מדינת ישראל חוגגת היום (ה') אירוע היסטורי: האישור האמריקאי לעסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה - מכירת חץ 3 תמורת 3.5 מיליארד דולר (כ-14 מיליארד שקל) לגרמניה. גלובס עונה על כל השאלות החשובות: מהו בכלל חץ 3? עד כמה העסקה חריגה בהיקפה? ומתי המערכות יסופקו לגרמניה? כל התשובות לשאלות המעניינות.
● הסיפור המוזר על הפגישות ש"נעלמו" מהיומן של יו"ר החברה הממשלתית
● האם השירות בצבא כלל לא מוזכר בחוק יסוד: לימוד התורה?
מהו חץ 3?
מערכת חץ 3, שמפתחות ומייצרות במשותף מנהלת חומה במפא"ת והסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), בהובלת התעשייה האווירית, היא מערכת ההגנה אווירית המתקדמת מסוגה בעולם ליירוט טילים בליסטיים בחלל, מחוץ לאטמוספירה. המיירט בעל יכולת יירוט ארוכת-טווח, בגובה רב מעל לאטמוספירה, יכולת שהופכת אותו למיירט הטוב מסוגו בעולם.
עיקרון הפעולה של חץ 3 מבוסס על פגיעה פיזית ישירה במטרה (HIT TO KILL). התעשייה האווירית היא הקבלן הראשי לפיתוח מערכת הנשק, מיירטי החץ ומערך הגילוי המכ"מי. חברת אלביט מערכות מפתחת את מערכת השליטה והבקרה. החברה הממשלתית למערכות הנעה רקטית - תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות לפיתוח וייצור מיירט חץ 3. חברת STARK Aerospace האמריקאית, שבבעלות התעשייה האווירית, היא הקבלן הראשי בארה"ב.
מהי משמעות האישור האמריקאי למכירה?
האישור של מזכירות המדינה האמריקאית נדרש כדי שבכירי משרדי הביטחון וההגנה של ישראל וגרמניה יוכלו לחתום על מכתב התחייבות להתנעת העסקה. ההתחייבות בהיקף של 600 מיליון דולר תאפשר תחילת עבודה מיידית על הפרויקט. כלל פרטי החוזה סוכמו בין משרד ההגנה הגרמני ומשרד הביטחון הישראלי ומוגשים לאישור סופי של הממשל הגרמני ובית המחוקקים.
מה היקף המכירה?
ההסכם בין משרד הביטחון הישראלי, משרד ההגנה הגרמני והתעשייה האווירית יתניע את העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה בשווי של 3.5 מיליארד דולר (כ-14 מיליארד שקל).
מי מייצר את המנועים?
החברה הביטחונית הממשלתית "תומר" מפתחת ומייצרת את המנועים של טיל החץ. בחברת תומר כבר נערכים לעסקה, ומממשים בימים אלו תוכנית הרחבת תשתיות וקווי יצור יעודיים לשם תמיכה בפרויקט והגברת קצבי יצור עבור אתגרי מערכת הבטחון, וכן תמיכה בפרויקט חץ גרמניה.
מי ניהלו את המשא-ומתן?
את המשא-ומתן להסכם המכירה מוביל ראש מנהלת חומה במפאת משה פתאל, יחד עם מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, וראש פרויקט חץ 3 לגרמניה מהצד הגרמני, קולונל קרסטן קופר.
מתי החוזה ייחתם?
החתימה על החוזה המלא צפויה לקראת נובמבר 2023.
מה משמעויות כוח-האדם?
לפי הערכות, מדובר על תוספת של מאות עובדים. ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל, הסביר: "מאות עובדים חדשים יצטרכו לתמוך בעסקה, שדורשת גם הרחבת תשתיות בישראל ובארה"ב. אנחנו מחויבים לאמריקאים, והייצור של המערכת יהיה כמו לישראל. נצטרך לשכפל כוח-אדם נדרש ו-50% מהפריטים ייוצרו בארה"ב".
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, הוסיף: "אין ספק שזה חוזה ענק, וצריך להיערך. ההיערכות נחלקת לשלב ראשון - רכש פריטים. שמחים שהבונדסטג אישר כ-600 מיליון דולר כדי שנקנה רכיבים. הטקס חתימה עליו הוא שיעגן אותו. לאחר מכן יתחיל תהליך אינטגרציה - עם רכיבים מארה"ב ומישראל. ייכנסו למעגל העבודה עובדים חדשים, נכשיר אותם כפי שהכשרנו את עובדי החץ הקיימים. התעשייה האווירית מקבלת עסקה ב-14 מיליארד שקל שתביא צמיחה נוספת".
עד כמה העסקה חריגה בהיקפה ביחס לעסקאות ישראליות קודמות?
לפני כשבועיים אישר הממשל האמריקאי את מכירת "קלע דוד", מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך וכן טילי שיוט, לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו (יותר מ-1.2 מיליארד שקל). מנהלת חומה במפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון מובילה את הפרויקט, באמצעות חברת רפאל, שפועלת בשיתוף החברה האמריקאית רייתאון. עסקה זו, בדומה למכירת החץ 3 לגרמניה, הושפעה מפלישת רוסיה לאוקראינה שמביאה להתעניינות הולכת וגדלה מצד מדינות אירופה.
בנקודת מבט רחבה יותר מאירופה, ב-2017 סגרה התעשייה האווירית עסקאות נשק בסך כ-2 מיליארד דולר עם הודו. העסקה, שנחשבה אז לגדולה אי-פעם כללה מערכות הגנה אווירית מדגם MRSAM - ברק 8 בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר, שנחנכה בהודו ב-2021.
עד כמה העסקה גבוהה ברמה הבינלאומית?
טורקיה וערב הסעודית חתמו לפני כחודש על שורת הסכמים, שביניהם בלטה מכירת מל"טים מתוצרת טורקיה, בייראקטר אקינג'י. את המל"טים הללו מייצרת חברת בייקאר. אותה העסקה, הנחשבת לגדולה בתולדות התעשיות הביטחוניות של טורקיה, עומדת לפי דיווחים על כמיליארד אירו.
מדוע גרמניה צריכה את מערכת חץ 3?
בדומה לפינלנד ואף יותר ממנה, גרמניה רוצה לשפר את מערך ההגנה האווירית מפני האיום הרוסי. לא רק בעבורה, אלא גם עבור שכנותיה - וזה בא לידי ביטוי בכך שהעסקה על סף חתימה לאחר שהמגעים הראשונים מצד ברלין בנוגע למערכת התבצעו בשנת 2020. זה בא לידי ביטוי בתקציב הביטחון הגרמני ל-2024 שעלה ל-52 מיליארד אירו. בד-בבד, עבור הגנה צבאית בשנה הבאה, ממשלת גרמניה מתכוונת להשקיע 51.8 מיליארד אירו - 2% מהתמ"ג כפי שנדרש מחברות ברית נאט"ו.
מתי המערכת צפויה להגיע לגרמניה?
המחויבות לגרמנים היא למערכת ראשונה ב-2025 וכלל המערכות, שמיועד לכיסוי כל גרמניה באמצעות מספר מערכות שלא פורט, עד 2030.
כיצד התעשייה האווירית סיימה את המחצית הראשונה של השנה?
התעשייה האווירית הודיעה אתמול (ד') כי החציון הראשון של שנת 2023 היה הרווחי ביותר בתולדות החברה. בחציון הראשון חל גידול של כ-28% ברווח הנקי לכ-165 מיליון דולר, בהשוואה לכ-129 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מתוך כך, ברבעון השני חל גידול של כ-45% ברווח הנקי לכ-74 מיליון דולר, בהשוואה לכ-51 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מה חשיבותה של ישראל לכלל יצוא הנשק בעולם?
לפי המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI), ישראל מדורגת במקום ה-10 בעולם עם 2.3% מכלל יצוא הנשק העולמי בין השנים 2022-2018. הלקוחות העיקריים של ישראל בתקופה זו היו הודו (37% מכלל היצוא), אזרבייג'ן (9.1%) והפיליפינים (8.5%).
היכן מדורגות החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות ביחס למקבילותיהן בעולם?
החברה הישראלית המובילה, לפי דירוג 100 החברות הגדולות בעולם של אתר Defense News, היא אלביט, שזינקה מהמקום ה-31 בעולם ל-21 עם סך הכנסות של 5.511 מיליארד דולר בשנת 2022. 4.972 מיליארד דולר מתוכן (90%) הכנסות ממערכות ביטחוניות. ביחס ל-2021, חלה עלייה של 4% בהכנסות ממערכות הביטחוניות, וכך אלביט חלפה על פני מותגים כמו רולס רויס והתקרבה להיקף ההכנסות של חברת התעופה הצרפתית דאסו.
חברה ישראלית נוספת שמרוצה מאוד מהתוצאות היא התעשייה האווירית, שקפצה מהמקום ה-37 בעולם ל-29, לאחר שבשנת 2022 הגיעה להיקף הכנסות של 4.973 מיליארד דולר, 4.105 מיליארד דולר מתוכן (83%) ממערכות ביטחוניות. ביחס ל-2021, חלה עלייה של 6% בהכנסות ממערכות הביטחוניות, ובין החברות שתע"א עברה נמנות, למשל, סאאב השבדית.
החברה השלישית, שמבחינת שיעור העלייה בהיקף הכנסות עלתה יותר מכולן, היא רפאל, שעלתה מהמקום ה-41 בעולם ל-34, עם סך הכנסות של 3.449 מיליארד דולר, כולן עבור מערכות ביטחוניות. בשנת 2022 חל זינוק בהכנסות רפאל של 13%, והיא עקפה בדירוג חברות כמו מיצובישי היפנית.
מה מצב מערכות חץ 4 וחץ 5?
חץ 4 היא מערכת שנועדה להחליף את חץ 2, שתמשיך להיות שלב ביניים מעל קלע דוד וכיפת ברזל ומתחת לחץ 3. זו תוכנית מאושרת ומתוקצבת על-ידי ארה"ב וישראל. כל עוד מפתחים את המערכת, עדיין לא מוכרים אותה.
חץ 5 מפותחת מתקציבי פיתוח של התעשייה האווירית, ולגביה אין עדיין החלטות במשרד הביטחון הישראלי ובארה"ב, והפיתוח נמצא בקצב מלא. חץ 5 הוא מהמשפחה של חץ 3, עם תוספות שכרגע עובדים עליה בתעשייה האווירית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.