חברת הדירוג פיץ' פרסמה בשבוע שעבר דוח אופטימי באופן יחסי על ישראל והותירה את דירוג האשראי של המדינה ללא שינוי ברמת A+. גם תחזית הדירוג נותרה ללא שינוי עם סטטוס "יציבה". זאת, חרף חששות מוקדמים מאפשרות של פגיעה בדירוג או לכל הפחות בדברים חריפים שתצרף פיץ' להחלטה.
● אופטימיות אבל עם נורת אזהרה: 4 הערות על החלטת הדירוג של פיץ' לישראל
● גם ג'יי.פי מורגן ברשימה: פיץ' שוקלת הורדת דירוג לבנקים בארה"ב
בחברה אף התנגדו ליישר קו עם הטוענים לפגיעה חריפה בהייטק הישראלי כתוצאה מהשינויים מרחיקי הלכת שמקדמת הממשלה במערכת המשפט, וניתחו כי הירידה בישראל נובעת כחלק ממגמה עולמית. פיץ' גם הייתה היחידה מבין שלוש חברות הדירוג שלא פרסמה הודעה חריגה לאחר שהכנסת אישרה את החוק לצמצום עילת הסבירות.
בראיון לאתר "בלומברג", סיפק האנליסט הראשי של החברה בישראל, סדריק ברי, הסברים לאופטימיות ולגישה המקלה ביחס למודי'ס ול-S&P. "גם אם ממשלת ישראל הנוכחית תחזיק מעמד ארבע שנים, אין זה סביר שתקום קואליציה דומה לאחר מכן. לכן, כדי שייגרם נזק משמעותי הממשלה הנוכחית תידרש לכמות משמעותית של רפורמות, ואנחנו לא חושבים שלשם מועדות פניה של הממשלה", אמר ברי.
ביחס להייטק הישראלי, אמר ברי כי "גם אם תהיה קצת תנועה החוצה של הון והון אנושי, עדיין יש די הרבה פעילות שתישאר בישראל ותספיק להניע את הכלכלה".
מטבעות ומניות "נוטים להגיב בצורה משמעותית יותר"
בנוסף לכך, התייחס ברי גם לפיחות החד בשקל מתחילת השנה, כ-8% מול הדולר האמריקאי. לדבריו, מטבעות ומניות "נוטים להגיב בצורה משמעותית יותר בהשוואה ליסודות הכלכליים, שהחברה מסתכלת עליהם כדי לבחון את מצבה ועוצמתה של המדינה".
"לדעתנו, אנו צפויים לראות השקעות חדשות בישראל כשהמגמות העולמיות יתהפכו", אמר ברי והוסיף כי "המסר המרכזי כאן הוא שזה לא יום הדין". כדי שפרופיל האשראי של ישראל ייפגע, היא תצטרך לחוות לדבריו "יציאה משמעותית של כישרון והון, וזה לא משהו שאנחנו צופים בשלב זה".
למרות האופטימיות, יש מספר תמרורי אזהרה
עם זאת, בפיץ' כן הציבו מספר תמרורי אזהרה בנוגע להמשך. אחד מהם הוא שינוי קיצוני באופן בחירת השופטים, כך שההשפעה הפוליטית שם תהיה חזקה מאוד. בדוח עצמו ציינו בפיץ' כמה מדינות שהעבירו צעדים "מהותיים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות, והן רשמו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), המשתנה בעל המשקל הגבוה ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה, לפעמים לאורך זמן. ההשלכות על מדדי הממשל של ישראל אינן ברורות".
במילים פשוטות, אם יתברר כי הרפורמה המשפטית תוביל לפגיעה שבחברה לא רואים בינתיים, הם לא יהססו לשנות גישה. בהמשך הדוח שלהם נכתב כי "פעולת דירוג שלילית עלולה להתרחש אם ייפגע החוסן המוסדי כתוצאה מרפורמה אשר תחליש את פיקוח המערכת המשפטית ותביא להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים והפיסקליים, או לירידה משמעותית במדדי ה-WBGI".
גם ביחס לנתוני המאקרו מזהירים שם כי חריגה עלולה להביא לחישוב מסלול מחדש. "אם תירשם עלייה קבועה ביחס החוב הממשלתי לתוצר, הנגרם לדוגמה מהגדלה מתמשכת של הגירעון או צמיחה כלכלית נמוכה מהצפוי. כמו כן, התממשות סיכונים אשר יגרמו להשפעה מתמשכת ורצינית על הכלכלה והמסגרת הפיסקלית עלולה גם להביא לפעולה שלילית", נכתב בדוח.
ישראל דילגה בהצלחה מעל המשוכה של פיץ', אבל אתגרי הדירוג הבאים צפויים להיות מורכבים יותר. בחודשים הקרובים מתכננות שתי סוכנויות הדירוג הגדולות בעולם, מודי'ס ו-S&P, לפרסם את הדירוג העדכני של ישראל. הראשונה תהיה מודי'ס, ב-13 אוקטובר, לאחר שבפעם שעברה הפחיתה את תחזית הדירוג מחיובית ליציבה והזהירה בחריפות מפני השלכות החקיקה המשפטית. כחודש לאחר מכן, ב-10 בנובמבר, תודיע גם S&P על הדירוג של ישראל, לאחר שבסיבוב הקודם הסתפקה באזהרות בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.