המדינה צפויה להתנגד לחלוקת דיבידנד הענק של אגד

לאחרונה הגישה אגד לביהמ"ש בקשה לאפשר לה לבצע חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה, בסך של 500 מיליון שקל. במיזם החברתי־כלכלי, לובי 99, קוראים למדינה לבחון התנגדות לבקשה ולקיים בכך את סמכותה כנושה של אגד. מבדיקת גלובס עולה כי במשרדי הממשלה שותפים לעמדת הלובי וצפויים להגיש התנגדות לבקשה.

● מירי רגב מקדמת: הפיכת נתיבי התחבורה הציבורית בערים ל"נתיב פלוס"
● המחירים יורדים, אז למה הקונים כבר לא ממהרים לרכוש טסלה חדשה?

לפי לובי 99, לאגד, כמפעילה הגדולה ביותר בישראל של שירות התחבורה הציבורית, התחייבויות קיימות וצפויות. "התחייבויות אלו מעלות חשש ממשי להיעדר יכולת של החברה לעמוד במבחן הפירעון, חשש שמחייב אתכם כשליחי ונאמני ציבור, להתנגד לבקשה", כך כתבו יעל שכטר סיטמן, עו"ד רו"ח אלה תמיר שלמה ועו"ד זהר אלטמן רפאל במכתב ששלח הלובי לחשב הכללי במשרד האוצר ולמנכ"ל משרד התחבורה.

בחודש יוני האחרון אגד ביקשה לחלק חצי מיליארד שקל המהווים כ־70% מההון העצמי שלה, שלא מיתרת הרווח, כשעיקרה לבעלת השליטה, קרן קיסטון של רוני בירם וגיל דויטש. באפריל אשתקד רכשה קיסטון 60% ממניות אגד לצד שותפים, וכעת נראה כי היא מבקשת להחזיר לעצמה חלק מההשקעות באמצעות הדיבידנד.

 רוני בירם / צילום: אלי דסה

בלובי 99 נאבקים במהלך

ואולם, לעמדת לובי 99, הונה העצמי של אגד אמור לשמש כרית הביטחון של נושי החברה. לעומת זאת, באגד צירפו לבקשתם חוות-דעת כלכלית ולפיה הרווחיות של החברה מובטחת משום שבצד השני, למרבית הכנסותיה, הסכמים מול המדינה. "התשלום לאגד מהמדינה הוא על כל קילומטר של נסועה. התשלום במסגרת ההסכם מבטיח לאגד רווחיות תפעולית על קילומטרים אלו". על פי חוות-הדעת גם יתר פעילויות החברה רווחיות.

אולם לעמדת לובי 99, "חוות-הדעת מתעלמת לחלוטין מההתחיבויות הקיימות והצפויות של אגד לביצוע של השקעות שונות". עוד אומרים בלובי כי "לא ניתן להתעלם מכך שבקשת החלוקה אושרה על רקע מכירת השליטה באגד לקרן, עבור 2.96 מיליארד שקל לפי שווי של 4.934 מיליארד שקל. כידוע, הקרן מימנה את הרכישה באמצעות מימון חיצוני רב. ניכר שכעת הקרן שואפת לצמצם את המינוף הגבוה, באמצעות משיכת הדיבידנד הנוכחי, וכן, כפי שעולה מחוות-הדעת, חלוקות דיבידנדים נרחבות גם בשנים הבאות".

לטענת הארגון, "נראה שהקרן, במטרה לחלוב דיבידנדים מהשקעתה החדשה, גם על חשבון פגיעה באיתנותה הפיננסית, שכחה שמדובר במפעילת תחבורה ציבורית בעלת היקף פעילות רחב ומשמעותי, שממלאת תפקיד ציבורי חשוב בהיותה מפעילת אוטובוסים". עוד נמסר לגלובס כי "לאור מצבה העגום של התחבורה הציבורית בישראל, מתעורר ספק האם הניסיון של בעלת השליטה החדשה באגד 'לחלוב' חצי מיליארד שקל מהקופה של אגד עומד במבחנים המשפטיים או שמא מדובר במעשה בלתי אחראי שיסכן את יציבותה הפיננסית על חשבון הצרכים החיוניים של החברה וימנע ממנה לספק את השירות המובטח לנוסעים".

תגובות

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרדי האוצר והתחבורה בוחנים את הנושא ויגישו את עמדתם לבית המשפט בהתאם".

ממשרד התחבורה לא התקבלה תגובה.

מאגד נמסר בתגובה: "קבוצת אגד היא בעלת איתנות פיננסית ורק לאחרונה דורגה ע"י S&P בדירוג A+, כאשר סדרת האג"ח אשר הונפקה על ידה בשבוע שעבר דורגה בדירוג AA- ונהנתה מביקושי יתר משמעותיים.

"ההליך שהגישה אגד לאישור ביצוע הפחתת ההון נתמך בחוות-דעת כלכלית של פרופ' צבי וינר, מהמומחים המובילים בתחום, אשר הגיע חד-משמעית למסקנה שיש לחברה כושר פירעון ואין חשש לפעילותה התחבורתית. חוות-דעתו של פרופ' וינר בחנה את המודל הפיננסי של הקבוצה, אשר לוקח בחשבון בין היתר התפתחות עסקית, רזרבות נדרשות לתוכניות הצטיידות וכן גידול בהוצאות, ומצאה אותו סביר.

"הפנייה שנתקבלה תמוהה, כאשר ממילא המדינה צפויה למסור עמדתה בהליך, גם בלי קשר לפנייה. הפנייה רצופה באי דיוקים בהתייחס למצבה הפיננסי של הקבוצה, ובכלל זאת בטענה השגויה בדבר התעלמות מהתחייבויות קיימות וצפויות כמו גם הוצאות צפויות. לא ברורה הטענה נגד זכותם הבסיסית של בעלי מניות לקבל באופן שוויוני החזר חלקי על השקעתם בחברה, עניין שהינו מאבני היסוד של דיני החברות".