מה הסיכוי שבקרוב נראה מנכ"לית חדשה בראש חברה ציבורית גדולה? בדקנו

המינוי של אלי כהן השבוע למנכ"ל הבנק הבינלאומי סימל את סוף עידן הנהלת הנשים בבנקים. ויותר מכך, עם מיניו התייתם מדד תל אביב 35 כולו ממנכ"ליות.

עד לפני שנים אחדות, שלושה מבין הבנקים הגדולים בישראל נוהלו בידי נשים (גליה מאור ולאחר מכן רקפת רוסק, לילך אשר טופילסקי וסמדר ברבר צדיק). השינוי הזה, ביחד עם המגמה הכללית בצמרת החברות הציבוריות בישראל, הובילה אותנו לשאלה האם מדובר באירוע נקודתי או שיטתי ומה הסיכוי שהוא ישתנה בקרוב. בניסיון להתחקות אחר תשובות ניתחנו את הנהלות כלל החברות במדד ת"א 35, ביקשנו לבדוק כמה סמנכ"ליות מכהנות בהן כיום ובאלו תפקידים.

● לאן נעלמו הנשים?

הנחת המוצא שלנו הייתה שסמנכ"לים של היום הם המנכ"לים של מחר. אולי לא בחברה שבה הם מכהנים או מכהנות כיום, אבל מדובר בנקודת זינוק משמעותית לראש הפירמידה. כך מונה אלי כהן, שכיהן כסמנכ"ל שאחראי על חטיבת ניהול הסיכונים בבינלאומי, ומעמדה זו מונה גם אבי לוי המנכ"ל החדש של בנק דיסקונט. זו דרכו של עולם.

כמה סמנכ"ליות במדד ת"א 35?

להלן התוצאות: בחברות שמרכיבות את מדד תל אביב 35 מכהנות 69 סמנכ"ליות, פחות מ־2 בממוצע לחברה. זאת לעומת 156 סמנכ"לים גברים, יותר מ־4.5 בממוצע (הבדיקה שלנו כוללת גם משנים למנכ"ל, ראו מסגרת). כלומר - קיימת הטייה משמעותית לטובת גברים, אך המצב אינו חמור כמו זה שמשתקף כרגע בצמרת הפירמידה עצמה.

בהנהלות הבנקים קיים יחס לא רע בין גברים לנשים בעמדות הבכירות, עם קצת יותר מ־4 סמנכ"ליות בממוצע לכל בנק, מול כ־6 סמנכ"לים. במקצה הזה בולט במיוחד בנק מזרחי טפחות. הבנק היחיד שיש בו יותר סמנכ"ליות (5) מסמנכ"לים (4).

בעוד שלוש חברות בלבד קיימת הטייה לטובת הנשים - נייס, או פי סי אנרגיה, ואנרג'יקס שבה 3 נשים מכהנות כסמנכ"ליות ללא סמנכ"לים ממין זכר כלל. בארבע חברות נוספות מצאנו שוויון בין מספר הסמנכ"ליות למקביליהם הגברים. ב־28 חברות מספר הסמנכ"לים גבוה מזה של הסמנכ"ליות, בהן 4 חברות ללא סמנכ"לית אחת.

התואר סמנכ"ל לא ניתן לכל ההנהלה הבכירה בחברה, ויש לו משמעות. "למילים יש כוח", אומרת מיכל דן הראל, מנכ"לית חברת ההשמה וכוח האדם מנפאואר ישראל. "אי אפשר להתעלם מזה שהתואר סמנכ"ל הוא הבעת אמון והצהרת כוונות. יוצאים מן הכלל הם הארגונים שנמנעים מעצם השימוש בטייטל הזה, ובוחרים בתיאור אחר".

האם דמות נשית בעמדה בכירה היא ערובה למינוי של יותר נשים בכירות? לפחות במדד ת"א 35 התשובה שלילית. בשתיים מתוך ארבע החברות היחידות שבהן מכהנות נשים בתפקיד היו"ר - עזריאלי ומליסרון - קיימת העדפה גברית מובהקת בהנהלות. כאשר במליסרון אין סמנכ"ליות כלל.

ברשות לניירות ערך הציבו לפני שלוש שנים יעד של 35% להשתתפות נשים בדירקטוריונים. אם ניקח את המספר הזה כנקודת ייחוס, הרי שבגזרת הסמנכ"לים רוב החברות במדד תל אביב 35 עומדות במשימה, ולא מעט מהן גם עוקפות אותו, כאשר הממוצע הכללי עומד על כ־30%.

מה מסתתר מאחורי מספרי המאקרו

אלא שמספרי המאקרו החיוביים עשויים להסתיר מציאות קצת יותר מורכבת. השאלה הבאה ששאלנו את עצמנו היא באיזה סמנכ"ליות מדובר, כלומר מה תחומי האחריות שהן מחזיקות בהן. המקפצה הטבעית למשרת מנכ"ל.ית היא תפקיד מעולמות הכספים, השיווק או ניהול הסיכונים - האם נשים מחזיקות בתפקידים כאלה?

כאן הבדיקה שלנו מגלה שיותר מחצי מהסמנכ"ליות בחברות תל אביב 35 מכהנות במקצועות של אנשים וכוח אדם או ייעוץ משפטי - 36 מתוך 68 הסמנכ"ליות. לכן, אפשר לומר שהסיכוי שלהן להפוך למנכ"ליות, נמוך יותר.

עד כמה התמונה הזו משקפת את המנכ"לים והמנכ"ליות של מחר? לדברי דן הראל, "בשנים האחרונות יותר סמנכ"לי כספים ממונים למנכ"לים, אך המגמות משתנות עם השנים. הייתה תקופה לא מבוטלת שסמנכ"לי מכירות היו המועמדים המובילים להתמנות למנכ"לים. מה שבטוח זה שהסיכוי של סמנכ"לית משאבי אנוש להפוך למנכ"לית הוא נמוך עד אפסי והדבר נכון גם לייעוץ המשפטי".

המגמה העולמית והמצוק שנשים נופלות ממנו

לפי מחקר משנת 2021 של ארגון WBC, שמקדם נשים בעולם העסקים בארה"ב, רק 6% מהחברות במדד החברות המובילות בארה"ב, S&P500, מנוהלות על ידי מנכ"ליות. רק 26.5% מהסמנכ"לים והמנהלים הבכירים באותן חברות הם נשים.

בבדיקה מאוחרת יותר, מפברואר השנה, נמצא שיפור מסוים. חברת Catalyst, גם היא פועלת בתחום קידום הנשים בעסקים, מצאה כי ב־500 החברות המובילות בוול סטריט מכהנות 41 מנכ"ליות, שהן קצת יותר מ־8%.

השבוע דווח בניו יורק טיימס כי רוב חברות הקמעונאות הגדולות שחיפשו הנהגה חדשה מינו גבר לעמוד בראשן. גם בחברות שנוהלו בעבר על ידי נשים כמו ויקטוריה סיקרטס וגאפ, כיסא המנכ"ל ניתן לגברים. למעשה, מתוך 86 חברות קמעונאות ברשימת הפורצ'ן 1,000, שכוללת את אלף החברות הגדולות בארה"ב, רק 13 מנוהלות על ידי נשים. זאת, למרות שנשים מניעות את רוב הרכישות בחנויות ומהוות גם את רוב כוח העבודה בדרגות הנמוכות יותר.

כמו בבנקים בישראל ובחברות הגדולות במשק המקומי, גם בארה"ב נדיר שמנכ"לית מוחלפת על ידי אישה אחרת. כך קרה למשל במקרה של בד בת' אנד ביונד (Bed Bath & Beyond). קמעונאית מוצרי הבית שהגישה בקשה לפשיטת רגל לפני מספר חודשים ונוהלה על ידי המנכ"לית סו גוב. החברה נמכרה במכרז לחברת האיקומרס אוברסטוק. את תפקיד המנכ"ל בגרסה החדשה של בד בת' אנד ביונד קיבל בכיר באוברסטוק.

הסיפור של בד בת' אנד ביונד מייצג במידה רבה את הסיבה לתופעה. בניו יורק טיימס מסבירים כי בתקופות חוסר ודאות, בהן סיכון הופך כמעט למילה גסה, חברות מחפשות מנהלים עם רקורד מוכח, מומחיות פיננסית וכאלה שמפזרים ניחוח של ביטחון, מה שמקדם בעיקר גברים.

המגמה הזו נמצאה גם במחקר של כריסטי גלאס, פרופ' לסוציולוגיה באוניברסיטת יוטה, שחוקרת כבר 16 שנה ייצוג מגדר וגזע בתאגידים בארה"ב. גלאס אמרה לניו יורק טיימס כי מחקריה הראו לאורך השנים שנשים מתמנות לעתים קרובות לתפקידי מנכ"ל כשהחברה מחפשת תדמית נועזת מול מצב פיננסי רעוע - תופעה המכונה "צוק הזכוכית". אבל בהמשך, כשהבוץ מעמיק והצרות נערמות, את תפקיד המנכ"ל המושיע תופס גבר. "ההיגיון של 'צוק הזכוכית' בזמן משבר הוא להגיד 'בואו נראה לבעלי המניות, לציבור, ולבעלי העניין שאנחנו הולכים לכיוון חדש", הסבירה גלאס לניו יורק טיימס. "אפקט המושיע הוא דרך לומר, 'בסדר, ניסינו את זה, אנחנו נחזור קצת לסטטוס קוו היציב כדי לנווט את המשבר הזה".

פרופ' תמר אלמור, דיקן הפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל, מצביעה על סיבה נוספת לכך שמינוי של אישה בתפקידי מפתח לא בהכרח מרמז על המשך המגמה: תסמונת מלכת הדבורים (Queen bee syndrome). "כדי להגיע לתפקיד ניהולי בכיר, אישה צריכה להראות שהיא 'יותר גבר מכל גבר אחר', ומנסה להיות מאוד דומה לכל הגברים שבוחרים בה. היא מסגלת לעצמה התנהגויות שנפוצות יותר אצל גברים, כמו לשים את העבודה במקום הראשון", היא מסבירה. "אם יש אישה אחת בתפקיד בכיר בין הרבה גברים, היא הרבה פעמים תהיה זו שלא תקדם נשים אחרות. אלה לא בחירות שנעשות באופן מודע, אבל אנחנו רואים אותן במחקרים". מעגל קסמים של אי־שוויון.

קשר מובהק בין גיוון לביצועים

ולסיום צריך להגיד אולי את המובן מאליו. לעובדה שנשים מקבלות פחות מקום במסדרונות ההנהלה הבכירה, יש לא רק משמעות חברתית, אלא גם עסקית. מחקר שפורסם ב־2016 וכלל 2 מיליון חברות באירופה גילה שמספיק להוסיף אישה אחת לדירקטוריון כדי שהתשואה תעלה ב־3%־8%. מחקר שהתפרסם לפני עשור על ידי החברה למחקרי שוק של הדאו ג'ונס והתפרס על פני 15 שנה, העלה ממצאים דומים.

"המחקרים הגלובליים מצביעים על זה שהעסקה של כוח אדם מגוון תורמת משמעותית לביצעים של חברות וליכולת שלהן להיות גמישות ולהסתכל על המציאות בצורה רחבה יותר", אומרת דן הראל.

פרופ' אלמור הרבה יותר נחרצת. "שורה של מחקרים שנעשו לאורך השנים לפי כל מיני מדדים מצביעים על קשר מובהק בין גיוון מגדרי לביצועים עסקיים. עשינו מחקר בינלאומי על דירקטוריות והשקעות מחקר ופיתוח. ומצאנו שככל שיש יותר נשים בהנהלה הבכירה ובדירקטוריון, השקעות קצרות טווח יורדות, והשקעות אסטרטגיות, כמו מחקר ופיתוח, עולות", היא מספרת.