האם חוק השידורים של קרעי אינו מבוסס על הצעת החוק של קודמו?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: שלמה קרעי

מפלגה: הליכוד

פלטפורמה: ציוץ בטוויטר

ציטוט: "יועז הנדל? הצעת חוק? לא היה ולא נברא"

תאריך: 4.8.23

ציון: מטעה

בשלהי יולי, לאחר הצהרות רבות בנושא, פרסם שר התקשורת שלמה קרעי את תזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023, להערות הציבור. זוהי הצעת חוק מקיפה ורחבה שנועדה לאסדר מחדש את שוק התקשורת לאחר עשורים רבים, ואם היא אכן תעבור במלואה צפויות להיות לה השלכות רבות.

אבל על מה מבוסס החוק של קרעי? השאלה הזאת עלתה לדיון בטוויטר כשגולשת בשם אביבה בלס פנתה לשר ושאלה אותו "זה נכון שהעתקת את הצעת החוק של יועץ הנדל, ושינית רק כמה סעיפים…?". השר שלל את האפשרות בנחרצות: "יועז הנדל? הצעת חוק? לא היה ולא נברא. לקח לגורמי המקצוע במשרד בראשותי לגבש את תזכיר החקיקה 7 חודשים…. הנדל לא הצליח לגבש… תזכיר חקיקה. מוזמנת לבדוק". בדקנו.

ראשית, להכחשה הגורפת של קרעי על עצם קיומו של תזכיר חוק מטעם השר לשעבר. תזכיר חוק הוא מסמך המופץ על ידי משרדי הממשלה היוזמים הצעת חוק. מדובר בשלב מקדמי לפני פרסום הצעת החוק באופן רשמי בקובץ "הצעות חוק הממשלה". התזכיר כולל טיוטה ראשונה של הצעת החוק, בתוספת דברי הסבר מפורטים. תזכירי החוק מתפרסמים מאז 2010 ב"אתר החקיקה הממשלתי", והציבור מוזמן להגיב עליהם באמצעות האתר.

בשלהי כהונתו, באוגוסט 2022, פרסם הנדל את "טיוטת הצעת חוק עקרונות האסדרה של אספקת תכנים אודיו-ויזואליים", להערות הציבור. כפי שנכתב באתר משרד התקשורת טיוטת הצעת החוק היא פועל יוצא של המלצות ועדת פולקמן (וועדה לבחינת אסדרת העל בתחום השידורים) שהוקמה על ידי הנדל בספטמבר 2020, ושל עבודת צוות מקצועית במשרד התקשורת. מדובר במסמך בן 90 עמודים, הכולל 118 סעיפים המתייחסים לסוגיות רבות באסדרת הענף.

"הנדל הוא כמובן לא הראשון שעסק בכך", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה החוקרת את שוק התקשורת בישראל. "עשרים שנה מדברים על הצורך לאחד את רשויות הרגולציה. אבל ועדות היו כמו חול. פולקמן יכל לשבת כמו כולם במגירה. אלא שהנדל לקח את ההמלצות ועשה מזה תזכיר חקיקה. וזה המון עבודה".

אף בדברי הרקע שבתוך התזכיר שפרסם קרעי, מוזכרת עשייתו של הנדל, ונכתב כי באוגוסט 2022 "פורסמה טיוטה של תזכיר להערות הציבור", ואף מודגש כי הצעת החוק של קרעי הינה המשך לאותו תזכיר מדובר. "בהמשך להערות שהתקבלו מהציבור הוכנסו בתזכיר המתפרסם היום מספר שינויים".

אם כך, מדוע קרעי טוען שתזכיר כזה לא היה ולא נברא? פנינו לשר, ומטעמו ביקשו להדגיש כי מה שהנדל פרסם היה "שימוע", ולא תזכיר חוק. מה הכוונה "בשימוע"? טל אלוביץ', לשעבר מנהל סיעת העבודה וכיום דוקטורנט למדעי המדינה באונ' מילאנו, מסביר כי מדובר בהליך פנימי של המשרד, שנועד לאפשר לבעלי העניין להעמיק בטרם יפורסם התזכיר לציבור. "זו לא הפרקטיקה הנפוצה, אבל כשמדובר בשוק עם שחקניות מאוד חזקות, אתה לפעמים מעדיף לעשות דברים בדו שיח". עם זאת, לדבריו, מבחינה מהותית, אין הבדל בין טויוטה המתפרסמת כשימוע לבין תזכיר.

אז אולי כמו שטוען קרעי, המסמך בראשותו עבר תהליך מעמיק יותר? גם זאת שוללת אלטשולר. "כשקרעי אומר שהתזכיר חוק עבר את כל התהליך, על מה הוא מדבר? כל תהליך הערכת ההשקעות (המכונה דו"ח ניתוח השפעות רגולציה -RIA) נעשה על ידי הנדל, גם המחלקה המשפטית של משרד התקשורת כבר עברה על הנוסח הקודם".

אז טיוטת תזכיר חוק אכן פורסמה על ידי הנדל. אבל עד כמה היא שונה מהצעת החוק שמקדם בימים אלו קרעי? אלטשולר שניתחה את המסמך אומרת ש-75% ממנו זהה לחלוטין מבחינה מילולית לחוק הקודם.

ואכן עיון בהצעה מעלה כי חלקים ניכרים מהטיוטה של הנדל אומצו כמעט במלואם על ידי קרעי. החל מדברי ההסבר ועד לסעיפים רבים בחוק. "בחלק גדול מההצעה שהציג השבוע קרעי אין חידוש, והיא לא משקפת את "תוכנית קרעי" אלא את עבודת העומק שנעשתה על ידי משרד התקשורת בראשות הנדל. איחוד רשויות הרגולציה; איסורים על בעלויות צולבות (מי ששולט בעיתון ובאתר חדשות לא יכול לשלוט בערוץ טלוויזיה); שידור פרסומות בהוט; חובת מכירה והנגשה של שידורי הספורט; וחובת יצירה ישראלית מקורית שתחול גם על שחקנים בינלאומיים - כל אלה מוכרים כבר".

אך כאמור, כבר בדברי הרקע לתזכיר שפרסם קרעי, מוסבר כי ישנם שינויים שהוכנסו "בהמשך להערות שהתקבלו מהציבור". אלטשולר מציינת כי שינויים אלה, בניגוד לטויטת הנדל, "אינם מהווים שיקוף של המלצות ועדה מקצועית כלשהי שהוקמה אי פעם בתחום". בין השינויים הבולטים מוצע לבטל את הצורך במתן רישיון לחדשות המחייב הקמת חברה נפרדת; להקים ועדת מדרוג חדשה במקום מדגם השלטים של פיפל מיטר;לאסור על תאגיד השידור הציבורי לשדר פרסומות ועוד.

עם זאת, לטענת אלטשולר, שינוים אלה אינם נותנים מענה רוחבי לסוגיית התחרות בשוק. "קרעי מבטל את החובה בחברת חדשות. אבל במקום זה הוא מחייב את כל מי שרוצה לשדר חדשות להירשם במשרד התקשורת -ועד אז אסור לו לפעול. הוא לא מוריד רגולציה, אלא בסך הכול מחליף את המינוחים, וקובע קריטריונים וסמכויות חדשות".

היבט נוסף קשור בהשקעה ביצירה מקורית ישראלית. לפי הצעת החוק של קרעי, ספקי התכנים, כולל הבינלאומיים, יחויבו ביצירה ישראלית לפי הגודל שלהם: לספקים עם מחזור הכנסות של עד 300 מיליון שקל לא תהיה חובת הפקות מקור;ערוץ ישראלי בינוני יהיה חייב ב-6%, וערוץ ישראל גדולי יהיה חייב ב-12%. לטענת אלטשולר הדבר נעשה באופן שמקל משמעותית עם ערוץ 14. "הם מורידים נטל מקשת, רשת, מיס והוט, מעלים נטל לנטפליקס - אבל כל השאר נמצאים מחוץ למשחק. לא סלקום טי וי, לא פרטנר טי וי, ולא ערוץ 14".

שינוי נוסף טמון במינויים של חברי המועצה שעתידה לקום. על פי התזכיר הנוכחי, מתוך תשעת חברי המועצה, שר התקשורת ימנה ישירות שניים, והיתר ימונו על ידי ועדת איתור שתהיה מורכבת ממנכ"ל משרד התקשורת ומנכ"ל משרד המשפטים. לטענת אלטשולר, שינוי זה משקף "מגמת פוליטיזציה של הפיקוח על השידורים".

מטעמו של השר קרעי נמסר בתגובה: "תזכיר החקיקה ששר התקשורת הגיש מבוסס על שנים רבות של מחקרים ודיונים שהתקיימו במשרד התקשורת, בכנסת ובועדות שונות. בשבעת החודשים האחרונים הצליח משרד התקשורת, בהובלתו של השר, לגבש הכל לכדי תזכיר חוק מוגמר שפורסם באתר החקיקה הממשלתי וזאת לאחר שנים רבות ששוק השידורים הישראלי קפא על השמרים. יש לעשות הפרדה בין הסעיפים הטכנים שם נשארו דברים דומים לבין ההבדלים המהותיים. למרות הדימיון בסעיפים הטכנים, שוק חופשי ותחרותי אמיתי והפסקת מעורבות בתוכן, מופיעים לראשונה".

לסיכום: משרד התקשורת בראשות יועז הנדל פרסם באוגוסט 2022 את "טיוטת הצעת חוק עקרונות האסדרה של אספקת תכנים אודיו-ויזואליים", שמיישמת את המלצות וועדת פולקמן לאסדרת שוק התקשורת. הטויטה פורסמה באתר התקשורת כשימוע המיועד להערות בעלי עניין. על פי ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, שניתחה את המסמך, כ-75% מהטויטה אומצו על ידי השר קרעי בתזכירו הנוכחי. לכן דבריו של קרעי מטעים.