מס על הבנקים ומחיר-גג לטיסות: איזו מדיניות מובילה ראשת ממשלת איטליה

ג'ורג'ה מלוני עשתה הרבה בשנה האחרונה כדי להרגיע את החששות הבינלאומיים מפני הממשלה שהיא עומדת בראשותה, שהוגדרה כימנית־פופוליסטית ביותר בשנים האחרונות באיטליה.

● אחרי נפילת מניות הבנקים באיטליה, הממשלה חוזרת בה חלקית
● איטליה בצעד מפתיע נגד הבנקים: תטיל מס רווחי יתר בגובה 40%

הפוליטיקאית האיטלקית, שעומדת בראש מפלגה עם שורשים ניאו־פשיסטיים ("אחיי איטליה"), שקראה בעבר לפרוש מגוש האירו ולשים קץ לאיחוד האירופי, והביעה הערכה לכוחנות של פוטין - שברה למרכז מהרגע שבו מונתה לראשת הממשלה לפני עשרה חודשים. היא עלתה לרגל לבריסל, הביעה תמיכה חד־משעמית באוקראינה, בנאט"ו ובאיחוד, נמנעה מלשבור את הכלים בנושא תקציב הסיוע האירופי לאיטליה. בעיקר היא שידרה אחריות פיסקלית, הקריטית כל כך למדינה שקועה בחובות כמו איטליה.

אבל אז, בערב יום שני בשבוע שעבר, התפרסמה במפתיע ההחלטה של ממשלת איטליה למסות את הבנקים במדינה ב־40% על הרווחים העודפים שלהם השנה בשל פערי הריביות. ההחלטה התקבלה בקבינט הכלכלי של הממשלה ללא כל התייעצות ציבורית או הדלפות תקשורתיות קודמות, הפתיעה את הציבור ואת המשקיעים הבינלאומיים והביאה למחיקה של כעשרה מיליארד אירו משווי הבנקים ביום המסחר העוקב.

החשש היה שלמלוני ולקואליציה שהיא מובילה, "קפץ הפופוליזם". שהיא החליטה לאמץ צעדים כלכליים שנויים במחלוקת, בדומה לראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, או למפלגת "פידס" בפולין, או כמו הצ'כים מימין והמפלגה הסוציאל־דמוקרטית הספרדית משמאל. העובדה כי ההחלטה תוקשרה לציבור בשעה מאוחרת, על ידי סגנה של מלוני וראש מפלגת ה"לגה", מתיאו סלביני, כי הפוליטיקאי האיטלקי דיבר על "גביית מיליארדים רבים", וכי אחריה הממשלה יצאה לחופשת קיץ - לא סייעה להרגעת הרוחות. "זו הייתה דוגמה מצוינת לאיך לא להטיל מס על הבנקים", אמר אנליסט מ־UBS השבוע.

מלוני: "הייתי עושה זאת שוב"

נכון לעכשיו, הממשלה האיטלקית חזרה בה באופן חלקי בלבד מההחלטה. יממה לאחר המהלך, בעוד הסכומים שנזרקים לאוויר כמיסוי נעים בין חמישה לעשרה מיליארד אירו, הבורסה יורדת והמוסדות הפיננסיים מאיימים על הממשלה בתביעות משפטיות, פירסמה הממשלה האיטלקית הבהרה. המס על הבנקים יוטל, אך יוגבל לרווחים העודפים שלהם ב־2023 בלבד, ותהיה לו תקרה בדמות סכום־גג של עד 0.1% מהנכסים שלהם. לפי אנליסטים, המשמעות היא שהמס יהיה בגובה מקסימלי של 2.5 מיליארד אירו. מניות הבנקים התאוששו קלות, הבורסה האיטלקית שבה לעליות, ומלוני יצאה לסיבוב ראיונות בתקשורת המקומית, בו ניסתה להסביר מה עומד מאחורי ההחלטה שלה.

המסר העיקרי שניסתה להעביר הוא כי מדובר בצעד אחראי, ולא בשליפה מן המותן. "הייתי עושה זאת שוב", אמרה בראיון לעיתון "לה רפובליקה" שהתפרסם בתחילת השבוע, "כי אני מאמינה שיש לנקוט בצעדים הנחוצים. קיבלתי את ההחלטה הזו לבד... מדובר בנושא רגיש ואני לוקחת אחריות מלאה על כך".

מלוני הבטיחה גדולות ונצורות לגבי הכלכלה האיטלקית, אולם למעשה מצבה אינו טוב. למרות התחייבות חסרת־תקדים מצד מדינות האיחוד האירופי ללוות במשותף חוב שישמש להתאוששות איטליה ממגיפת הקורונה ובכלל - חוב בגובה של כ־200 מיליארד אירו (מחצית ממנו תקבל כמענק) - הנתונים המאקרו־כלכליים עגומים. הגירעון הממשלתי עמד ברבעון הראשון של 2023 על 12.1% - כמעט פי ארבעה מהממוצע בגוש האירו, וגבוה יותר באחוז מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד. יחס החוב־תוצר אינו מפגין שיפור רב עם 143%, ואליהם נוספה ההפתעה השלילית של הימים האחרונים - העובדה כי ברבעון השני של השנה הכלכלה האיטלקית התכווצה, בניגוד לתחזיות צמיחה. זהו הרקע לשלל הצעדים של הרגע האחרון - ניסיון של הממשלה "לגרד" מקורות תקציביים יש מאין, כדי למנוע צעדי צנע לא־פופולריים.

גלישה למדיניות כלכלית־פופוליסטית?

השאלה אם הצעדים הללו מסמלים גלישה של הממשלה בכלכלה השלישית בגודלה באיחוד האירופי לעבר מדיניות כלכלית־פופוליסטית, עדיין פתוחה. בהצעת התקציב שאושרה בשבוע שעבר נכללו לא רק מס על בנקים, אלא גם צעד מפתיע אחר - הטלת מחיר־גג על טיסות בנתיבים מסוימים. הממשלה האיטלקית הודיעה כי החליטה להגביל את מחיר־הגג של מושב בטיסות לסיציליה וליעדים אחרים באיים השייכים לאיטליה ל־200% מהמחיר הממוצע בעונת השיא.

מדובר בצעד חריג של פיקוח מחירים מצד ממשלה בגוש האירו. איגוד חברות התעופה האירופי כבר פנה בדחיפות לנציבות האירופית בדרישה להבהיר כי הצעד הממשלתי האיטלקי "אינו חוקי" ומנוגד לתחרות החופשית. הנציבות מסרה כי תדרוש "הבהרות" מרומא.

שורה של קרבות כלכליים

בנוסף, נראה שכלפי פנים, מלוני אינה מהססת לנקוט מדיניות שנויה במחלוקת. ברמה הבינלאומית היא אולי מפגינה פרגמטיות שהובילה להזמנה לבית הלבן בשבוע שעבר, ולפגישה מתוקשרת ומוצלחת עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אבל בתוך איטליה המדיניות שלה אידיאולוגית הרבה יותר. כך לגבי חוק שאושר בפרלמנט בשבוע שעבר, ההופך את הפונדקאות בחו"ל לזוגות איטלקים לעבירה פלילית שעונשה קנס של מיליון אירו ועד שנתיים מאסר. הצעד נעשה בשם ההגנה על גופן של נשים מפני ה"ניצול" הכרוך בתהליך הפונדקאות, לפי המחוקקים האיטלקים, אולם נחשב לצעד נגד קהילת הלהטב"ק באיטליה, וככזה המקדם ערכים של "משפחה מסורתית", שעומדים בבסיס המצע החברתי של "אחיי איטליה" ושל ה"לגה" השותפה איתה לקואליציה.

שורה של קרבות כלכליים מחכים למלוני בחודשים הקרובים, ביניהם המאבק בהצעה שצוברת פופולריות לכונן סוף־סוף שכר מינימום במדינה, יוקר המחיה שממשיך להעיק על האזרחים האיטלקיים (שיעור אינפלציה של 5.9% ביולי), והקרב מול הבנק המרכזי האירופי בנושא הריביות הגבוהות בגוש האירו. העלאות הריבית לא רק מגבירות את החזר החוב האיטלקי, וכך פוגעות בתקציב השנתי, אלא גם פוגעות בצמיחה במדינה, על ידי ריסון ההשקעות והפעילות העסקית. בהקשר זה, החזית שמלוני כבר פתחה מול הבנק המרכזי בפרנקפורט עשויה להיות נקודת ההתלקחות הבאה. ראשת הממשלה האיטלקית כבר הגדירה העלאות ריבית נוספות מתוכנות, כ"צעד לא הגיוני", וקראה ל־ECB להתחיל להוריד את הריבית במשק.