לדגם הסיני הזה יש מנוע חזק ועיצוב אירופי, אבל נתוני צריכת הדלק תיאורטיים בלבד

האח הצעיר במשפחת ה־COFFEE של המותג הסיני WEY מציע ממדים מכובדים וביצועים חזקים • אך צריכת הדלק הרשמית היא תיאורטית למדי, ושימושיות תא המטען גבולית

WEY COFFEE 02 / צילום: יח''צ
WEY COFFEE 02 / צילום: יח''צ

סין היא אחת מיצרניות וצרכניות התה הגדולות בעולם, אולם תרבות שתיית הקפה בה עדיין נמצאת בחיתוליה. תושבי סין צורכים בממוצע כ־6.2 כוסות קפה בשנה בלבד, ורוב הקפה שנצרך בה, הוא קפה נמס זול. אמנם בשנים האחרונות התרחבה בסין הנוכחות של רשתות כמו סטארבקס, אבל עדיין הקפה נתפס במדינה בתור מוצר מערבי ומתוחכם.

השבוע בענף הרכב | מלחמת מחירים בין הנמלים בניסיון למשוך את יבואני כלי הרכב מסין
בפחות מ־200 אלף שקל: המכוניות החשמליות שנמצאות מעבר לפינה

זו אולי הסיבה שבגללה החליטה יצרנית הרכב הסינית גרייט־וול לכנות את רכבי מותג הפרימיום WEY, שמיוצאים לאירופה, בשם גנרי כמו "קפה" (COFFEE). ואם בסין החברה מבדילה בין שמות הדגמים על פי סוגי הקפה ("מוקה", "לאטה" וכו'), באירופה היא מסתפקת בסימול הכללי "COFFEE" שלצידו מספר דגם.

הבדלי תרבות לחוד, המותג WEY רשם בישראל כניסה מכובדת יחסית למותג חדש ובלתי מוכר, עם כ־350 מסירות במצטבר עד היום. לכך אחראי הדגם הבכיר 01, שנכנס לישראל עם יחס מחיר־מפרט כמעט חסר תקדים בפלח. בינתיים הדגם התייקר ואת נישת המחיר המקורית ממלא כעת אחיו הקטן והחדש "קופי 02".

עיצוב חיצוני

התואר "קטן" הוא יחסי כמובן. אורכו של הרכב כ־4.67 מ', רוחבו כ־2 מ' בין מראות הצד והוא מתנשא לגובה של 1.73 מ'. אלה ממדים דומים לאאודי Q5 וב.מ.וו X3 ונראה, ששני הגרמנים הללו סיפקו השראה למעצבים הסינים.

מלפנים מתהדר הרכב בגריל טרפזי נוצץ ומאסיבי, שמזכיר מאד את אאודי, ואילו פרופיל הצד הקלאסי והעגלגל נראה כמו שכפול של ב.מ.וו. בהערה צדדית נציין, שבסין עובר כיום המותג כולו שדרוג עיצובי ומאמץ קו ייחודי, אבל גם העיצוב הנוכחי קולע למכנה משותף רחב בישראל ומשדר סטטוס. במיוחד עם חישוקי ה־20 אינץ' המרשימים של הגרסה הבכירה.

 

מפתן הכניסה קצת יותר גבוה מהממוצע בפלח אבל עדיין נוח ותנוחת הישיבה ברכב גבוהה ומשקיפה למרחוק. האלמנט שבולט מיידית בתא הוא ריבוי מסכי התצוגה הצבעוניים, שכוללים לוח מחוונים צר ברוחב 9 אינץ', מסך פיקוד משני בגודל 9 אינץ' לשליטה על מערכת האקלים ומסך ראשי "צף" בגודל מכובד של 14.6 אינץ'. המערך המדורג של המסכים שעל הקונסול המרכזי משאיל את עיצובו מדגמי ריינג'רובר ולנדרובר מהדור האחרון אם כי גודש המידע עלול להיות מבלבל, בעיקר בלילה.

פנים הרכב

מפתן הכניסה קצת יותר גבוה מהממוצע בפלח, אבל עדיין נוח. תנוחת הישיבה ברכב גבוהה ומשקיפה למרחוק. האלמנט הבולט בתא הוא ריבוי מסכי התצוגה הצבעוניים, שכוללים לוח מחוונים צר ברוחב 9 אינץ', מסך פיקוד בקרת אקלים בגודל זהה ומסך ראשי "צף" בגודל מכובד של 14.6 אינץ'.

פרט לכך עיצוב הפנים "אירופאי" ונעים ורוב המשטחים הגלויים עטויים בחומרי דיפון וריפוד רכים. עם זאת, האח הגדול ־ קופי 01, מרגיש יותר יוקרתי ומושקע במיוחד בכל הנוגע למשטחי הפלסטיק שבתחתית הדלתות ובתא המטען. גם מוט ההילוכים היה יכול לשדר תחושה יותר איכותית.

המושבים רחבים ונוחים עם שלל אפשרויות כוונון, במיוחד בגרסת הגימור הבכירה. הראות לכל הכיוונים טובה ומערך המצלמות ההיקפיות מעניק תחושת שליטה על הנעשה בסביבת הרכב.

מרחב הפנים מרשים תודות לגג גבוה ולמושב אחורי, שיכול לספק מרווח רגליים וכתפיים מכובד לשלושה מבוגרים לא רזים. עם זאת נפח תא המטען של ה־02 נופל קורבן לסוללה גדולה ולשלל מנועים ומסתפק ב־362 ליטר לפני קיפול המושב האחורי. זה לא מה שניתן לצפות מרכב פנאי משפחתי בממדים כאלה.

מולטימדיה ומצלמות

המסכים די חדים ומגיבים בצורה יחסית זריזה. בהתחשב במוצא האוריינטלי של הרכב, תפריטי ההפעלה מאורגנים בצורה הגיונית וקלה להתמצאות. מדובר ביתרון חשוב, משום שבתא יש מעט מתגים פיזיים ורוב התפעול מתבצע במגע.

האבזור התקני די עשיר ותואם את המקובל בפלח הפרימיום, כולל מערכת סינון רעשים אקטיבית יעילה. חבל רק שגג חשמלי שהוא כמעט אביזר תקני בפלח הזה, הוא אופציה בתשלום. יש גם מערכת בטיחות אקטיבית מקיפה, שפועלת היטב למעט מערכת "הסיוע להיגוי", שמחבלת בהיזון החוזר מההגה. כמו כן, לרכב ציון מרשים במבחני הריסוק של NCAP אירופה.

מנוע וצריכת דלק

כמו ה־01 הגדול גם ה־02 מצויד בהנעת פלאג־אין מאריכת טווח שכוללת מנוע 2 ליטר טורבו בנזין ומנוע חשמלי חזק עם סוללה בקיבולת מכובדת של 34 קילוואט־שעה, שאמורה לספק טווח של עד כ־124 ק"מ בתקן WLTP.

במקרה של כלי רכב חשמליים נטו, כידוע, הקיץ הישראלי נוגס ללא רחם בטווח הנסיעה שמספקת הסוללה. בנסיעה קיצית לוהטת הפיקוד עבר למנוע הבנזין כבר אחרי כ־70 ק"מ. זה עדיין טווח שימושי, שיכול לחסוך לא מעט בהוצאות. אבל מי שיתייחס לטעינה החיצונית של הסוללה בתור המלצה לא מחייבת, כפי שקורה לעיתים תכופות בישראל, יגלה שהמחיר הוא צריכה ממוצעת של כ־12 ק"מ לליטר בלבד. מאכזב, אם כי לא מפתיע עבור רכב בנזין במשקל של יותר מ־2 טון.

מערכת ההנעה רהוטה למדי, והכוח עובר בין המנוע החשמלי למנוע הבנזין בצורה בלתי מורגשת למעט כמובן עלייה ברמת הרעש כאשר מנוע הבנזין נמצאת תחת עומס. הספק כולל של 362 כ"ס ומומנט של כ־51 קג"מ מעניק לרכב ביצועים מכובדים ביחס למשקלו, עם תאוצה מאפס ל־100 קמ"ש ב־6.6 שניות וצבירת מהירות מהנה בעת האצה במצב התכנות הספורטיבי. אפילו בעלייה ועם מטען מלא של נוסעים.

על הכביש

התנהגות הכביש היא כל מה שניתן לצפות מקרוס־אובר חזק עם הנעה קדמית ששוקל מעל 2 טון. בנסיעות רגועות בעיר ועל הכביש המהיר, הרכב משייט בצורה חלקה ויציבה. למרות שההיגוי קליל ומעורפל, החישוקים הגדולים והצמיגים הרחבים תורמים לשיפור התחושה והיציבות בפניות מהירות. מנגד לחיצה קצת יותר מדי אגרסיבית, מייצרת לחימת הגה רגעית ונטיית הגוף על כבישים מפותלים היא די מוחשית.

נוחות הנסיעה סבירה על רוב סוגי המהמורות אך האח הגדול 01 עושה עבודה טובה יותר בבידוד התא.

המחיר

המחיר של הקופי 02 פלאג־מתחיל בכ־240 אלף שקל ומגיע עד כ־270 אלף שקל לדגם המפואר שבו נסענו. תא המטען המוגבל מצמצם את מספר הלקוחות הפוטנציאליים, וגם השגת צריכת דלק שאפילו קרובה למוצהרת תלויה בהרגלי הנהיגה והטעינה. בשורה התחתונה זה רכב פלאג־אין ראוי עם יחס מפרט־מחיר מכובד ולא טיפוסי לפלח של מרחב, נוחות ואבזור. מנגד, בתוספת של 14 אלף שקל למחיר הגרסה הבכירה כבר אפשר לקנות את האח הגדול והמתוחכם יותר 01, שמציע תמורה טובה יותר. מ־0 ל־100 קמ"ש

חלק מהמתחרות

לינק אנד קו 01

לקרוס־אובר פלאג־אין מבית GEELY, תא נוסעים מפואר ואבזור נדיב. הממדים קטנים משל ה־WEY, אך תא המטען גדול יותר. ההספק המשולב הוא 261 כ"ס והטווח החשמלי עד 75 ק"מ.

לינק אנד קו 01 / צילום: יח''צ
 לינק אנד קו 01 / צילום: יח''צ

טויוטה ראב־4 פלאג־אין

283 אלף שקל עולה גרסת הפלאג־אין של הדגם. בסיס הגלגלים באורך 2.69 מ' ותא המטען בגודל סטנדרטי לפלח. להנעה אחראי מנוע 2.5 ל' שמייצר 306 כ"ס וטווח חשמלי של עד 75 ק"מ.

טויוטה ראב־4 פלאג־אין / צילום: יח''צ
 טויוטה ראב־4 פלאג־אין / צילום: יח''צ