חבילת הסיוע להייטק: באוצר מתקשים למצוא פתרון לרישום חברות בחו"ל

במשרד האוצר מתקדמים בגיבוש חבילת סיוע לענף ההייטק. בשבוע שעבר קיימה צמרת האוצר דיון פנימי שבו הוצגו כל הרעיונות שעל הפרק, בכוונה להתכנס לתוך הכרעה בחודש הבא.

● זמן חיפוש העבודה הוכפל: הנתונים של המשבר בהייטק | בלעדי 
● אחרי פיטורי רוב העובדים: וסטו נכנסת לתהליך הבראה ומבקשת הגנה מפני נושים 

בין הצעדים ששוקלים באוצר ניתן למצוא מתן בטוחות ותמריצים למשקיעים המוסדיים בתמורה להשקעה שלהם בהייטק, ואף עלה רעיון חריג למדי להשקעות ישירות של המדינה בקרנות הפועלות בענף. כיוון אחר שנבדק הוא הלוואות בערבות מדינה לחברות בקשיים. בנוסף, כחלק מהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, נבחן כעת מתן אשראי לרכישת משאבי מחשוב.

כרגע מדובר עדיין באסופה של רעיונות לא לגמרי בשלים, והצוותים המקצועיים באוצר נשלחו להכין השלמות ושיעורי בית לקראת הישיבה הבאה בנושא שתיערך בספטמבר. אז מקווים באוצר להחליט סופית מה ייכנס לתוכנית ומה לא. בינתיים, חלק מהוויכוחים נובעים מחוסר הסכמות עקרוניות פנימיות באשר לבעיה שמנסים לפתור, ואם בכלל ישנה בעיה שצריך לפתור בתחום האחריות של האוצר.

גם בענף ההייטק אין הסכמות רוחביות באשר לסיוע הנדרש מהמדינה, וקיימות מחלוקות גם בסוגיה האם נכון לשתף פעולה עם הקואליציה. נציגי ההייטק דומיננטיים במחאות נגד המהפכה המשפטית של הממשלה, וחלקם רואים בגיבוש הסיוע ניסיון של שר האוצר לרכך את עוצמת ההתנגדות.

הבעיה האקוטית

כפי שפורסם בגלובס, סמוטריץ' קיים בחודשים האחרונים סבבי פגישות עם בכירים בעולם ההייטק ובשוק ההון. חלק מההצעות שנשמעו אז על ידי הבכירים התגלגלו לכדי רעיונות שמוצעים כעת במסגרת חבילת העזרה לענף, המצוי בקשיים וסובל מירידה חדה בהשקעות.

אולם, בין שלל היוזמות שנזרקו לחלל האוויר בדיון, ככל הידוע, אף אחת מהן לא עסקה באחת הבעיות האקוטיות ביותר בהייטק - רישום של חברות ישראליות חדשות בחו"ל, תופעה שנמצאת במגמת זינוק מתחילת השנה. הכיוון של עידוד סטארט־אפים וחברות לרישום בישראל נזנח, למרות הפגיעה האפשרית בתוצר ובהכנסות המדינה כתוצאה מנדידת סטראט־אפים אל מעבר לים.

חלק מהצעות שנוגעות לתמרוץ המוסדיים להשקיע בקרנות טומנות בחובן סיכון שהמדינה תפסיד לא מעט כספים. בעולם של קרנות ההון־סיכון, העשירון העליון של הקרנות בעולם אחראי לכ־60% מהביצועים. לכן, הבעיה היא שהשקעת המוסדיים בשוק הישראלי לא תאפשר להם להשקיע את הסכומים הללו בקרנות המובילות בעולם, תוך חשיפה לשחיקת הכספים במוסדיים, שמחזיקים בקרנות הפנסיה של הציבור.

מניין בכלל יגיע המקור התקציבי לתוכנית הסיוע של סמוטריץ'? לא קיים סעיף ייעודי בתקציב המדינה שבו שמור כסף בצד לגיבוש חבילה שכזו. עם זאת, באוצר מקווים לאתר מקורות בדרכים יצירתיות, שהרי אחרת יצטרכו לקצץ במקומות אחרים או להגדיל את הגירעון. העלות של התוכנית עדיין לא ברורה כיוון שטרם הוחלט כאמור מה ייכנס לתוכה. נציין רק כי בתחילת הדיונים בנושא נערכו באוצר לחבילה בסדר גודל שיכול להגיע למיליארדי שקלים.

הפחתה בדמי הניהול

בתוך כך, כפי שפורסם בגלובס השבוע, צוות מאנשי אגף החשב הכללי באוצר ערך לאחרונה כמה פגישות עם בכירים בגופים המוסדיים הגדולים בישראל - בהם חברות הביטוח ובתי ההשקעות - במטרה לבחון את האפשרות להגדיל את השקעותיהם בהייטק הישראלי. זאת לאחר הפחתה משמעותית שחלה בשנה האחרונה בהשקעות. ההפחתה נובעת מעליית הריבית והירידה באטרקטיביות בהשקעה בשוק הטכנולוגי, שהביאה מוסדיים רבים להגדיל את השקעותיהם מעבר לים.

בקרב המוסדיים הציעו למשרד האוצר תוכנית הכוללת לראשונה גם בקשה ממנהלי קרנות ההון־סיכון להפחית את שיעור דמי הניהול, דבר שעשוי להוריד את שכרם של מנהלים אלה. כמה מהגופים הציעו הפחתה שתנוע בין 0.75% ל־1% מדמי הניהול שהם גובים, כך שהשיעור הסופי יעמוד על אחוז אחד, או מעט יותר.

כעת נודע לגלובס כי גם נציגי רואי החשבון מפעילים לובינג על האוצר במטרה לשכנע אותם לאשר תמריצים להשקעות בהייטק. שהרי, לכל השקעה משמעותית שכזו נלווית פרנסה למשרדי רואי החשבון, שפעילותם נפגעה כחלק מהמעגל השני של ההיחלשות בהייטק.