מתקרב לתפקיד היו"ר? אריק פינטו נבחר לדירקטוריון דיסקונט, פרופ' מור יוסף נשאר בחוץ

בעלי המניות של בנק דיסקונט  בחרו ביום שני חמישה דירקטורים חיצוניים (בשתי קבוצות), בהם גם מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, אריק פינטו, אותו הם העדיפו על פני מנכ"ל הדסה והביטוח הלאומי לשעבר, פרופ' שלמה מור יוסף. בכך צלח פינטו, שרואה עצמו כמועמד לתפקיד יו"ר דיסקונט, משוכה נוספת, אחרי הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים. זאת, כאשר בחודש נובמבר הקרוב, יצביעו חברי הדירקטוריון מי יחליף בסוף השנה את היו"ר המכהן, שאול קוברינסקי.

● הרגולטורים נוהרים, הבכירים מתקוטטים: זה הפך להיות הג'וב הנחשק במשק
● למרות זינוק בהוצאות להפסדי אשראי: הרווח הנקי של דיסקונט קפץ ב-75%
● המחצית הכי טובה של הבנקים: מי מוביל וכמה הכניסו הריביות

יחד עם פינטו, בחרו בעלי המניות להאריך את כהונתה של איריס אבנר וכן בסיגל רגב. בקבוצה השנייה, למינוי לתפקיד דירקטור חיצוני שלא יכול לכהן כיו"ר, בחרו בעלי המניות באהרן אברמוביץ, שמכהן כיום כדירקטור חיצוני, ובעופר לוי. מי שנותר בחוץ הוא אמיר קושילביץ אילן.

פינטו צפוי לתחרות מצד דני ימין, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון לשעבר ומנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר, שמכהן כיום כדירקטור בדיסקונט, למרות שהוא לא מגיע מעולם הבנקאות, אך זוכה בתמיכה של חלק מהדירקטורים הקיימים.

פינטו עשוי לקבל סיוע בבחירות לתפקיד היו"ר מעופר לוי, שמצטרף עתה לדירקטוריון, והיה בעברו החשבונאי הראשי של בנק הפועלים. גם לקושילביץ אילן, שלא נבחר, היכרות מוקדמת עם פינטו, לאחר שזה היה סמנכ"ל ניהול סיכונים ומנהל סיכונים ראשי בישראכרט, כשזו עוד הייתה תחת שליטת בנק הפועלים.

הדירקטורים היוצאים יכולים להכתיב מי יוביל את הדירקטוריון בשנים הבאות

בימים שלפני אסיפת בעלי המניות, התחוללה סערה סביב הבחירות לדירקטוריון. החוק הקיים מתיר לדירקטורים הקיימים, גם אלו שמסיימים את הקדנציה שלהם חודשים ספורים לאחר הצבעת אספת בעלי המניות, לבחור מי יהיה יו"ר הבנק הבא בהצבעה שתתקיים בתחילת נובמבר.

כך, קוברינסקי עצמו, שמסיים את הקדנציה ימים ספורים לאחר מכן, ברוך לדרמן שפורש עוד לפניו בסוף נובמבר וכן יעקב ליפשיץ, שמסיים במרץ 2024, יכולים להכתיב לחברי הדירקטוריון הבא מי יוביל אותם בשנים הבאות, למרות שהם כבר לא יהיו חלק ממנו. מדובר בחוק הקבוע בחוק החברות, שעורר זעם בקרב חלק מהמעורבים בבחירות. עם זאת, נציין כי מעורבות של דירקטורים לפני סיום כהונה כבר התרחשה, כשקוברינסקי עצמו נבחר לתפקיד היו"ר לפי חמש שנים.

מדובר בבחירות קריטיות, שכן רק לפני שבועות ספורים נבחר מנכ"ל חדש לבנק - אבי לוי שהחליף את אורי לוין.

על פי דיווחים, בבנק ישראל ניסו לשנות את נוהל הבחירה ולאפשר רק לדירקטורים החדשים לבחור את זהות היו"ר. בבנק ישראל דחו זאת וטענו כי ״אין כל שינוי בעמדת בנק ישראל בסוגית הרכב הדירקטוריון ובחירת היו״ר, והיא נותרה זהה לזאת שהונהגה בעבר. בנק ישראל אינו מתערב בבחירת מועמד כזה או אחר. בנק ישראל ביקש לוודא עם הבנקים הרלוונטיים שאין בהגדלת הדירקטוריון כדי לפגוע בממשל תאגידי תקין".

מנגד, יש הטוענים כי דירקטור צריך להיות בעל זכות בחירה עד ליומו האחרון בתפקיד, כיוון שהוא גם נושא על־פי דין באחריות למתרחש בבנק עד לפרישתו. "בחוק החברות לא קיימת מגבלה על חבר דירקטוריון מלבד במקרה שיש לו ניגוד עניינים, וגם אם נשאר לו יום אחד לקדנציה הוא עדיין שם. או במילים אחרות, דירקטור הוא דירקטור כל עוד הוא דירקטור, אלא אם יש לו עניין אישי באיזו שהיא החלטה, אבל על פניו זה לא המקרה כאן", אמר לגלובס בתחילת השבוע פרופ' אהוד קמר מהפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל אביב.