בגלל החקיקה המשפטית: חברת צ'ק קאפ כבר לא תהיה ישראלית

חברת צ'ק קאפ  הישראלית הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 18 מיליון דולר, הודיעה כי היא ממזגת לתוכה את חברת Keystone Dental בתחום שתלי השיניים ומוצרים דנטליים אחרים. בעקבות העסקה תחל החברה הממוזגת להיסחר לפי שווי של 265 מיליון דולר. בעלי המניות הקיימים של קיסטון יחזיקו 85% מהחברה הממוזגת. בקופתה ישארו 22.3 מיליון דולר על פי ההסכם בין החברות.

● מנכ"ל חברה אירופית לאשראי חוץ בנקאי חושף מהם כללי הברזל שלו למתן הלוואה 
● כמה הפסיד מנכ"ל טאואר מביטול עסקת הענק? 

העסקה תוכננה במכוון כך שבסופה החברה השורדת לא תהיה צ'ק קאפ הישראלית כי אם קיסטון הרשומה היום כחברה אמריקאית. ד"ר אורי גייגר, שותף מנהל בקרן אקסלמד שהיא בעלת המניות הגדולה בקיסטון ומובילת העסקה: "זה קורה בגלל ההפיכה המשפטית, וחשש מאבדן האמון של שוק ההון הבינלאומי ובציבור המשקיעים בישראל. החברה לא הסכימה להפוך לישראלית".

קיסטון, שפועלת מקליפוניה עם מרכז פיתוח בקיסריה, הוקמה בארה"ב והושקעו בה 400 מיליון דולר, אך אחרי שנקלעה לקשיים, נרכשה ב-2018 ב-15 מיליון דולר בלבד, על ידי קרן אקסלמד. ב-2019 הובילה אקסלמד מיזוג בין קיסטון לבין חברת פלטופ הישראלית, שהוקמה על ידי משפחת טופז, בעבר בעלי חברת המ-לט. במסגרת המיזוג גוייסו עוד 20 מיליון דולר לחברה, כשבגיוס השתתפות בין היתר פועלים שוקי הון והפניקס.

מייד לאחר המיזוג הייתה משפחת טופז מעורבת בחברה, אבל לאחר שנוצר מתח בין משפחת טופז לבין אקסלמד, רכשה הקרן את יתרת מניות משפחת טופז בחברה בכמה עשרות מיליוני דולרים נוספים.

ב-2021 גייסה קיסטון 25 מיליון דולר מקרן הגידור האמריקאית Nanthahala בהשתתפות המשקיעים הקיימים אקסלמד ומגדל ביטוח. באותו המועד הודיעה קיסטון על רכישת חברה אוסטרלית בשם Osteon Medical במחיר של כמה עשרות מיליוני דולרים במזומן ומניות. החברה הנרכשת פיתחה מערכת דיגיטלית להדמיה של הפה של המטופל והדפסה דיגיטלית של מערכת תותבות להשתלה. פעילותה התווספה לפעילות השתלים הדנטליים של קיסטון.

באותה הזדמנות אמר גייגר ל"גלובס" כי המימון החדש מקנה לקיסטון שווי של 250 מיליון דולר, יותר מפי 3 מאשר שוויה בעסקת טופז, לאחר השקעה של 80 מיליון דולר מטעם אקסלמד. מכטן ניתן לראות כי קיסטון שמרה מאז 2021 פחות או יותר על שוויה, בניגוד למגמה בשוק.

בנוסף, גייגר הוסיף כי קיסטון רושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים רבים. במסגרת הדיווח על העסקה עם צ'ק קאפ, נמסר כי בשנת 2022 רשמה קיסטון הכנסות של מעל 60 מיליון דולר. היא מעסיקה 250 עובדים, מהם כ-100 בישראל.

המודל העסקי של קרן אקסלמד מבוסס על רכישה של חברות מכשור רפואי אמריקאיות עם הכנסות וערוצי שיווק מבוססים, אך ללא צמיחה, והוספת טכנולוגיות מתקדמות, לעיתים קרובות ישראליות, לצבר המוצרים שלהן. כך נוצרות חברות משולבת עם יכולות שיווק וצמיחה גם יחד. עד היום השקיעה אקסלמד בכ-30 חברות.

בין הצלחות החברה נמצאות החברות קוג'נטיקס שנרכשה ב-242 מיליון דולר, אנדוצ'וייס ב-210 מיליון דולר ואקסימו ב-66 מיליון דולר. שתי עסקאות ענק שהיו אמורות לצאת לדרך בשנתיים האחרונות, נפלו בסופו של דבר בשל הירידות הפתאומיות בשווקים. ביוונטוס לא רכשה את קרטיהיל בעסקה של 350-500 מיליון דולר שהייתה אמורה להניב תשואה של פי 7 כל ההשקעה, וממיק לא התמזגה עם SPAC בעסקה שהייתה אמורה להניב לאקסלמד תשואה של פי 30 על ההשקעה. אקסלמד עדיין מחזיקה בחברות האלה, בציפיה לגאות הבאה.

צ'ק קאפ נפלה לפח מוכר

עם העסקה הזו מגיעה לסופה דרכה של צ'ק קאפ, שנוסדה ב-2005, והצליחה להביא את המוצר שלה לשוק האירופאי, אבל לא לקבל אישור FDA . "לאחר שבחנו את האלטרנטיבות האסטרטגיות של צ'ק קאפ, כולל הצעות מיזוג מ-40 חברות, החלטנו כי המיזוג הזה הוא הטוב ביותר עבורנו", אמר יו"ר החברה סטיבן הנלי.

המוצר של צ'ק קאפ, גלולת רנטגן למעי, נועד לאבחון מוקדם של פוליפים שעלולים להפוך לגידולים במעי. החברה הוקמה ב-2005 וההתלהבות ממנה גברה על רקע נסיקתה של חברת גיוון אימג'ינג, שפיתחה גלולת מצלמה למעי, אך התבססה על אור נראה. אך המוצר של גיוון היה יעיל יותר במעי הדק מאשר במעי הגס, בשל תוכן המעי. הרעיון של צ'ק קאפ היה כי גלולה דומה על בסיס רנטגן, תוכל לאבחן פוליפים במעי הגס בלי לבצע ניקוי, עבור אנשים שאינם מוכנים או יכולים לעבור קולונוסקופיה, או כבדיקת סקר לפני קולונוסקופיה.

צ'ק קאפ הונפקה ב-2015. החברה הצליחה להשיג אישור שיווק באירופה ואף ביצעה מכירות ראשוניות, אבל את אישור ה- FDA לא הצליחה להשיג. במרץ השנה הודיעה על כישלון ניסוי שערכה מול ה- FDA . לאחר שיחות עם ה- FDA והבנת המשאבים הדרושים להמשיך הלאה (לניסוי המשך), הודיעה החברה כי היא מחפשת חלופות אסטרטגיות, ופיטרה 90% מעובדיה.

צ'ק קאפ נקלעה למלכודת שתופסת חברות ביומד רבות שמגיעות לנאסד"ק בשלב הפיתוח, כאשר תקופות דלות בהודעות הובילו לירידה הדרגתית במניה, והמחיר הנמוך של המניה הקשה על גיוס הון המאפשר את השלמת הניסויים. היא איבדה 99% מאז ההנפקה.