הכירו את הנגידה שהפתיעה השבוע את העולם

לפני שנה וחצי בלומברג והוול סטריט ג'ורנל דיווחו מפי מקורות לא מזוהים, שאלווירה נביולינה, נגידת הבנק המרכזי של רוסיה ואשת אמונו של פוטין, ביקשה להתפטר מתפקידה - וסורבה. באותה תקופה (מרץ 2022) זמן קצר לאחר הפלישה לאוקראינה, הייתה נביולינה מועמדת לחמש שנים נוספות בתפקיד, והרעיון של עזיבה נתפס כבגידה בנשיא, איתו עבדה בצמוד מזה כמעט שני עשורים.

● הכלכלה שסועת המלחמה של רוסיה מגיעה למגבלת המהירות שלה 
● קרב בלימה על הרובל: הריבית ברוסיה עולה מ-8.5% ל-12% 

הנגידה המוערכת שחתרה לשלב את רוסיה בכלכלה העולמית, קיבלה אז על עצמה משימה חדשה וחיונית לקרמלין - ייצוב הרובל והגנה על המדינה מהשפעות הסנקציות. במידה לא מבוטלת, היא הצליחה במשימה, זכתה לשבחים כאחת מקובעות המדיניות המוניטרית הטובות בעולם, והפכה לכוכבת של יישום מדיניות מוניטרית מסורתית ככלי לניהול כלכלה סוררת.

נביולינה, שבשנה שעברה התברגה במקום 60 ברשימת הנשים המשפיעות של פורבס, היא ללא עוררין בין הנשים המצליחות והחזקות בפדרציה הרוסית, ומהנשים הבודדות בצמרת. משקיעים וכלכלנים מכל העולם חלקו לה לאורך השנים שבחים רבים. "המודל של בנקאות מרכזית מודרנית" כינה אותה ריצ'רד פורטס, פרופסור לכלכלה בבית הספר לעסקים בלונדון; "מגדלור של יציבות עבור המערכת הפיננסית של רוסיה" אמרה עליה אלינה ריבאקובה, סגנית הכלכלנית הראשית של המכון הבינלאומי לכלכלה בוושינגטון. כריסטין לגארד, כיום נשיאת הבנק המרכזי באירופה, השוותה ב־2018 את תכונותיה של נביולינה לאלו של מנצחת דגולה.

אלא שבימים אלה מתמודדת הנגידה הרוסית עם מטבע צונח, אינפלציה גבוהה וכלכלה של תנאי מלחמה, המבודדת על־ידי סנקציות בינלאומיות וננטשת בתכיפות על־ידי חברות זרות. השבוע היא עלתה לכותרות כאשר הזניקה את הריבית ברוסיה לרמה הגבוהה ביותר שנראתה מאז אפריל 2022 - 12%.

הנגידה הראשונה במדינות ה־G8

נביולינה בת ה־59 נולדה בעיר אופה, בירת בשקורטוסטן, רפובליקה בפדרציה הרוסית שבמרכז הרי אורל, בסוף אוקטובר 1963.

אחרי שסיימה בהצטיינות את לימודיה בבית הספר, המשיכה ללימודי תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת מוסקבה. שנה לאחר סיום לימודיה התקבלה לתפקיד המומחית הראשית ברפורמות כלכליות במנהלת האיגוד המדעי והתעשייתי של ברית המועצות. בתוך שלוש שנים בלבד הפכה נביולינה למומחית מובילה של משרד הכלכלה של הפדרציה הרוסית.

ב־2008 התמנתה לשרת הכלכלה והמסחר של רוסיה, וב־2012 הייתה היועצת הכלכלית הראשית של פוטין במשך קצת יותר משנה, עד שב־2013 הפכה לאישה הראשונה שניהלה בנק מרכזי של מדינות ה־G8 (שמונה המדינות התעשייתיות, החזקות והעשירות בעולם).

ניקתה וסידרה את המערכת הבנקאית

שנה לאחר כניסתה לתפקיד, על רקע המשבר בעקבות סיפוח קרים על־ידי פוטין ב־2014, נביולינה ניצבה בפני המבחן הגדול הראשון שלה.

באותה שנה נקטה ארה"ב בצעדים במטרה להגביל לחברות רוסיות רבות את הגישה לשווקים הפיננסיים שלה. אך אותן חברות לוו סכומי כסף משמעותיים במטבעות זרים, מה שהעלה חששות לגבי השאלה האם יוכלו לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלהן.

כחלק מאסטרטגיית "מבצר רוסיה" שמטרתה הייתה להגן על המדינה מפני סנקציות, נביולינה החלה לצמצם עד כמה שניתן את נוכחותם של דולרים אמריקאים בכלכלה, זאת על־מנת למזער את הפגיעה במקרה בו וושינגטון תפעיל סנקציות נוספות על הגישה של רוסיה לדולרים. היא העבירה את הרזרבות של הבנק, שהגיעו ליותר מ־600 מיליארד דולר, לכיוון הזהב, האירו והיואן הסיני, וצמצמה את חלקם של הדולרים ברזרבות מיותר מ־40% ל־11% בלבד.

במקביל, מול רובל מתמוטט ואינפלציה גואה וכשהיא עדיין בקושי שנה בתפקיד נגידת הבנק, נקטה נביולינה צעד שנחשב לאמיץ פוליטית כשהעלתה בחדות את הריבית, כחלק מכוונתה להכניס את רוסיה לעידן המודרני של קביעת מדיניות כלכלית. המהלך האט את הכלכלה וריסן את עליות המחירים. תוך שנים ספורות המדינה חזרה לצמוח והאינפלציה שקעה.

נביולינה זכתה במוניטין בינלאומי של מקבלת החלטות בעלת נחישות מפלדה. מאז, בילתה כמעט עשור בהעמקת המוניטין של צמצום האינפלציה (תחת פיקוחה הביא הבנק המרכזי את האינפלציה לשפל בהיסטוריה הפוסט־סובייטית של רוסיה), ייצוב מדיניות מוניטרית מסורתית לרוסיה, וביסוס קשרים עם שווקים גלובליים.

מלבד הרקורד שלה בתחום המדיניות המוניטרית, נביולינה הובילה ניקוי יסודי במגזר הבנקאות, שזכה גם הוא לשבחים. לפי הניו יורק טיימס, בחמש השנים הראשונות שלה בבנק, היא ביטלה כ־400 רישיונות בנקים - למעשה סגירה של שליש מהבנקים ברוסיה - במאמץ לחסל מוסדות שביצעו את מה שהיא כינתה "עסקאות מפוקפקות".

"המלחמה בשחיתות במגזר הבנקאות היא עבודה עבור אנשים מאוד אמיצים", אמר סרגיי גורייב, כלכלן רוסי שעזב את המדינה ב־2013, לניו יורק טיימס.

הפלישה לאוקראינה טרפה את הקלפים

השנה וחצי האחרונות פגעו ביכולתה של הנגידה לשמור את כלכלת רוסיה במסלול הנכון.

הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022 והסנקציות שהגיעו בעקבותיה הפילו את הרובל והובילו את ארה"ב להטיל עיצומים גורפים - כולל על הבנק המרכזי עצמו. הצעדים הללו הובילו את נביולינה ליישם מדיניות פיקוח הון נוקשה, שכללה הטלת מחסומים חדשים על יכולתם של עסקים רוסים לפעול בצורה חלקה מול לקוחות זרים, סגירת המסחר במניות בבורסה של מוסקבה, הגבלת העברות כספים לחו"ל, איסור לקיחת הלוואת זרות חדשות, ואילוץ עסקים רוסים להמיר 80% מהרווחים שלהם לרובל, בהתאם לרצונו של פוטין. המהלך האחרון עורר תסכול רב בקרב רוסים רבים שחסכו כסף במטבעות זרים - בעיקר העשירים שבהם.

למעשה, בנוסף להשלכות הסנקציות, הפלישה לאוקראינה הביאה את נביולינה להעמיק את הבידוד של רוסיה עוד יותר ממה שגרמו ההגבלות מבחוץ. הכלכלה של רוסיה "מתמודדת עם מצב לא סטנדרטי לחלוטין" ב"תנאים שהשתנו מהותית", הודתה אז, לפי דיווח בפיננשיאל טיימס.

כעת, על רקע צלילת הרובל, המוניטין של נביולינה מונח על הכף. במאמר לסוכנות החדשות הממשלתית "טאס", מקסים אורשקין, יועצו הכלכלי של פוטין, תלה את האחריות בשחיקת הרובל והאצת האינפלציה ב"מדיניות המוניטרית הרופפת", במה שנראה כמסר ישיר לנגידה. לצד הביקורות מכיוון התקשורת, נראה כי תווית ה"גאונה" שהוצמדה לה בעשור האחרון מתחילה להתערער, ויש מי שמעריכים שהיא עשויה גם להפוך לשעירה לעזאזל לקראת הבחירות לנשיאות במרץ הבא.

 מקסים אורשקין, יועצו הכלכלי של פוטין / צילום: Reuters, SERGEI KARPUKHIN

בין אם הביקורות מוצדקות ובין אם לאו, תחת ידיה של נביולינה הבנק המרכזי של רוסיה עבר טרנספורמציה משמעותית, וביסס שם עולמי כמוסד מודרני שמושך כלכלנים מרחבי העולם. לכך תרמו גם קשרי החוץ שהנגידה דאגה לשמר באמצעות פגישות מרובות עם אנליסטים וכלכלנים במפגשים בינלאומיים.