הסוף למאבק באינפלציה עוד רחוק: המדד הבא צפוי לקפוץ, והסיכונים מתרבים

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי הצביע על ירידה נוספת באינפלציה השנתית שעומדת כעת על 3.3% בלבד - שיעור נמוך משמעותית מהשיא שנרשם מוקדם יותר השנה. אלא שמוקדם להכריז על ניצחון, וסוף המאבק באינפלציה כנראה עוד רחוק.

● הכלכלנים מעריכים: איך ישפיע המדד של יולי על החלטת הריבית?
● השכר עולה בקצב מהיר מהאינפלציה, ומאיים לתדלק אותה מחדש

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, מסביר כי אין ספק שמדובר במדד מעודד, אך שמדובר בירידה זמנית, שכן היא מושפעת בעיקר ממדד יולי הגבוה של שנה שעברה. המדד הבא, שיפורסם רגע לפני ראש השנה, צפוי להצביע על קפיצה מחודשת בקצב האינפלציה.

ממחירי האופנה שיורדים לשפל חדש, דרך הקפיצה הגדולה בשכר הדירה ועד לגורמים שעשויים לפגוע במאמצים של בנק ישראל למיתון האינפלציה - אלו הסעיפים הבולטים שכדאי לשים אליהם לב.

1 מחירי האופנה צונחים

אחד מהסעיפים בהם ניתן לראות את הירידה החדה ביותר מאז תחילת השנה הוא סעיף ההלבשה וההנעלה. בחודש יולי נרשמה ירידה של 4.8% מחודש לחודש, ובכך ירידה של 10.6% מתחילת השנה. עם זאת, חשוב לציין שסעיף זה הוא סעיף קטן יחסית במדד המחירים לצרכן, כאשר רכיבי ההלבשה וההנעלה יחד מהווים קצת פחות משלושה אחוזים מהמדד. לשם השוואה, רכיב הדיור מהווה כרבע מהמדד.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, מצביע על פער משמעותי בין הנתונים בישראל לאלה באירופה. לדבריו "באירופה הירידה הרבה יותר מתונה". נראה כי בהיבט זה עליות הריבית שבנק ישראל ביצע נתנו את אותותיהן על השוק והובילו לצמצום הצריכה. ההכנסה הפנויה של משקי הבית הצטמצמה לאחר עליות המחירים והחזרי המשכנתאות התייקרו. וכפי שהוא מסביר, "ההאטה בביקושים בסעיף זה יוצרת ירידת מחירים".

2 רכיב הדיור ממשיך לעלות, האם ירד בהמשך?

רכיב משמעותי יותר במדד המחירים לצרכן הוא סעיף הדיור. הוא אינו כולל את מחירי הדירות אלא משקף בעיקר את העלייה בשכר הדירה. בעוד שמחירי הדירות יורדים חודש שלישי ברצף, שכר הדירה ממשיך לטפס ולהכביד מאוד על האינפלציה. ללא בלימת העלייה במחירי השכירות, יהיה לבנק ישראל קשה מאוד להגיע ליעד של 1%־3%.

רכיב הדיור עלה בשנה האחרונה הרבה מעל הממוצע של יתר הסעיפים. לשם השוואה, המדד ללא סעיף הדיור עלה ב־2.4% בלבד בתקופה זו.

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות מוסר לאחר פרסום המדד כי "סעיף הדיור, ממשיך לעלות בקצב מהיר של 0.7% החודש וכ־6.3% ב־12 החודשים האחרונים". בחוזי שכירות שבהם שוכרים התחלפו, המחירים עלו אף יותר והגיעו ל־9% בחודש האחרון.

מנחם סובר כי "אין כרגע צפי להתמתנות קרובה של ממש בהתייקרויות של סעיף מרכזי זה ועוד לא נצפית השפעת ההאטה החדה שנרשמה גם החודש במחירי הדירות".

אבל לא כולם מסכימים. גרינפלד מפסגות: "בניכוי העונתיות, קצב האינפלציה בישראל בשלושת החודשים האחרונים (במונחים שנתיים) קרוב מאוד ליעד וגם זה בעיקר בגלל סעיף הדיור".
גרינפלד מקשר בין הירידה במחירי הדיור לבין מחירי השכירות במדד המחירים. להערכתו, לא ייקח זמן רב עד שמחירי השכירות יתחילו להאט גם הם.

3 סכנות לא צפויות מתגלות מעבר לים

חרף הירידה - הצפי למדד אוגוסט, שבשנה שעברה ירד בחדות, יביא איתו עלייה באינפלציה השנתית חזרה לרמות של 4%. מעבר לכך, ישנן סכנות לא צפויות בשל אירועים שמתרחשים מעבר לים.

בשנה האחרונה, רוב האינפלציה הגיעה מצד "השירותים" ופחות מצד הסחורות. אפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בנאום בחודש מאי כי "הירידה המהירה באינפלציה בארה"ב נובעת בעיקר מירידה חדה בסעיפי הסחורות, האנרגיה והמזון". כעת, העלייה התלולה במחירי הנפט בחודש אוגוסט עלול להעלות את מחירי הסחורות.

מנחם מדגיש כי "מחירי המזון והנפט שבו לעלות והם עלולים להאיץ את מדדי המחירים ליצרן, ודרכו ההתייקרות תחלחל למדדים לצרכן". מנגד, זבז'ינסקי ממיטב קצת פחות מודאג "כבר ראינו רמות דומות במחירי נפט השנה".

יחד עם זאת, שער החליפין של השקל ממשיך להוות מקור לדאגה עבור בכירי המשק, זאת במיוחד בימים האחרונים, כאשר השקל פחת בחוזקה לעומת הדולר והגיע לרף של 3.77 שקלים. בסך הכל, השקל פחת לעומת הדולר בכ־4% בחודש האחרון. מנחם מסביר כי "הפיחות המהיר בשער השקל בימים האחרונים מותיר אותו ברמת 'פיחות יתר' של כ־10% ולכן הוא מהווה גורם אינפלציוני שעלול להעיב על המדדים הקרובים".

פקטור אחר שהוא מזכיר כסיכון הוא ההאטה בכלכלת סין: "לאחר התאוששות קצרה ולאחר שהממשל הסיר את מגבלות הקורונה, ניתן לראות שכלכת סין נחלשת. הצרכן הסיני לא מרגיש ביטחון ולא צורך כמו בעבר". הוא מוסיף כי סין סובלת לא רק מביקושים חלשים אלא גם משוק נדל"ן שבו המחירים יורדים, אלמנט המצביע על חולשת הצריכה. "סין היא צרכנית עולמית גדולה. חולשה של צריכה מקומית בה תשפיע על כל העולם, ולרעה", הוא מסכם.

בשורה התחתונה, אומר זבז'ינסקי, "מחירי שירותי הדיור הם כרגע הסמן החזק ביותר לעלייה באינפלציה, בישראל ובעולם.