משבר האקלים מרים ראש: שריפות, שיטפונות ובצורות ברחבי העולם

הקיץ הנוכחי טרם הסתיים, ולרשימת המוקדים שבהם נרשמות שריפות יער בהיקפים אדירים המחייבים פינוי תושבים הצטרפו שני אזורים חדשים. בטנריף שבאיים הקנריים נשרפו עד כה יותר מעשרות ק"מ רבועים בפארק הלאומי שבמרכז האי הוולקני, לחופי מערב אפריקה. יותר מ־10,000 תושבים ותיירים פונו. בקנדה, משתוללות באופן רצוף מאז סוף מאי שריפות יער, אך התנאים שנוצרו בימים האחרונים הביאו להעצמתן ולתמונות אפוקליפטיות ברשתות החברתיות. ההיקפים בקנדה גדולים עשרות מונים מאשר באירופה, אך מתרחשים באזורים דלילים יחסית בתושבים.

● למה מלחמתה של רוסיה באוקראינה עלולה להימשך שנים 
● 2 טריליון אירו בסכנה: החום הקיצוני מאיים על התיירות באירופה 

לא כך ביוון, שבה תמונות של תיירים נמלטים משריפות יער ברודוס הפכו לסמל של הקיץ האחרון. כ־550 ק"מ רבועים של יער נשרפו עד תחילת אוגוסט השנה ביוון, יותר מאשר הממוצע השנתי כולו. המצב דומה גם באיטליה, שבה שריפות כילו כ־530 ק"מ רבוע עד תחילת החודש ברחבי המדינה. גבוה מהממוצע השנתי בעשורים האחרונים. בצרפת שריפות כילו שטח כפול בגודלו מהממוצע במדינה. עונת השריפות, שנמשכת בדרום אירופה עמוק לתוך הסתיו, טרם הסתיימה.

השנה הנוכחית שוברת שיאים מטאורולוגיים

האסונות הסביבתיים הללו התרחשו במיוחד באזורים הסובלים בשנים האחרונות באופן עקבי מבצורת מתמשכת ומגלי חום, כמו חצי האי האיברי, או דרום אגן הים התיכון. זאת, בעוד חלקים אחרים באירופה חוו דווקא קיץ גשום מהממוצע ושטפונות־בזק הרסניים, כמו אלו שאירעו בתחילת הקיץ באיטליה או בתחילת אוגוסט בסלובניה.

בסך הכל, השנה הנוכחית שוברת שיאים מטאורולוגיים: טמפרטורת האוויר הממוצעת הגלובלית ביולי האחרון עמדה על 16.95 מעלות צלסיוס, הכי חמה שנרשמה מאז החלו המדינות. לפני כ־70 שנה היא עמדה על 15.5 מעלות. כך גם לגבי טמפרטורת המים של פני האוקיינוס האטלנטי, ששברו שיאים מתחילת המדידה, מספר הימים החמים (יותר מ־30 מעלות) באירופה, והטמפרטורה באזורים הארקטיים.

אירועי הקיצון הללו נובעים משינויי האקלים שנוצרים בשל האפקט המצטבר של הכמויות האדירות של גזי החממה ששיחררה האנושות מאז המהפכה התעשייתית בשל השימוש בדלקי מאובנים, תעשייה, חקלאות, בנייה, תחבורה ועוד. השנה, לדברי מומחים, מתווספת אליהם תבנית מזג אוויר מחזורית באוקיינוס השקט, הקרויה "אל ניניו", הגורמת ככל הנראה להגברה של תופעת ההתחממות. שירות החיזוי האמריקאי מעריך את הסיכוי שקיץ 2023־2024 (בחצי הכדור הדרומי) יוגדר כשנת אל ניניו ב־90%. עדות מוקדמת לכך ניתן למצוא בהתייבשות חלקית של תעלת פנמה ואזורים סביבה, שמפחיתה את כמות כלי השיט שיכולים לעבור בה. זמן ההמתנה עמד השבוע על כ־20 יום, וגם הוא יכול להיחשב כחלק מהשפעות שינויי האקלים על הכלכלה העולמית.

האנליסטים מתחילים לאמוד את ההשלכות

ההשלכות הכלכליות של שינויים אקלימיים אלו הולכות והופכות לגלויות עם התרחשותם. התיירות באזור הים התיכון בקיץ, מקור הכנסה שלם למדינות רבות (יותר מ־10% מהתמ"ג לכלכלות איטליה, יוון וספרד, למשל), המגלגל לא פחות משני טריליון אירו בשנה, עומד בפני סכנה. לא בכדי הכריז ראש ממשלת יוון על "פיצוי של שבוע חופשה בחינם", לתיירים שנאלצו לברוח מהאי לפני כחודש.

מאמצי המאבק בשריפות הם משמעותיים ויקרים, וכך גם הנכסים שהן מכלות. בשריפה הגדולה שהתרחשה בתחילת החודש באי מאווי שבהוואי מוערכים הנזקים ב־16 מיליארד דולר. שמאים אמרו כי בסכום זה נכללת הפגיעה בתיירות לאי, הבתים והמוסדות שנשרפו, אובדן שכר, ימי מחלה, הפסקת פעילות תעשייתית, השעיית טיסות ומדדים נוספים.

השלכות משמעותיות נוספות קיימות בתחום המזון והחקלאות. כל חריגה מהנורמליות מתבטאת לרוב ביבולים מופחתים, אחרי שגידולים חקלאיים "שופרו" כדי להתמודד עם התנאים הממוצעים והרגילים. חברת "מורגן סטנלי" העריכה כי 44% מיבול החיטה, 43% מיבול האורז, 32% מיבול התירס ו־17% מיבול הסויה מגיעים כיום מאזורים שנמצאים ב"סכנה אקלימית". לטענת אנליסטים בחברה, כ־314 מיליארד דולר בתחום החקלאות בלבד נמצאים בסכנה לאירועי קיצון, כמו חום, בצורות, הצפות ועוד, כולל התפשטות מחלות צמחים חדשות בגלל תנאי האקלים. בית ההשקעות "שרודרס" אמר כי משקיעים "מעריכים בחסר את ההשפעות של שנת אל ניניו על מדינות מתפתחות ועל ייצור מזון".

לאט לאט, סוכנויות דירוג ואנליסטים מתחילים לאמוד את ההשלכות הקונקרטיות של תופעות הטבע שאמורות להיות תכופות, והרסניות יותר. מחסור במים, למשל, מאיים לא רק בריאות בני האדם ועל החקלאות, אלא גם על תעשיות האלקטרוניקה, הכימיה והתחבורה ברמה שיכולה "לגלח" עד 40% מהרווח השנתי, לפי מחקר מודי'ס. לדוגמה העובדה שמפלס נהר הריין ב־2018 ירד עד לשיתוק התחבורה הימית בו, עלתה רבע מיליארד דולר לענקית הכימיה BASF, מציינים האנליסטים. בתוך כך, בימים אלו שוקלות הרשויות בגרמניה אם לאפשר ל"טסלה" לפתוח מפעל בטריות חדשני במדינה, בשל החשש לניצול מוגבר של מי תהום.

במודי'ס מסמנים את הסכנות המשמעותיות

מהצד השני של המטבע, הצפות כתוצאה מגשמים עזים, או אפילו עלייה דרמטית במפלס פני הים, מאיימים גם הם על אזורי תעשייה ועל ייצור. המודעות לסכנות הללו גוברת: חברת ייצור השבבים הטייוואנית TSMC החליטה להגביה בשני מטרים את כל המבנים שלה, מחשש להצפות או שטפונות בזק. מודי'ס מפרטים עוד כי בין הסכנות האקלימיות המשמעותיות ביותר נמצאות גם התחממות יתר, שריפות והוריקנים וטייפונים.

למעשה, החשש המרכזי הוא מנקודות מפנה דרמטיות (Tipping Points) שבהן שינויי האקלים יתניעו תהליכים חדשים שיצאו משליטה. שריפות היער הנוכחיות בקנדה, למשל, כילו עד כה לפי ההערכות כ־137 אלף קילומטר רבועים. שיעור הקרוב לכפול מהשיא השלילי האחרון שנרשם במדינה, ב־1989.

במקביל, שריפות היער מתדלקות את אפקט ההתחממות הגלובלית כתוצאה משחרור פחמן דו־חמצני, ועל הדרך מטילות ספק ביעילות של שתילת יערות ענק כדרך להתמודד עם שינויי האקלים בעולם שהולך ומתחמם וסובל משריפות. למעשה, במחצית הראשונה של השנה שיחררו השריפות בקנדה כמיליארד טון פחמן דו־חמצני אטמוספירה, יותר מפי שניים מהפליטות של המדינה כולה.

מחקר של קרן העושר הסינגפורית, אחת הגדולות בעולם, הראה השנה כי אם העולם יעמוד בהתחייבויות שלו להפחית ב־100% את הפליטות עד 2050, התשואה של הקרן תיפגע ב־10% על פני 40 השנים הקרובות. במקרה של כישלון גלובלי להתמודד עם הבעיה, הכולל התחממות ב־4 מעלות בממוצע עד סוף המאה, הקרן תספוג תספורת של 40%.