחפה לכך שיצרנית השבבים הטיוואנית TSMC - שהיא הגדולה ביותר בעולם כיום - תקים מפעל נוסף דווקא באריזונה. יש עם זה בעיות, אבל ארה"ב קיבלה החלטה אסטרטגית: ייצור השבבים העולמי חייב לחזור הביתה".