פחות אמון במוסדות המדינה, פחות רווחה כלכלית לאזרח

הכותבת היא ראשת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה

אין זה סוד שבשנים האחרונות אנו עדים לירידה מתמשכת של אמון הציבור בכלל מוסדות המדינה. במדד הדמוקרטיה של סוף 2022 נמצאה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות בהשוואה לממוצע הרב־שנתי של כל אחד מהם. מספיק להציץ מהחלון כל מוצ"ש כדי להבין שהמצב רק הולך ומחמיר. אמון הציבורי והסולידריות המשותפת שלנו הולכת ונשחקת עד דק ומגיעה לקו אדום ומסוכן.

משטר דמוקרטי מבוסס על יחסי גומלין בין האזרחים ובין מוסדות השלטון. הציבור צריך לדעת שהכנסת והממשלה מתנהלות כששיקולן המרכזי הוא טובתו, זהו תנאי ראשון ביצירת אמון.

מחקרים אמפיריים שונים הראו כי מידת האמון בממשל משפיעה על אינדיקטורים חברתיים וכלכליים שונים, כגון אי־שוויון, אמון בכלכלה וביצועים כלכליים ורווחה של תושבים. למדינות בעלות ערך גדול יותר של לכידות חברתית יש סיכוי גבוה יותר לקיים מדיניות חברתית ואף כלכלית מתקדמת, בתוך כך מיעוט של שחיתות, שווקים פתוחים יותר ויותר חלוקה מחדש של משאבים וחתירה לצמצום אי־שוויון. מדינות עם רמת אמון גבוהה יחסית מקבלים דירוגים גבוהים יותר באפקטיביות השירות הציבורי שלהם, וכן בביצועים המצרפיים כמו "מדד החיים הטובים" של ה־OECD.

יחד עם זאת, השאלה של אמון הציבור איננה רק נורמטיבית־ערכית. פגיעה באמון הציבור נושאת עימה גם תג מחיר כלכלי לאזרחים. שירותים רבים שהציבור נזקק להם, כגון שירותי בריאות, חינוך, רווחה ושירותים מוניציפליים, מסופקים על־ידי גופים ציבוריים באופן בלעדי או עיקרי. פגיעה באפקטיביות התפקוד של הממשלה, יחד עם ירידת האמון במוסדות, מתורגמת בסוף לפגיעה כלכלית במשקי בית.

השפעה ישירה ומוכחת

כך, בשנים האחרונות שורה של מחקריים אמפיריים השוואתיים ניסו לכמת את ההשפעה הישירה של היעדר אמון בממשל לכדי מחיר פגיעה בתמ"ג ופגיעה בשביעות־הרצון של אזרחים מאיכות חייהם. במחקר משנת 2021 שבחן 97 מדינות, נמצא מתאם חיובי של פגיעה ממוצעת של כ־5,000 דולר לאדם בשנה. השפעה ישירה על הכיס שלכם ושלי, כי אנחנו לא סומכים על הממשלה שלנו.

רבות נכתב על המחירים הכבדים של הרפורמה המשפטית - מכרסום בשירותים חברתיים, דרך אפשרות להורדת דירוג, פגיעה ביחסי סחר בינלאומיים, משיכת השקעות זרות, בריחת מוחות, פגיעה בשיתופי־פעולה בינלאומיים ועוד. הטור הזה לא מתמקד בכך. בתקופה האחרונה אנו עדים לשורה של מהלכים (הצעות חקיקה והחלטות בדרג הממשלתי) שהתוצאה המעשית שלהם - גם אם לא בהכרח כוונתם מלכתחילה - היא החלשת השירות הציבורי, במיוחד דרך פגיעה בעצמאות ובמקצועיות שלו, ובכך פגיעה באפקטיביות הממשלה.

קרובים לנקודת האל־חזור

ומה עוד? ניחשתם נכון. פגיעה נוספת באמון הציבור במוסדות. אנחנו קרובים מאוד לנקודת האל־חזור. אמון הציבור נפגע אנושות, וזה הזמן להתעורר ולהתחיל לאחות את הפצעים בתיקון הנזקים לשירות הציבורי. יש להימנע מהמשך הפוליטיזציה של המינויים הבכירים בשירות המדינה, ולחזק את האופי המקצועי והעצמאי של בעלי התפקיד תוך עיגון זכותו וחובתו של הדרג המקצועי להביע עמדה מקצועית ולייעץ לדרג הנבחר.

אפקטיביות השירות הציבורי חיונית ליכולת הביצוע שלו ולאמון שהציבור רוחש כלפיו. אחרת את המחיר נשלם כולנו, תרתי־משמע.