המאבק ברפורמת קרעי: קשת, רשת והתאגיד מקימים את פורום הערוצים הישראליים

רפורמת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי התקבלה בהתנגדות חריפה על-ידי רוב השחקנים בשוק התקשורת בישראל. כעת, כדי לנסות למנוע אותה, קשת 12, רשת 13 והתאגיד מקימים פורום פעולה משותף שייקרא "פורום הערוצים הישראליים".

לפי הודעת הערוצים, הפורום הוקם על-מנת לפעול נגד "הפגיעה הצפויה בתקשורת החופשית בישראל בכלל, ובערוצי הטלוויזיה בפרט, כתוצאה מהמהלכים שמקדם שר התקשורת. ההשתלטות על התקשורת הישראלית הפכה ליעד הבא של הממשלה. התוכנית של השר קרעי היא הדרך לריסוק אחת מאבני-היסוד של הדמוקרטיה בישראל, ומאפשרת שליטה פוליטית בסדר היום התקשורתי".

בפורום הוסיפו כי "השר מבקש להחזיר את ישראל ארבעה עשורים אחורה ומקים את 'משרד התוכן' הממשלתי - גוף פוליטי שישלוט בחדשות, בשוק הטלוויזיה בישראל ובפרסום נתוני הרייטינג, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי".

עוד נכתב בהודעה כי תזכיר החוק נועד "להתערב באופן בוטה גם במישור הכלכלי, באמצעות מתן הטבות ייעודיות ופטור מתשלום לכלי תקשורת שהממשלה חפצה ביקרם".

בפורום טוענים כי הצעת החוק מפקיעה זכויות של הערוצים החופשיים, מחסלת את תעשיית הפקות המקור המקומית ופוגעת אנושות בשידור הציבורי ובתעשיית המוזיקה הישראלית.

בפורום אף טוענים כי תזכיר החוק מקדם "מועצה ממשלתית-פוליטית שתחליט בשביל השוק מה טוב לו. את הרצון החופשי, חופש ההתקשרות וכלכלת השוק יחליפו מינויים של שר התקשורת. תזכיר החוק הוא שלב נוסף בדרך לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית".

לדבריהם, הפורום יפעל בכל הכלים העומדים לרשותו על-מנת למנוע את "המהלך המסוכן של ההשתלטות העוינת על התקשורת הישראלית".

נציין כי שיתוף-הפעולה בין רשת לקשת קיים מאז 2017, ואילו התאגיד הצטרף אליהם לאחר פרסום תזכיר החוק של קרעי.

נזכיר כי קרעי טען כי רפורמת השידורים שהציג עוסקת בפתיחת השוק לתחרות ואי-התערבות ממשלתית בשוק התקשורת. בין המהלכים המקודמים: אי-חובת רישיון לשידור חדשות, ביטול הרגולטורים הקיימים והקמת רגולטור רזה בעל סמכויות מצומצמות יותר, אפשרות לפרסומות אצל כל השחקנים שירצו בכך, הורדת רף ההשקעה בהפקות מקור לכולם, בלימת יכולת התאגיד לפרסם פרסומות או מכירת תכנים לגוף שלישי ועוד. עם זאת, רוב המהלכים מיטיבים עם מי שמוגדר כשחקן זעיר - בפועל מדובר בערוץ 14, הוט ו-i24News.

משר התקשורת שלמה קרעי לא נמסרה תגובה.

הפיתוח הביטוחי שייצג את ישראל

קבוצת מנורה מבטחים אירחה תחרות לבחירת הסטארט-אפ שייצג את ישראל בתוכנית האקסלרציה הבינלאומית למיזמי אינשורטק, שייצא לדרך בספטמבר בליווי מנטורים בכירים מחברות הביטוח המובילות בעולם.

התחרות נערכה בשיתוף אינשורטק ישראל, כאשר לדברי המנכ"ל קובי בנדלק, בישראל יש כיום יותר מ-200 מיזמים בתחום. לתחרות ניגשו 12 מהם, שהציגו את החזון, הפיתוח הטכנולוגי והמודל העסקי שלהם. הקריטריונים לזכייה היו ייחודיות, פוטנציאל שוק, מדרגיות וההשפעה הכוללת על שוק הביטוח.

 מימין: טל לנגביץ אברהם, מיכל כובני,אליסף מואס, מיכאל קלמן, קובי בנדלק, גיא קריגר / צילום: יח''צ

הסטארט-אפ הזוכה הוא Urbanico, שייסדו יובל שפריר (מנכ"ל), יוני לוי ואליסף מואס, המתמחה בהשגת מידע אורבני וניתוחו עבור חברות ביטוח. באמצעות כלי בינה מלאכותית מעולמות ניתוח השפה הטבעית ותורת הגרפים, המוצר של החברה, uCrime, משקף למבטחים את הסיכון לאירועי פשיעה בעלי פוטנציאל נזק ביטוחי - ובכך מאפשר להם לעבור מביטוח מגיב לביטוח מניעתי, ולפתח אסטרטגיות חדשות לניהול תיק ביטוחי העסקים שלהם.

כמה יוניקורנים יצאו מאוניברסיטת תל אביב?

הנה ניסוי מעניין: באוניברסיטת סטנפורד בחנו 1,100 סטארט-אפים שגייסו יותר ממיליארד דולר מקרנות הון סיכון בארה"ב, ובחנו באיזה אוניברסיטאות למדו המייסדים שלהם. התוצאה: אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום השני במספר היוניקורנים שייסדו בוגריה (43).

לפי חוקר היזמות פרופ' איליה סטרבולב, שעוסק בנושא זה שנים, כיום האוניברסיטה המובילה בעולם במספר היוניקורנים שייסדו בוגריה היא זו שבה הוא עובד - סטנפורד (310). אוקספורד הבריטית מדורגת במקום השלישי (33), ווטרלו הקנדית במקום הרביעי (22), והמכון הטכנולוגי ההודי במקום החמישי (16).

נציין כי שיטת הדירוג הייתה כזו שבה קודם כל נבחנו מספרי היוניקורנים שיצאו מכל אוניברסיטה, ולאחר מכן דורגו האוניברסיטאות המובילות מכל המדינות. כאשר בוחנים את הדירוג הישראלי, עולה כי במקום השני נמצא הטכניון (32), במקום השלישי האוניברסיטה העברית (29), במקום הרביעי אוניברסיטת בן גוריון (17), ובמקום החמישי אוניברסיטת בר-אילן (9). נציין כי הנתונים על ישראל סופקו על-ידי החוקר, פרופ' סטרבולב, בדף הלינקדאין שלו.

לדברי פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב, "הגענו למקום זה כי אנחנו מהווים בית לתלמידים הטובים ביותר במגוון רחב של תחומים ודיסציפלינות, וגם כי בשנים האחרונות הפכנו להיות אוניברסיטה פרואקטיבית בעולם היזמות והחדשנות.

 אוניברסיטת תל־אביב / צילום: Shutterstock

"אנחנו כבר לא מחכים שיקרה 'הקסם', אלא משלבים את חטיבות לימודים ביזמות כחלק מהקוריקולום - גם בפקולטות הקלאסיות כגון מדעי המחשב, הנדסה וניהול, אבל גם בפקולטות למדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים ואמנויות. למעשה, מרבית הסטודנטים באוניברסיטה יכולים ללמוד היום חטיבת יזמות כחלק אינטגרלי מהתואר, ולקבל את הכלים לייסד סטרטאפ שאולי בהמשך יצמח ליוניקורן".

"קיבלנו החלטה אסטרטגית להפוך לאוניברסיטה היזמית של ישראל, ולפעול באופן פרואקטיבי כדי לבסס את היתרון הטכנולוגי והעסקי שלנו ליצירת סטארט-אפים ויוניקורנים. אם את ההישגים עד כה השגנו נטו בזכות איכות הסגל, התלמידים ותכניות הלימוד שלנו, הרי שפעילות ממוקדת ומכוונת של מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטה צפויה להביא אותנו להישגים משמעותיים עוד יותר".

חדשות טובות

מיזם "גם אני נולדתי לנצח" של לשכת סוכני הביטוח (שייסד ומנהל מושיק בן פורת) תשתף פעולה עם עמותת "אחת מתשע": ימנה סוכן מתנדב שילווה כל חולת סרטן השד המטופלת בעמותה.