האם בעקבות הרפורמה המשפטית ירדנו מצמיחה של 8% לצמיחה של 3%?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מירב כהן

מפלגה: יש עתיד

תוכנית: שש עם, קשת 12

תאריך: 9.8.23

ציטוט: "ההפיכה המשטרית ריסקה כאן את הכלכלה... מצמיחה של 8% התרסקנו ל־3%"

ציון: מטעה

חה"כ מירב כהן התראיינה לתוכנית "שש עם" בקשת 12 בתגובה ל"סרטון ההישגים" שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו. המראיין ירון אברהם תהה בפני כהן אם אולי נתניהו צודק ושהממשלה הנוכחית עושה מול האתגרים הכלכליים יותר מהממשלה הקודמת. כהן השיבה: "קודם כל מוזר בעיניי שהוא לא מציין משהו אחד קטן שהממשלה הזו עשתה, וזה ההפיכה המשטרית שריסקה כאן את כל הכלכלה והחברה… הוא מדבר על צמיחה? אנחנו במצב שלנו הייתה צמיחה של 8%, התרסקנו ל-3%, על מה בדיוק הוא מתגאה?"

נתוני הצמיחה של הבנק העולמי מגיעים עד 2022. לפי נתונים אלו, ב-2021 הצמיחה בישראל עמדה על 8.6%. אלא שיש לשים לב שכהן אמרה ש"במצב שלנו", קרי של הממשלה הקודמת, הצמיחה עמדה על כך. ואולם, הממשלה ה-36 הושבעה ב-13 ביוני 2021, אחרי שעבר כמעט חציון שלם של 2021, מה שהופך את לקיחת הקרדיט של כהן לבעייתית.

שנה מלאה בה כיהנה הממשלה הקודמת הייתה 2022 (למעט יומיים, שכן הממשלה ה-37 הושבעה ב-29 בדצמבר 2022). בשנה זו, לפי נתוני הבנק העולמי, הצמיחה עמדה על 6.5%. כלומר, גם אם כהן צודקת בקשר לדבריה למצב תחת הממשלה הנוכחית, הרי שהירידה פחות חדה משתיארה.

לגבי שנת 2023, מכיוון שהשנה טרם הסתיימה, יש רק תחזיות. התחזית העדכנית ביותר של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר היא מה-16 במאי 2023, לפיה ב-2023 הצמיחה צפויה לעמוד על 2.7%. התחזית מציינת שמדובר במיתון התחזית הקודמת, כלומר כן הייתה ירידה באחת מתחזיות הצמיחה. עם זאת, מוטב להסתכל על התחזית הקודמת, שפורסמה ב-12 בדצמבר 2022, כאשר היה ברור מה יהיה ההרכב הקואליציוני של הממשלה הנוכחית, אך היא טרם הושבעה. אז התחזית עמדה על 3%, מה שמירב כהן תיארה כ"התרסקות". כלומר, הצמיחה הכלכלית הייתה צפויה לרדת באופן הזה בלי קשר להתנהלות הממשלה הנוכחית. על כך ניתן להוסיף שבתחזית קודם לכן, שפורסמה ב-7 ביולי 2022, תחזית הצמיחה ל-2023 עמדה על 3.5%. כלומר, גם תחת הממשלה הקודמת נראו "קיצוצים" בתחזית הצמיחה ל-2023. נציין שכפי שבדיקה קודמת שלנו מראה, גם קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2023 ב-0.3 נקודות אחוז, והתחזית ממאי עומדת על 2.5% (מה שאומר שגם מראש התחזית הייתה נמוכה יותר משל משרד האוצר).

ישנן גם תחזיות של בנק ישראל. התחזית האחרונה, שפורסמה ב-10 ביולי 2023, צופה שהצמיחה ל-2023 תהיה 3%. מדובר בעלייה לעומת התחזית מה-3 באפריל (2.5%), וגם לעומת התחזית מה-2 בינואר (2.8%). התחזית האחרונה להתפרסם תחת הממשלה הקודמת (אם כי מטבע הדברים, התחזית מינואר הוכנה ברובה תחת הממשלה הקודמת, ובכל מקרה פורסמה טרם ההכרזה של שר המשפטים יריב לוין על התוכנית המשפטית) היא מה-3 באוקטובר 2022, אז תחזית הצמיחה ל-2023 גם עמדה על 3%, ירידה מהתחזית של ה-4 ביולי 2022 (3.5%).

דיברנו עם מספר כלכלנים כדי לנסות לשים את המספרים האלו בהקשר. ראשית, יש לשים במסגרת הנכונה את המספרים של הממשלה הקודמת, שלפני הכל נהנתה מכך שהיא כיהנה בזמן השתקמות הכלכלה מהקורונה. "צמיחה של 6% לאורך זמן היא לא ריאלית", אומר יואל נוה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר. "הצמיחה הזו הייתה תוצאה של היציאה מהקורונה". גם ד"ר יניי שפיצר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית משייך את הצמיחה הגבוהה לקורונה: "המספרים האלו הם ריבאונד של הקורונה", הוא אומר.

שנית, בעייתי גם לקבוע כמה ממדיניות ממשלה זו או אחרת אחראית לצמיחה. "כשמסתכלים על צמיחה אי-אפשר לזהות מה התפקיד של הממשלה בתוך זה, בטח לא בטווחי זמן כאלה קצרים", אומר שפיצר. "גם אם מדובר בממשלה שעושה שטויות ויוצרת מיתון במו ידיה, ואני חושב שהמדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית היא נוראית, עדיין לא נראה פגיעה בצמיחה בטווח כל-כך קצר. יכול להיות שעוד כמה חודשים נתחיל להרגיש את זה גם בתמ"ג". "הסיפור המרכזי בצמיחה בישראל הוא ההייטק", אומר פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב. "המשק הישראלי מבוסס על זה, וזה סקטור שנפגע משמעותית פחות מבמשברים הכלכליים של 2008-9 ושל הקורונה. מה שהממשלות היו צריכות לעשות זה בעיקר לא להפריע".

בד בבד, הם גם מסכימים שהעובדה שתחזיות הצמיחה לא נפגעו באופן משמעותי אין פירושה שהממשלה הנוכחית לא גורמת לנזק כלכלי, אך ייתכן שנראה אותו בטווח הארוך יותר. "קודם כל שנגיע לתחזיות הצמיחה האלה", אומר נווה. "הנזק לכלכלה לא בהכרח מגיע בטווח המידי. אנחנו מדברים פה על אובדן אמון ואובדן השקעות, שאלו דברים שלוקחים זמן. התפקיד של הממשלה הוא לייצר למשק תנאים לצמוח, וכרגע היא בעיקר מייצרת חוסר ודאות שנוסף על חוסר הוודאות העולמי. זה פוגע באמון, ומשם בצריכה ובהשקעות, כי אנשים מעדיפים לחסוך מאשר לעשות השקעות ארוכות טווח. סין סובלת מזה עכשיו גם בגלל שסגרי הקורונה גרמו לאובדן אמון של משקי הבית. פה החקיקה המשפטית, גם אם מוגבלת, פגעה במעמד של ישראל כמדינה עם מסגרת חוקית חזקה. על זה נוספים גם אלמנטים כמו הכלכלה העולמית והמדיניות המוניטרית של בנק ישראל".

"אלה דברים שבעיקר נראה בהמשך", אומר פרופ' בן-דוד. "דברים כמו אובדן השקעות בהייטק לא ייראו מיד. אפשר לחלק את הנזק לשני חלקים: הנזק לתוצר יהיה בטווח הארוך. הנזק בטווח הקצר נעשה לחסכונות ולפנסיות שלנו. אי הוודאות שמייצרת הממשלה מבריח משקיעים וכסף, מה שגורם לפער גדול וגדל בין ביצועי הבורסות במערב לבין הבורסה בישראל מהקמת הממשלה בסוף השנה שעברה. ככל שיוצא הכסף, נחלש השקל, מה שמייקר את היבוא ופועל להגברת האינפלציה. זה מאלץ את הבנק המרכזי להעלות את הריבית. גם זה פוגע בצמיחה הכלכלית, אבל בטווח הארוך".

חה"כ כהן בחרה שלא להגיב.

לסיכום: הצמיחה השנתית ל-2021 הייתה 8.6% והצמיחה ל-2022 עמדה על 6.5%, בעוד תחזית הצמיחה ל-2023 עומדת על 3% (לפי בנק ישראל) או 2.7% (לפי אגף הכלכלנית הראשית). עם זאת, גם טרם הקמת הממשלה הנוכחית תחזית הצמיחה ל-2023 עמדה על 3% (לפי שני הגורמים). הצמיחה הגבוהה ב-2021-2 קשורה בעיקר לקורונה, ולא היה ניתן לצפות שתמשיך לאורך זמן. כמו כן, נתוני הצמיחה הנוכחיים לא מאפשרים לדעת את מידת ההשפעה של מדיניות הממשלה הנוכחית על הכלכלה. לכן דבריה של כהן מטעים.