הסערה בשוק המט"ח: המשקיעים מודאגים מאי הוודאות סביב הנגיד

המגמה השלילית בשער השקל לא פוסקת. בתחילת השבוע המשיך השקל לצלול מול הדולר והוא עבר את רף 3.8 השקלים לדולר אחד, פיחות של יותר מ־3.6% מתחילת החודש. מדובר בשפל של יותר משש שנים, מאז 2017, להוציא יומיים שבהם הוא עבר את הרף גם במרץ 2020, עם התפרצות הקורונה.

● כל העיניים לג'קסון הול: הוועידה הכלכלית שתסמן לאן הולכים השווקים 
● האנליסט שמאחורי החלטת הדירוג האחרונה של ישראל: "זה לא יום הדין" 

גם מול האירו השקל פחת מתחילת החודש ביותר מ־2.5%. שער השקל הנומינלי היציג, המודד את שער החליפין מול סל מטבעות מרכזיים בעולם, הצביע אתמול על פיחות ב־1.4% בחודש האחרון.

הבוקר נפתח יום המסחר כשהדולר נחלש קלות לרמה של כ-3.78 שקלים. גם האירו רושם ירידה קלה ונסחר סביב 4.12 שקלים. 

הסיכונים משער נמוך של המטבע כבר מוכרים לצרכן הישראלי, ובראשם החשש מהתייקרות המוצרים המיובאים, שעלולים להשפיע על הכיס של כל אחד מאיתנו. הפיחות בשקל תורם לאינפלציה גם באופן עקיף.

בבנק ישראל מציינים שהאינפלציה הגבוהה ואיבוד הערך של השקל תורמים לפגיעה ביכולת קבלת החלטות כלכליות: "החלטות גדולות של עסקים וגופים פיננסיים, החלטות ארוכות טווח של הממשלה, והחלטות פשוטות ויומיומיות של כל אחד ואחת מאתנו". כלומר הפיחות בשקל, מעבר להיותו סמן לעליות מחירים, מוציא את המשק מאיזון ולא מאפשר לשחקנים בשוק, גדולים וקטנים כאחד, לבצע החלטות רציונליות בהתאם למתרחש בשוק.

עד כמה המצב חמור?

דוח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל למחצית הראשונה של 2023 העריך כי "במהלך המחצית חל פיחות (בשקל) של כ־10%". מאז, הפיחות החריף ולפי אומדנים של חטיבת המחקר בבנק, השפעת שער הדולר על המחירים המקומיים עומדת כעת על בין 10%־20% ו"ניתן להסיק בזהירות כי הפיחות העודף תרם לכל הפחות כנקודת אחוז לאינפלציה".

הסיכונים לשקל מגיעים מכיוונים חיצוניים ופנימיים, וההנחה היא שהרפורמות שמובילה המערכת הפוליטית, המחאות סביבן ואי הוודאות לגבי המהלכים הבאים אחראים במידה רבה לסנטימנט השלילי, מעבר להתחזקות הדולר מול שאר המטבעות. בין השאר, גופים מוסדיים הגדילו את חשיפתם למט"ח בכ־22% במהלך השנה האחרונה. בנוסף, התחממות הגיזרה הבטחונית מחדש ורצח של 3 ישראלים בתוך ימים ספורים לא מסייעת למטבע המקומי.

גורם נוסף המעיב על השקל הוא חוסר הזהות של נגיד בנק ישראל הבא. הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, צפוי לסיים את כהונתו בת חמש השנים בסוף השנה, וכבר כעת לא ברור אם ירצה להמשיך בכהונתו. במקביל, לא בטוח שרה"מ בנימין נתניהו, הבוחר בפועל את הנגיד, מעוניין לראות את ירון ממשיך בתפקידו לאחר התבטאויותיו נגד הרפורמה המשפטית.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, נפגש לאחרונה עם גורמים בכירים במערכת הפיננסית של לונדון, והוא אומר במפורש כי "התהייה על זהותו של הנגיד הבא עלתה כמעט בכל פגישה. חלק מהגורמים איתם דיברנו רואים בחוסר הוודאות הזו הגדלה מסוימת בפרמיית הסיכון של ישראל".

חן הרצוג, כלכלן ראשי ב־BDO, מזכיר שהנגיד מופקד לא רק על מדיניות המוניטרית, אלא גם משמש כיועץ לממשלה בנושאים כלכליים, "ובתקופה של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית יש חשיבות רבה ליצירת ודאות במשק".

בנק ישראל יתערב?

בינתיים, לאחר שהנגיד הנוכחי נמנע ממכירת דולרים במהלך השנים, ישנם קולות שמעריכים כי הוא יעדיף להתערב בשוק המט"ח באופן נקודתי, במקום להעלות ריבית פעם נוספת. רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מזהיר כי התערבות כזו עלולה להעלות את העצבנות בשווקים, כך שבכל מקרה נראה כי התנודתיות בשקל תימשך בזמן הקרוב.

הדילמה של בנק ישראל ברורה. בחירה בהעלאת ריבית עלולה להביא את הצרכנים לחתוך עוד את הצריכה הפרטית, מה שעלול לגרום לירידה בצמיחה ולמיתון. בבנק הפועלים המליצו בסקירתם לשקול התערבות מינורית יחסית בשוק המט"ח, "על מנת להרחיב את הנזילות בשוק ולהפחית את הריבית הדולרית בשוק המקומי". להתערבות בדרך זו, הם מציינים, ולא על ידי העלאות ריבית או מכירות מט"ח באופן ישיר, יש אמנם פחות אפקטיביות, "אבל אין לה את רוב ההשלכות השליליות של מכירת מט"ח שתיצור סנטימנט שלילי או העלאת ריבית שתפגע בלוקחי משכנתה".