על "הפסקת הצהריים" של גלובס
בכל יום סביב השעה 13:00 נגיש לכם תכנים שיוכלו להעשיר, לסקרן ולעניין אתכם בזמן הפסקת הצהריים. הכתבות יתמקדו בעיקר בתחומי הנדל"ן, טכנולוגיה וקריירה. מקווים שתהנו
קריירות שלמות צמחו מלתת הצעות, הנחיות ותובנות לגבי עולם העבודה, ומתכונים מפורטים נכתבו על פיתוח השרירים הנדרשים להתקדמות לתפקידים בכירים. אבל מהי היכולת הבסיסית שעומדת מאחורי רבים מסיפורי ההצלחה המקצועית?
● שיעור בניהול ממפקד צוללת גרעינית: אלו המילים שבהן אסור לכם להשתמש | ראיון
● מה מונע מאיתנו להיות יצירתיים ואיך אפשר להתגבר על זה?
מנכ"לים ויועצי קריירה כאחד מצהירים על החשיבות של להיות פרודוקטיביים, מאורגנים ומסורים לעבודה 24/7 על מנת לבנות קריירה מוצלחת. למרות שזה עשוי להיות נכון במידת מה, ישנה מיומנות "רכה" אחת שמעניקה לאנשים מצליחים יתרון תחרותי במקום העבודה, וקריטית להתקדמות הקריירה שלהם. שכינה באס, ראש אסטרטגיית הטאלנטים של גולדמן זאקס בחטיבת ניהול ההון האנושי של החברה, הסבירה ל-CNBC מהי אותה מיומנות.
ההפך מקיבעון
לאורך 17 שנה שכינה באס בנתה את הקריירה שלה באחת החברות התחרותיות והחזקות בוול סטריט, גולדמן זאקס. לדבריה, המיומנות הרכה החשובה ביותר שמייחדת את הביצועים הגבוהים בחברה, ומניעה אנשים לקריירות מצליחות בוול סטריט בכלל, אינה יכולת לעבודת צוות, הנעת עסקאות יצירתיות או ביטחון עצמי גבוה - אלא "חשיבת צמיחה".
אנשים מצליחים "הם אלה שמגיעים לעבודה רעבים ללמוד מיומנויות חדשות, פתוחים למשוב ומוכנים לפעול לפיו", אמרה באס ל-CNBC Make It. "אלה האנשים שמגיעים רחוק בקריירה שלהם".
"חשיבת צמיחה" הוא מונח שטבעה הפסיכולוגית קרול דווק, שבמחקריה על המוטיבציה האנושית הגדירה שני דפוסי חשיבה עיקריים של תפיסה עצמית שדרכם אנו מנווטים את חיינו: צמיחה וקיבעון. דפוסי החשיבה או הלך הרוח הבסיסי שלנו, הוא מה שמניע אותנו ומה שמונע מאיתנו להגשים את הפוטנציאל שלנו.
לשיטתה, חשיבת צמיחה היא כאשר אדם רואה את היכולות, הכישרון והידע שלו בתור כישורים שהוא יכול להמשיך להעמיק ולשפר. זהו לפיכך ההפך מ"חשיבת קיבעון", או האמונה שהכישורים והכישרונות שלך לא יכולים להשתנות עם הזמן. כבר ב-2006 כתבה דווק בספרה "מיינדסט: הפסיכולוגיה החדשה של הצלחה", כי התשוקה למתוח את הגבולות שלנו, אפילו (או במיוחד) כשדברים לא מסתדרים בקלות, "היא סימן ההיכר של חשיבת הצמיחה".
להקשיב למשוב במקום להתעלם ממנו
באס מסבירה כי מצבים שיכולים להוות הזדמנות טובה למדוד את חשיבת הצמיחה שלנו הם רגעי משוב - דרך בחינת האופן שבו אנחנו מגיבים לו. "משוב יכול לעזור לכם לזהות את 'הנקודות העיוורות' שלכם, כך שאתם יכולים לשנות את האופן שבו אתה מתפקדים במצבים מסוימים", היא מסבירה. "עם חשיבת צמיחה, אתם תראו את הנקודות העיוורות האלה כדברים שבאפשרותכם לשפר".
לפיכך, כדי לפתח ולתרגל חשיבת צמיחה בעבודה, יש לחפש משוב מאחרים - מנהלים או קולגות. באס אף מציעה דרכים מעשיות להתמודד עם רגעי משוב כאלה. כשאנו שומעים ביקורת בונה, באס מציעה לשקול את אחת מהתגובות הבאות:
● "אני שומע את המשוב שלך. הנה הדברים שאני הולך לעשות כדי לנסות ולשפר את העניין הזה:"
● "זו כרגע חולשה שלי, אבל זה משהו שאני הולך להתמקד בו".
כל אחת משתי תגובות אלה מעידה שאנו פתוחים למשוב במקום "להשתיק אותו", ומאפשרת לנו תרגול ממשי של חשיבת צמיחה.
למעשה, מחקר מקיף שערכו מדעני מוח הראה כי חשיבת צמיחה היא מסגרת החשיבה היעילה ביותר להשגת מטרות, השגת מיומנויות חדשות, ראיית הכישלונות שלנו כהזדמנויות למידה ופיתוח שינויים חיוביים בחיינו. לא בכדי מדובר באחת היכולות המבוקשות ביותר שחברות מחפשות אצל מי שהן מגייסות, הוסיפה באס.
לפיכך, אם אנו מרגישים תקיעות בקריירה או פשוט שואפים לעשות את הצעד הבא, כדאי שנשאל את עצמנו: "האם אני פתוח לשיפור, או שאני מסוג האנשים שיוצאים מהחדר ואומרים, 'מה שלא יהיה, שום דבר לא ישתנה'?", הסבירה באס. מה שמייחד אנשים בעלי הישגים גבוהים הוא שהם גמישים והרפתקנים בהתנסויותיהם. "הנכונות לנסות משהו חדש או שונה תיקח אותנו דרך ארוכה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.