הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
בתגובה לטור האחרון שלי - מה הסיכויים שלכם לטפס להייטק? - הצביע קורא ותיק על אחת הבעיות הכי גדולות איתה מתמודדים מי שהצליחו לטפס להייטק למרות השכלה טכנולוגית לא מספיק איכותית. "להגיע לתפקיד בהייטק זה דבר אחד, להישאר שם ולשגשג לאורך זמן זה כבר עניין אחר", כתב והוסיף כי הנכונות של המעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים ומנהלים ללא השכלה וניסיון איכותיים היא נמוכה.
● תפקיד ניהולי בכיר הוא לא פתרון לשחיקה בעבודה
● מתי קידום אמיתי מחבל בפוטנציאל הקריירה ובשכר?
נכנסו לשוק בזכות המחסור בכוח אדם
ואכן, הראשונים שנפלטים לשוק בעתות משבר הם מי שהכשרתם הטכנולוגית פחות איכותית, שכן רבים מהם הצליחו להיכנס לתפקידי ליבה טכנולוגיים רק בזכות המחסור העצום במהנדסים ובוגרי מדעי המחשב מאוניברסיטאות מובילות. האחרונים נשאבו לעבודה בחברות הגלובאליות, והשאר נאלצו להסתפק בחברות פחות איכותיות, בסטארט-אפים רעועים ובחברות סמי הייטק, שעם פרוץ המשבר הנוכחי פיטרו רבים מעובדיהם או נסגרו.
כעת, משמספר המשרות הנפתחות הוא זעום (כמה מאות, לעומת עשרות אלפים לפני המשבר), רבים מהם בקושי מצליחים להגיע לראיונות עבודה, למרות ניסיון של מספר שנים בשוק. כשהם כבר מגיעים לראיון הם "נופלים" בהמשך התהליך, ומי שמתקבל לעבודה הם אנשי טכנולוגיה עם השכלה משובחת, שגם אם פוטרו מוצאים עבודה כהרף עין.
ואם נדמה לכם שמדובר בבוגרי בוטקאמפים שהצליחו להיכנס לשוק, אתם טועים. אמנם הם הראשונים שנפלטים מהשוק (למשל בעלת תואר במקצוע ריאלי עם 3 שנות ניסיון כמתכנתת שמספרת "קוצצתי לפני חצי שנה. אני ללא תואר במדעי המחשב ואני לא מצליחה למצוא עבודה"), אבל לא רק הם. גם מהנדסים ובוגרי מדעי המחשב ממוסדות לימוד פחות נחשבים לא מצליחים לחזור לשוק העבודה, ואם יש לכם ספק ראו פוסטים בקבוצות מחפשי עבודה. לדוגמה, מהנדסת בוגרת מכללה עם ניסיון של 7 שנים כותבת "אני מיואשת. פוטרתי בגלל הצמצומים בהייטק ואני מחפשת עבודה כבר 8 חודשים ופשוט לא מצליחה למצוא".
קומץ מבוגרי הבוטקאמפים שורדים במקצוע
בדומה למפוטרים רבים במצבה, גם היא הופכת כל אבן (לרבות נטוורקינג, ייעוץ קריירה וכו'), אבל לא מצליחה למצוא תפקיד מספיק איכותי. היא נאלצת להתפשר על עבודה שלא תואמת את הניסיון שלה, וככל שעובר הזמן ערך המותג/שוק שלה נפגע, מה שעלול להפחית את סיכוייה לחזור להייטק לתפקיד דומה לזה ממנו פוטרה.
האם פירוש הדבר שההחלטה על השכלה טכנולוגית פחות איכותית היא טעות? כשמדובר בבוטקאמפים למיניהם נדמה לי שזה די מובן מאליו. רק קומץ מצליחים למצוא עבודה כמפתחים ולשרוד במקצוע לאורך זמן, רבים מהם מחוץ להייטק. יתרה מכך, הניסיון הכושל לעבוד בהייטק לאורך זמן הוא לכשעצמו מסוכן ומחבל בפוטנציאל הקריירה ובכושר ההשתכרות בטווח הארוך. הוא פוגע גם בבוגרי בוטקאמפים שלא שרדו וגם בבעלי מקצועות אחרים שהצליחו לטפס להייטק אבל פוטרו במשבר - למשל רואה חשבון שעשה הסבה למרקטינג ולא מצליח למצוא עבודה חודשים ארוכים.
ההרפתקה הכושלת הזו פוגעת בהם פעמיים. ראשית - השנים שהושקעו בה לשווא נגרעים מ"זמן הקריירה" הריאלי שעומד לרשותם ולרשות כל אחד מאיתנו, שהוא מוגבל ולא ניתן להערכה. שנית - הסטייה בקורות החיים היא לכשעצמה מחבלת בערך המותג ובסיכויים לחזור לקריירה הקודמת לתפקיד איכותי.
עדיף להיות "גולגולת" בבנק
ומה על מהנדסים ובוגרי מקצועות טכנולוגיים אחרים שלמדו ממוסדות פחות איכותיים? אמנם תלוי מה בדיוק למדו והיכן, ואילו תפקידים הם ממלאים בהייטק, אבל באופן כללי עדיף להם שיעבדו בגופים כמה שיותר גדולים, לרבות כאלה שאינם בחזית הטכנולוגיה (חברות ממשלתיות, גופים גדולים מחוץ להייטק וכד'). שם הסיכוי שהם יפוטרו נמוך משמעותית בהשוואה לחברות הייטק קטנות, כולל מי שהתפשרו על תפקידים בפריפריה של הפיתוח.
מנקודת מבט של ביטחון תעסוקתי, לעתים עדיף להם לעבוד כ"גולגולת" במערכת הבנקאית למשל, מאשר כעובדים מן המניין בסטארט-אפ לא יציב, בחירה שלא כרוכה בהכרח בפשרה מקצועית אדירה (הכשרתם ממילא לא מספיקה לתפקידי פיתוח בחברות הייטק מובילות). הם אולי ירוויחו פחות בטווח הקצר, אבל היציבות התעסוקתית תכניס להם יותר כסף לחשבון הבנק בטווח הארוך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.