המעיינות והעובדות: למה נעצר הפיילוט של סילמן, ומה אומר החוק על הפרדה מגדרית?

רחצה במעיינות והחום של אוגוסט זה שילוב מתבקש. אולי בגלל זה הכריזה לאחרונה השרה עידית סילמן על פיילוט חדש: שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים בשני מעיינות. אלא שמתברר שזה לא כל כך פשוט. היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי הפיילוט לא יכול לצאת לדרך והמהלך נעצר. במקביל, ובלי קשר ישיר, אנחנו שומעים לאחרונה על מחלוקות סביב אירועים אחרים של "הפרדה מגדרית". אז אילו אירועים נמצאים כעת במחלוקת, ומה אומר החוק בעניין? עשינו סדר.

● האם בעקבות הרפורמה המשפטית ירדנו מצמיחה של 8% לצמיחה של 3%? 
● האם השירות בצבא כלל לא מוזכר בחוק יסוד: לימוד התורה? 
● טור סופ"ש | לא צריך יותר חקיקה. השרה עידית סילמן דאגה שיהיה "פיילוט"

רחצה נפרדת במעיינות

הפיילוט של סילמן הוא לא המצאה שלה. עוד ב־2020 דווח שרשות הטבע והגנים (רט"ג) תוציא לדרך מהלך ניסיוני של רחצה בהפרדה בשמורות הטבע. אלא שאז התברר שהתוכנית לא תואמה עם המנהל האזרחי ויועמ"ש איו"ש (השמורות היו ביו"ש), הרעיון הושהה, ומאז למעשה לא קודם. מה שכן קרה בעקבות האירוע הוא שהמשנה ליועמ"ש דאז, דינה זילבר, ניסחה חוות דעת משפטית בעניין. "נקודת המוצא", נכתב שם, היא ש"רשות שלטונית… לא תספק שירותים בהפרדה מגדרית, וזאת מתוך התפיסה כי 'נפרד אבל שווה, אינו שווה'. הפרדה מגדרית, מעצם טיבה, מעוררת שאלות לגבי הגבלת השימוש במרחב ציבורי שאמור להיות פתוח לכל, ועלולה לעלות כדי פגיעה בשוויון".

עם זאת, חוות הדעת לא קבעה שהסדר כזה הוא בהכרח פסול. מה שנקבע הוא שלרט"ג אין סמכות להוציא לדרך מהלך כזה (שבפני עצמו עומד בסתירה לעקרון השוויון שנובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), ולכן יש צורך בחקיקה שתאפשר זאת במפורש. לאור זאת, לא מפתיע שהמהלך של סילמן נתקל בדיוק באותה תגובה. היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, הבהירה כי כדי להוציא לדרך את המיזם יש להעביר חוק חדש. על פי דיווחים בתקשורת, ח"כ משה גפני, שכבר יזם בעבר חוק כזה, הודיע כעת שבכוונתו להגיש אותו שוב.

למה בחוף הים מותר?

על פי נתונים שפרסם השנה ב"גלובס" עידן ארץ, בישראל ישנם כאלף מטרים של רצועת חוף שמוקדשת לרחצה נפרדת של גברים ונשים. הנתון הזה מהווה כ־5% מכלל קו החוף המוקדש לרחצה בישראל. אפשר כמובן להתווכח - כפי שקורה לאחרונה - האם השטח הזה הוא מספיק, אך אין ספק שהסדר כזה קיים כאן כבר עשרות שנים. מדוע זה מתאפשר? מכיוון שהדבר הוסדר כבר ב־1964 בסעיף 6(א) לחוק הסדרת מקומות רחצה. שם נקבע כי רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, לקבוע בחוק עזר הוראות להסדרת הרחצה בים או בבריכת שחייה - ביניהן "ייעוד מקומות או זמנים לרחצה בלעדית של גברים, נשים או טף".

ומה קורה בבריכות?

כפי שאפשר ללמוד מהסעיף הקודם, החוק שמסדיר את הנעשה בחופי הים מתייחס גם לבריכות. ולמרות זאת, בשנים האחרונות הנושא הזה מצא את דרכו לבית המשפט העליון. ב־2017 הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את מועצת קריית ארבע לאפשר גם רחצה "מעורבת" בבריכה הציבורית שביישוב. ב־2020, לאחר כמה גלגולים בפרשה, קיבל בג"ץ את העתירה וקבע כי בכל יום בו הבריכה פתוחה לציבור, יוקצו שעתיים לרחצה "מעורבת".

"נפרד לעולם אינו שווה", כתב אז בפסק הדין השופט עופר גרוסקופף, "הדרישה לרחצה בהפרדה מגדרית… עומדת בניגוד למושכלות היסוד לפיהן שירות הניתן על ידי רשות ציבורית, צריך להינתן על בסיס שוויוני". אמנם, הוא קבע, בנסיבות מסוימות אפשר לקיים הפרדה מגדרית בבריכות, "אך זאת אך ורק כחריג צר". השופטת ענת ברון הוסיפה כי "הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא פוגענית כשלעצמה", וכי "זו גם נקודת המוצא של החקיקה" המסדירה את הנושא. אגב, לפי דיווח ב"הארץ", רק בשבועות האחרונים אישרה לראשונה מועצת קריית ארבע רחצה משותפת, אך רק של תלמידי בית הספר הממלכתי ביישוב. זאת, לאחר שבשנים האחרונות הבריכה הייתה מושבתת.

על בסיס המקרה בקריית ארבע, פנה ב־2018 איתמר בן גביר ליועץ המשפטי לממשלה וטען כי גם בבריכה הציבורית ברהט, שנפתחה באותה שנה, לא מונהגת רחצה מעורבת, כך שהדבר סותר את הפסיקה. בהמשך, ב־2021, עתרו בעניין בן גביר ורעייתו, אילה, לבג"ץ. השופטים דחו את העתירה על הסף מסיבות טכניות (קבעו שיש לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים), אך ציינו כי הדבר נעשה "חרף צדקתה הלכאורית של העתירה".

אירועי תרבות בהפרדה

גם זאת שאלה שעלתה השבוע לדיון. על פי דיווח בהארץ, עיריית עפולה הקצתה פארק עירוני בחינם למופע בהפרדה מגדרית. האם החוק מאפשר זאת? אם יש לכם דז'ה וו זה לא במקרה. ב־2019 עמדה אותה עירייה במוקד של אותו מחלוקת. אז דובר על הופעה של הזמר החרדי מוטי שטיינמץ, ושדולת הנשים עתרה נגד קיום ההופעה, מה שהוביל לסאגה משפטית שלא נרחיב כאן בעניינה. בסופו של דבר, ההופעה התקיימה, למרות שבג"ץ פסק - באיחור מבחינת לוח הזמנים - כי ההחלטה המקורית של בית המשפט המחוזי, שלפיה אין לאפשר את קיום ההופעה, הייתה צריכה לעמוד בעינה. יחד עם זאת, שופטי העליון לא התייחסו באותו מקרה לעניין העקרוני. אז מה כן נקבע מבחינה חוקית בעניין?

ד"ר יופי תירוש, סגנית הדקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועמיתת מחקר בכירה במכון הרטמן, הסבירה לנו ש"בשביל שעירייה תוכל לתקצב אירוע בהפרדה, היא צריכה לעמוד בשני תנאים: כיוון שמדובר בפגיעה בשוויון, היא זקוקה להסמכה מפורשת בחוק (כיום אין שום חוק שמסמיך אותה לכך); ולוודא שההפרדה לא תפר את חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים". מי שעסק בכך, בעקבות אותו מקרה בעפולה, הוא צוות בראשות היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט. הצוות הגדיר כללים שונים שבכפוף להם ניתן יהיה לקיים אירועי תרבות בהפרדה. כך, למשל, יש לבדוק האם קיום האירוע ללא הפרדה ימנע מחלק מן הציבור את קבלת השירות; האם לצד המתחמים הנפרדים קיים גם מתחם מעורב; יש להקפיד על תנאים שווים לגברים ולנשים בהופעה ועוד.

"היועמ"ש כינס את הדיון מהר מהר, הבטיח לשוב ולעסוק בכך בהרחבה, אבל זה לא קרה מאז", אומרת תירוש. "ולכן, כפי שמצוין גם בחוות הדעת עצמה, משקלה מבחינה משפטית הוא חלש". בכלל, היא מוסיפה, "המשפט הוא לא מכונה כזו שמכניסים את הדברים למשוואה ויוצאת תוצאה. בוודאי בנושא כזה. אפילו כשמדובר במונחים בסיסיים כמו הזכות לשוויון המשמעות משתנה בהתאם לחברה ולתקופה". כלומר, במצב אידיאלי היה מצופה מהמחוקק להסדיר את הסוגיה, אך כמו שקורה אצלנו במקרים רבים מי שנכנסים לבסוף אל הוואקום בנושאים רגישים הם המשפטנים.

תחבורה ציבורית בהפרדה

השבוע עלו לכותרות מספר מקרים שבהם נהגי אוטובוסים ביקשו לכפות על נשים היכן לשבת, או אפילו האם לעלות לאוטובוס. כאן אין לכאורה באמת מחלוקת על כך שהתנהלות הנהגים הייתה בניגוד לחוק. פסק הדין המנחה בהקשר זה הוא מ־2011, ובו בחן בג"ץ את "קווי המהדרין". אז נקבע כי אין לכפות על אדם היכן לשבת באוטובוס, והחברות נדרשו להציב שלטים באוטובוסים המבהירים שלכל אדם יש זכות לשבת במקום כרצונו, ולהפעיל מפקחים מטעם משרד התחבורה על מנת לוודא שלא תתרחש כפייה. לדברי תירוש, זו הפעם הראשונה שבה בית המשפט כתב פסק דין מפורט בעניין חוקיות ההפרדה בין המינים. עם זאת, בניגוד לפסיקות מאוחרות יותר, "בג"ץ לא ניגש לסוגיה דרך השאלה אם הפרדה היא מפלה כשלעצמה, אלא התמקד בכך שאסור לכפות הסדרי ישיבה".

לקריאה נוספת:

• ד"ר יופי תירוש: הפרדה בין המינים במשפט הישראלי - סיכום מוער של הדין הפוזיטיבי ומבט לעתיד
• משרד המשפטים: סיכום פעילות המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי למניעת תופעת הדרת הנשים מן המרחב הציבורי בשנים 2021-2019
• פסק הדין בעניין הבריכה בקריית ארבע (בג"ץ 3865/20)
• חוות דעת היועמ"ש בעניין הפרדה מגדרית באירועי תרבות במעורבות רשויות מקומיות
• פסק הדין בעניין "קווי המהדרין" (בג"ץ 746/07)