שוק המט"ח סוער: הדולר פרץ מחסום חדש מול השקל ונסחר ברמת שיא שלא ראינו מאז מרץ 2020 - 3.77 שקלים. אמנם נרשמה ירידה קלה במהלך היום, והיציג נסגר על 3.76 שקלים, אך עדיין מדובר בשער הגבוה ביותר שנרשם במשבר הנוכחי, שבמרכזו אי־הוודאות סביב השינויים במערכת המשפט. רק השבוע הסוכנות הבינלאומית פיץ' פרסמה עדכון לגבי דירוג האשראי של ישראל, שנותר ללא שינוי ברמת A+ ועם דירוג "יציב", אך נראה שהמשקיעים לא השתכנעו והפיחות בשקל נמשך.
● המספרים המפחידים מאחורי ההשקעה הנחשבת לבטוחה בעולם
● המחצית הכי טובה של הבנקים: מי מוביל וכמה הכניסו הריביות | ניתוח
חציית הרף החדש היא מעין מחסום פסיכולוגי נוסף שהוסר, ומעלה את השאלה עד כמה הפיחות בשקל יכול להימשך. הפיחות בשקל בימים האחרונים מגיע דווקא בתקופה שבה הכנסת בפגרה והרפורמה המשפטית לא מתקדמת לעת עתה. עם זאת, ישנם מספר גורמים, חלקם חיצוניים חלקם פנימיים, שתורמים לפיחות.
האם הדולר מתחזק רק לעומת ישראל?
לא. מגמת התחזקות הדולר היא גלובלית. המטבע האמריקאי רשם בימים האחרונים ייסוף מול סל המטבעות. הין היפני למשל, הגיע השבוע לשפל חדש מול הדולר ונסחר ביחס של 145 ין לדולר.
התחזקות הדולר: הצרכן הישראלי מפסיד, היצואנים וההייטק מרוויחים
להתחזקות הנוכחית של הדולר אל מול השקל שמגיעה כבר לכ־6% מתחילת השנה, יש השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה המקומית,
עם רשימה של מפסידים ומרוויחים. נראה שהמפסיד העיקרי מהחלשות השקל הוא ציבור הצרכנים בישראל, שייחוו עליות מחירים בשורה ארוכה של מוצרי צריכה מיובאים, לרבות בחומרי גלם שמיוצרים בחו"ל. מדובר במגוון של מוצרים: החל מכלי רכב, דרך מוצרים לבית ועד מוצרי מזון.
בצד המפסיד: הציבור הרחב
"התחזקות של הדולר ביחס לשקל מוסיפה לחץ על מחירי הדלקים, שכן מחיר הנפט הנרכש נקוב בדולרים", אומר גורם בשוק המט"ח. "גם אם הממשלה ניסתה לבלום את עליית מחירי הדלקים, בסופו של דבר מדובר בהשפעה מוגבלת כשהדולר מזנק בשיעור כל כך חד. לכן, ההשלכה היחסית מהירה של התחזקות המטבע היא בעלייה של מחירי התחבורה, בין אם בכלי רכב פרטיים או בתחבורה ציבורית. בנוסף, הטיסות מתייקרות".
כך, מי שמפסידים הם גם היוצאים לנופש מעבר לים. "כל הנסיעות לחו"ל מתייקרות עבורנו כישראלים, בעקבות הטלטלה בשוק המטבעות. שכן, חדרי מלון והוצאות השהייה בחו"ל נקובות כמובן במטבע זר (רוב המטבעות התחזקו מול השקל בשבועיים האחרונים, ח"ש)", מוסיף אותו גורם. לדבריו, "היחלשות השקל היא בסופו של דבר אינפלציה שמתגלגלת לצרכן: מהמחירים שהוא משלם בסופרמרקט על מוצרים מיובאים, ועד לארוחה במסעדות".
בצד המרוויח: שוק ההייטק
מי המרוויחים? באופן טבעי כל מי שהכנסותיהם נקובות במטבע זר. לדברי אותו גורם: "מי שנהנה מהתחזקות הדולר אלה הם בעיקר היצואנים, שהתוצרת שלהם נמכרת במטבע חוץ, בעוד עלויות הייצור ושכר העבודה בארץ נקובים בשקלים. הם צפויים לרשום שיפור ברווחיות שלהם". בין אלה נמנות חברות בענף ההייטק, שבנוסף לגידול הצפוי ברווחיות, גם זרימת ההון להשקעות בהן היא במטבע חוץ בעיקרה.
כך, שהמרוויחים בעולם ההשקעות הם מי שגידרו את השקעותיהם מבעוד מועד, צמצמו פוזיציות שקליות והגדילו את רכיבי המטבע הזר בחודשים האחרונים - ויש רבים כאלו.
מי שהחליטו להגדיל חשיפה בתיק ההשקעות שלהם למדדי המניות בחו"ל או לאג"ח הנקובות בדולר (או במטבעות אחרים שהתחזקו מול השקל), התשואה שרשמו בפועל גדלה בשל התחזקות המטבע הזר מול השקל.
מדובר בשינוי מגמה, זאת לאחר שהשווקים הניחו שהמטבע האמריקאי צפוי להיחלש בעקבות ההערכה שהפד לא ימשיך בהעלאות ריבית. אולם, בשווקים מבינים שהריבית אמנם לא תעלה, אך ככל הנראה תישאר ברמתה הגבוהה, זאת לפי איתותים מבכירי הפד. בנוסף לכך, התשואות לאג"ח ארוכות טווח בארה"ב נמצאות בשיא של מעל לעשור. גם עובדה זו גרמה להתחזקותו של הדולר אל מול המטבעות בעולם.
במה מתבטא הייחוד של השקל?
למרות שהדולר מתחזק ביחס למטבעות אחרים, לאירועים המתרחשים בתוך ישראל יש גם השפעה משמעותית על כוחו ביחס לשקל. "לא מדובר רק במה שקורה בעולם. ניתן לראות את השקל נחלש מול כמה מטבעות", אומר גורם בכיר בשוק הפיננסי.
לדבריו, בשל חודשי הקיץ, מחזורי המסחר בשוק נמוכים וההיצע קטן, וכך הסנטימנט השלילי בשוק סביב השקל מכביד אף יותר על שער המט"ח. "אנו רואים את השקל פוחת גם כאשר התמונה הכלכלית בישראל מציגה מצב חיובי מאוד לעומת העולם", מוסיף אותו גורם.
רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI בית השקעות, מעריך כי הסיבה לכך היא החשש מפני צעדי הממשלה. "הגלים בשוק המט"ח יימשכו כל עוד הרכב הממשלה הנוכחי יישמר", הוא אומר. "גם אם יש הפוגה בחקיקה, המחלוקת ואי־הוודאות, עדיין נותרו".
מתחילת החודש הדולר התחזק לעומת השקל בכ־3%, נתון המעיד על התנודה החדה. גוזלן מסביר כי בנוסף לחוסר הוודאות הפנימי בישראל, הפעם השוק תלוי גם בהתפתחויות בעולם. לדבריו, "גם השווקים בחו"ל פועלים לרעת השקל והם אלו שעד כה הם היוו מקור שתמך בשקל".
מי הגורמים הדומיננטיים בשוק?
ניתן לראות את הביקוש הגבוה לדולרים בא לידי ביטוי בעיקר בקרב גופים מוסדיים. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מציין בסקירתו כי "הגופים המוסדיים רכשו 800 מיליון דולר נטו בחודש יוני בלבד. היקף החשיפה למט"ח בתיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים עלה לכ־22% מכלל התיק".
אבל לא ניתן לייחס את המגמה האחרונה רק למוסדיים. כאמור, התמונה הנרקמת מעידה על חשש רב בשווקים מהמצב בישראל, והכלכלנים בשוק המקומי מדגישים שהתנאים הגלובליים הם לרעת השקל, והטלטלה האחרונה בשוקי העולם והתחזקות הדולר מול סל המטבעות רק מוסיפים שמן למדורה.
האם נפרץ "קו התנגדות" נוסף?
הרף של 3.75 שקלים נחשב לקו התנגדות בעיני סוחרים רבים. למשל, בחודש יוני הגיע שער הדולר לנקודה זו ונעצר בה. בשוק מתקשים להעריך האם הפעם הוא נפרץ או לא. אם נראה שהמסחר ממשיך להתנהל ברמות הנוכחיות, קו ההתנגדות הבא צפוי להיות 3.86 שקלים, כפי שנרשם לזמן קצר מאוד במשבר הקורונה.
"שער המט"ח מתייצב מידי יום ברמות גבוהות חדשות מלמד אותנו שיש ביקוש קשיח ועקבי שלא תורם לשקל", מסביר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו השקעות. "בחמש השנים האחרונות, להוציא את ימי משבר הקורונה, הדולר לא התייצב מעל ל־3.8 שקלים. אם המצב הנוכחי יימשך, אנחנו בהחלט עלולים לראות את הדולר ממשיך להתחזק לעבר רמות נוספות".
בשלב זה, הכלכלנים חלוקים לגבי העתיד. גוזלן מ־IBI: "בעקבות אי־הוודאות סביב הרפורמה והאזהרות החריפות הנשמעות מהגורמים הביטחוניים, לא ניתן לשלול עליית מדרגה נוספת ברמות השקל־דולר, גם לרמות של 4 שקלים".
גורם אחר בשוק מחזיק בגישה אופטימית יותר. לדבריו, "התרחיש המרכזי הוא עדיין התמתנות. ייתכן שחודש אוגוסט, שבו הנזילות נמוכה, מוביל את העלייה שאנו רואים כרגע, והאירוע יתאזן בהמשך".
כך או כך, נראה כי גם אם תהיה תנודה נוספת, בשוק לא מעריכים שהיא תהיה חדה, לפחות בעתיד הקרוב. "לא תהיה צניחה חופשית מפה והלאה", אומר גורם נוסף בשוק, ומוסיף כי גם אם השקל ייחלש לאזור ה־3.8 שקלים, יהיה לו קשה להגיע ל־3.9.
ואיפה בנק ישראל בכל הסיפור?
הגורם הפיננסי איתו שוחחנו מוסיף שאסור לשכוח שבנק ישראל גם נמצא בתמונה. "ככל שבכירי הבנק יראו כי המצב בשוק המטח מחריף, הוועדה המוניטרית עלולה להעלות את רמות הריבית בשוק, ובכך לחזק את השקל". עד לעת זו במשבר הנוכחי, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, סירב להתערב בשוק המט"ח וטען מספר פעמים שלא קיימים כשלים בשוק.
אולם, רק לאחרונה, קראו בבנק אוף אמריקה לנגיד להתערב בנעשה בשוק. "אנו מעריכים כי בנק ישראל יפעל ביותר יעילות אם יתחיל להתערב בשוק המט"ח", ציינו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
