שבוע המסחר בשוק המט"ח המקומי נפתח בסערה כאשר הדולר חצה מוקדם יותר הבוקר (ב') את רף ה-3.8 שקלים. בחודש האחרון השקל פוחת בכ-3.7%, ומתחילת השנה רשם פיחות משמעותי יותר שהסתכם בכ-8%. מדובר באחד מהשבועות הקשים ביותר שחווה השקל בשנה האחרונה, זאת למרות שלא נרשמו התפתחויות בגזרת הרפורמה המשפטית כאשר הכנסת נמצאת בפגרה.
● ניתוח | קו ההתנגדות נשבר, היכונו לטיסה של הדולר
● כשמדדי המניות יורדים והדולר מתחזק: איפה כדאי לשים את הכסף?
בפעם האחרונה שבה הדולר חצה את רף ה-3.8 שקלים, מלבד משבר הקורונה אז השקל שהה ברמה הזו ביום אחד בלבד, הייתה בשנת 2017. הסכנה בחולשתו של מטבע החוץ ברורה. מוצרי היבוא של ישראל נאמדים בדולרים, ככל שהדולר שווה יותר שקלים, המוצרים יעלו יותר. כך, כל מוצר שישראל תייבא יעלה יותר שקלים ליצרן ובהתאם לכך העלות תתגלגל גם לצרכן ותייקר את סל המוצרים לצרכן.
חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO, מסביר כי "העלייה החדה בשער הדולר מהווה איתות של השווקים הפיננסיים לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל והמשך מגמת היחלשות כלכלת ישראל".
הוא מוסיף ואומר כי "היחלשות השקל באה על רקע המשך חוסר הוודאות הפוליטית, הגידול בפרמיית הסיכון של ישראל, והיעדר מדיניות ממשלתית להתמודדות עם אתגרים אלו". חוסר הוודאות מתבטאת ברובד נוסף, לטענת הרצוג, "אי הוודאות לגבי זהות הנגיד הבא מוסיפה לסנטימנט השלילי במדינה".
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות מציין בנוסף לאירועים הפנימיים את האירועים הגלובליים: "הירידות במדדי הבורסות בארה"ב משפיעות גם הן על שער הדולר שקל, ובמידה ונראה התאוששות בשווקים בארה"ב סביר שנראה את השקל מתחזק".
בעתיד: שער חליפין גבוה ואופציה לעליית ריבית נוספת
מנחם מדגיש כי קשה לדעת מה יקרה לשקל: "מדובר ברף חדש שאנחנו עלולים לעבור, והשוק לא התמודד עם שער כזה הרבה זמן".
הרצוג מצידו מסביר כי בכדי לראות את שינוי במצב, דרוש שינוי במדיניות הממשלה. אם זה לא יקרה, הוא מזהיר כי "השקל עלול להמשיך להיחלש בתקופה הקרובה". בנוסף, הרצוג מציין כי "ללא גיבוש מדיניות כלכלית המעודדת צמיחה והשקעות, הגירעון צפוי להמשיך ולגדול ולגרור החלשות נוספת של השקל.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו החזקות מתמקד דווקא בגופים המוסדיים, אומר כי "על רקע החולשה בשוק המניות ועלות הגידור הגבוהה הגופים מוסדיים לא ימהרו לצמצם את ההחזקה במט"ח ולכן סביר שנראה שער חליפין גבוה של השקל-דולר". פריימן מציין כי טווח שער החליפין של השקל ינוע בתחום רחב של 3.86 - 3.74.
האם צפוייה עליית ריבית נוספת? הרצוג מסכם כי הפיחות בשקל יחד עם המשך הגידול בפרמיית הסיכון של ישראל, עלולים להוות גורמים התומכים בהמשך מדיניות העלאת ריבית של בנק ישראל, בין אם בהחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל שצפויה להיערך בספטמבר ובין אם בהחלטה הבאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.