"השגנו את מערכת ההגנה הטובה בעולם": למה גרמניה משלמת מיליארדים על החץ?

בגרמניה חגגו השבוע את אישור עסקת רכש מערכת "חץ 3" כמעין מיני־הישג לאומי. לא משנה הסכום הנדרש (ארבעה מיליארד אירו) שהוקצה להצטיידות מהירה במערכת, כולל קרונות שליטה, מכ"ם מתוחכם ומיירטים; לא משנה שהמערכת נבדקה למעשה רק בניסויים, ולא באופן מבצעי - סוף סוף, קצת חדשות טובות בתחום הביטחוני, אחרי הדיווחים על הצבא המתפרק, על הבטחות הצטיידות שלא עומדות במבחן המציאות, ועל האיום הגובר ממזרח.

● שאלות ותשובות | טילים ב-14 מיליארד שקל: אפילו טורקיה וסעודיה לא שמעו על עסקת נשק כזו
● העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה יוצאת לדרך: מערכת חץ 3 תימכר לגרמניה

"גרמניה תקבל את מערכת ההגנה מטילים הטובה ביותר בעולם", הכריז עיתון ה"בילד" הפרו־ישראלי. "המערכת תוכל ליירט אפילו טילים עם ראשי נפץ גרעיניים", כתב ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג". "כך תסייע חץ 3 לגרמניה לסגור את החור שלה בהגנה האווירית", דיווחה רשת השידור הציבורית ZDF.

יהיה המחיר אשר יהיה

מהבחינה הגרמנית, רכש מערכת החץ הוא צו השעה. הטילים הרוסיים שנופלים על קייב ועל לבוב, מאות קילומטרים בלבד מהגבול הגרמני, הם סכנה ברורה ומיידית. כבר במרץ 2022 הציגו כלי התקשורת במדינה את הכוונה להיות הראשונה בעולם שתקבל אישור לרכוש את המערכת. הכל פורט כבר אז: הבסיס בין ברלין ללייפציג שישמש להצבת סוללות המיירטים, הצבת מכ"ם "אורן אדיר" במערב המדינה, קרונות השליטה, וגם תג המחיר - שלושה מיליארד אירו שיוקצו על ידי גרמניה לבדה.

 קנצלר גרמניה, אולף שולץ / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

למודי לקח מפרשות רכש ביטחוני אחרות, הגרמנים עשו מאמץ בתחילה להראות כאילו הם בוחנים לעומק את המערכת הישראלית מול מערכת אמריקאית מתחרה בשם THAAD. בהחלטה של חיל האוויר הגרמני בעבר להעדיף את התעשייה האווירית ומדינת ישראל להחכרת מל"טים, הם מצאו את עצמם מול תביעה משפטית יקרה וממושכת של החברה האמריקאית המתחרה שהפסידה. הפעם, ברלין לא היתה מעוניינת ליפול באותה הטעות. אז לאחר תהליך קצר של בחינה פורמלית, ההמלצה החד־משמעית היתה להצטייד ב"חץ 3" הישראלית, יהיה המחיר אשר יהיה.

מהצד הישראלי, גרמניה היא המדינה המתאימה ביותר לביצוע עסקת היצוא הביטחוני הגדולה ביותר בתולדותיה. הסחר הביטחוני בין המדינות כבר מגלגל מיליארדים, עם צוללות שנבנות במספנות בעיר קיל, מל"טים המיוצרים בישראל ומשרתים את הצבא הגרמני, ספינות שנבנו בגרמניה להגנה על אסדות הגז ושיתוף פעולה יוצא דופן בין חילות האוויר. ישראל רצתה לקדם את העסקה באותה הלהיטות שהפגינה גרמניה. הגורם היחיד שעיכב אותה היה האישור האמריקאי, שבושש לבוא. אבל אז עלה הרעיון, לפי הדיווחים ישראליים, לבקש מהגרמנים לקדם את העסקה מול וושינגטון באופן עצמאי, בילטרלי.

הקנצלר אולף שולץ נסע לפגישה עם הנשיא ג'ו ביידן בתחילת השנה, קיבל "אור ירוק", מה שסלל את הדרך להתקדמות מהירה. ביוני אישר הפרלמנט הגרמני 560 מיליון אירו לטובת העסקה, ואפילו הגדיל את ההקצבה לרכישתה לארבעה מיליארד אירו (המיליארד הנוסף יוקצה בעיקר לעלויות פנים גרמניות), אבל בצד הישראלי סירבו לפתוח את השמפניה, מחשש לאי־אישור אמריקאי.

אולי חשבו בצד הישראלי שביידן יתנה את האישור באיזו נסיגה מהרפורמה המשפטית, באיזו דרישה בחזית אחרת. במהלך ביקור רה"מ בברלין במרץ אמר גורם בכיר בהקלה כי אין שום תנאים כאלו מהצד הגרמני. השבוע דווח כי האמריקאים אישרו סופית את העסקה. לא נראה כי יש לה תנאים כלשהם.

מגן שמיים אירופי

כעת שני הצדדים ירצו להתקדם במהירות. ההערכות הן כי המערכת תוכל להפוך למבצעית כבר בעוד כשנתיים, באמצע 2025, לפחות בצורה שתגן על גרמניה תחילה. על הדרך, הפרויקט הפך לשאפתני הרבה, והפך ליוזמה בשם Sky Shield שמובילה גרמניה כדי להגן על כ־18 מדינות נכון לעכשיו במרכז ובצפון אירופה. ה"חץ 3" היא לא המערכת היחידה שתהיה חלק מאותו מגן שמיים אירופי, אבל היא החשובה והמרכזית שבו. אם המדינות הנוספות ירצו לקחת חלק בתוכנית, ייתכן שיהיה עליהן לקנות מיירטים באופן עצמאי. ייתכן ששלושה מיליארד אירו הם רק ההתחלה בעבור ישראל.

 רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

במקביל, העסקה הנוכחית גם מהווה הודאה בחוסר היכולת של התעשיות הביטחוניות האירופיות להתמודד עם איומי טילים בליסטיים. אין להן שום מערכת קיימת, או מערכת בשלבי ניסוי. זו הסיבה שצרפת מתנגדת ליוזמת ה־Sky Shield הגרמנית, ומסרבת להצטרף אליו. הנכונות הגרמנית כל פעם לעשות "אאוטסורסינג" לרכש ביטחוני מייצגים בעבור הצרפתים את כל מה ששגוי בתפיסת הביטחון האירופית. די להסתמכות על ארה"ב ועל ישראל, זו העמדה הצרפתית. הגרמנים חשים שאין להם על מה להתנצל. קודם ייקנו, ואז יפתחו. אולי. "אנחנו חשים הקלה רבה שהאמריקאים העניקו אור ירוק", אמרה השבוע יו"ר הוועדה לביטחון של הפרלמנט הגרמני, אגנס שטראק־צימרמן מהמפלגה הליברלית, ששיחקה תפקיד מפתח ברכש.

לגבי התעשיות הביטחוניות הישראליות, הרי שהמכירה מייצגת את העסקים הפורחים שלהן באירופה בימים אלו. התמונות של יירוטי כיפת ברזל במהלך המבצעים והמלחמות מול החמאס בעזה, מהבחינה הזאת, הפכו למכונת יחסי הציבור והמכירות הטובה ביותר שלהן. צילומי אילוסטרציה של מיירטי כיפת ברזל בשמי ישראל כיכבו בשנה האחרונה גם בידיעות על רכש החץ, למרות ששתי המערכות שונות מן היסוד. הגרמני הממוצע לא יודע מה ההבדל בין המערכות, רק שלישראלים יש "ניסיון מוכח" בתחום.

מבחינת מארג היחסים בין ישראל לגרמניה, הרי שהם רושמים שיא נוסף. "היחסים המיוחדים" בין המדינות הולכים ומצטיירים בעיקר כברית ביטחונית, כאשר גרמניה היא השותפה הגדולה ביותר של ישראל אחרי ארה"ב. שרים ישראלים יכולים לגנות את "המימון הגרמני" להפגנות בעד הדמוקרטיה, או את "מימון הטרור על ידי האיחוד האירופי", אבל ברית זו צלחה ממשלות רבות בשני הצדדים, והולכת ומתהדקת. שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, אמר השבוע כי הוא גאה בכך ש"מדינת הלאום של העם היהודי מסייעת להגן על גרמניה ואירופה כולה".