בעוד חודש יציין עמית גל שנה מאז הודיע לו שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, על מינויו באופן רשמי למ"מ הממונה על שוק ההון. מאז הוא ממתין ששר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', יעניק לו את המינוי הקבוע, הודעה שטרם הגיעה וככל שמתארך הזמן, עולה ספק כי תגיע.
● מארבעה יוצא אחד: אלה המועמדים המובילים למנהל רשות המסים
● האנליסט שמאחורי החלטת הדירוג האחרונה של ישראל: "זה לא יום הדין"
כך נוצר מצב שבו הדרג הפוליטי משאיר את אחד הרגולטורים החשובים במערכת הכלכלית של ישראל כמעט שנה ללא מנהל קבוע. מדוע הוא כה חשוב? ראשית, כי הוא אחראי על ניהול של כ־2.5 טריליון שקל מכספי הפנסיה והגמל של הציבור. שנית, כי הוא אחראי גם לביטחון הבריאותי והסיעודי של מיליוני ישראלים שפנו למערכת הפרטית בשל הכשלים במערכת הבריאות הציבורית.
כמ"מ, לגל יש את כל הסמכויות המוקנות למי שמאייש את התפקיד באופן קבוע. זאת בניגוד למ"מ ברשות ני"ע למשל, שלא יכולה לפתוח בחקירות. בסביבת הרשות מדגישים כי הוא מטפל באתגרים כראש רשות קבוע, אך בשוק מעריכים כי הוא לא עושה זאת במלוא העוצמה. "לרשות יש תוכניות מסודרות לשנה קדימה ולפעמים אף יותר מכך, והן משתבשות לחלוטין כי גל לא יודע אם האג'נדה של מי שעשוי להחליף אותו, תהיה זהה", אומר גורם בשוק ההון. "בנוסף, הוא מנסה למצוא חן בעיני מי שקובע את המשך דרכו, כך שנראה שהוא נוקט צעדים שנועדו לסבר את אוזנו של שר האוצר, ולא מיישם צעדים שנועדו לשרת אג'נדה ארוכת טווח".
לרשות לא חסרים אתגרים הדורשים טיפול מידי והחלטות הרות גורל. בשבועות האחרונים עלתה הרשות כמה פעמים לכותרות סביב שינויים מרחיקי לכת שהיא מבצעת. להן מספר דוגמאות.
כוח האדם ברשות
תפקידים בכירים נותרו ללא איוש
עם מינויו של גל למ"מ, נותר תפקיד האחראי על חטיבת ניהול הסיכונים וטכנולוגיות המידע של הגופים המוסדיים ללא איוש. בנוסף, לאחר עזיבתו של הממונה הקודם, משה ברקת, פרשו שני סגנים בכירים שגויסו יחד עם גל, יבגני אוסטרובסקי (ניהל את חטיבת החשבונאות) ובארי כספי (שימש כמנהל חטיבת השקעות ושוקי הון, כשאסף נחמני נושא בחלק מהאחריות). בחודש שעבר הודיע סגן נוסף על פרישה, יואב יונש, שאחראי על תחום הבריאות והסיעוד.
"באופן טבעי, ברגע שיש אי־ודאות לגבי המנהל הראשי, המצב משפיע על גיוס כוח האדם שתחתיו. אני לא יודע אם בכלל יאיישו את התקנים האלה, וגם אם כן, אני מניח שקשה יהיה להביא מבחוץ אנשים כאלו", אומר גורם בכיר בעולם הביטוח.
הביטוח הסיעודי
הבעיה שנותרה ללא מענה אמיתי
בתחילת חודש אוגוסט פרסמה הרשות טיוטה להערות הציבור בעקבות התרוקנות קרנות ייעודיות של קופות החולים מכסף שנועדו לממן פיצוי למבוטחים סיעודיים. בטיוטה נקבע שתקופת ההמתנה בפוליסה תוארך מחודשיים לחצי שנה, וכן תבוצע הפחתה בתגמולי הביטוח החודשיים, מסכום של כ־6,100 שקל ל־5,500 שקל.
הצעד נועד לצמצם את ההוצאות של קופות החולים, אך ברור לכולם כי מדובר בפתרון זמני לסוגיית הביטוח הסיעודי. בעקבות השינוי המתוכנן, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, קרא לקופות החולים שלא לשווק את הפוליסות המקוצצות. כתוצאה מכך, בין בר סימן טוב וגל החלה חלופת מכתבים חריפה, כשהאחרון הדגיש שהרשות היא רגולטור עצמאי.
"גל נקט צעד חירום", מסביר בכיר לשעבר בעולם הביטוח, "אבל הוא לא יכול להילחם עד הסוף על מה שהוא מאמין שצריך לעשות. הוא חושב כל הזמן מה יקרה כשירצו למנות אותו לממונה קבוע. זהו נושא (סוגיית הביטוח הסיעודי, ר"ו) שצריך לטפל בו כבר עכשיו".
ביטוחי הבריאות
הרפורמה נדחתה ועתידה לא ידוע
בחודש מאי הייתה אמורה להיכנס לתוקפה רפורמה גדולה בביטוחי הבריאות, שמטרתה הייתה לייצר רובד בסיסי של פוליסות ביטוח בריאות פרטיות. ברשות וגם בענף הביטוח עבדו על הפוליסות במשך שנתיים.
אלא שבחוק ההסדרים האחרונות החליטו במשרד האוצר לבצע שינוי בביטוחי הבריאות, ולהעניק כוח לשירותים בתשלום של קופות החולים (השב"ן) על פני הביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח. בתגובה, ברשות שוק ההון נאלצו לדחות את הרפורמה ולהתאים את לוחות הזמנים לרפורמה של האוצר, כפי שפורסם לראשונה בגלובס.
"עמית גל, נהדר ככל שיהיה, לא יכול להוביל כמ"מ את הרגולציה כמו שצריך", אומר גורם אחר בשוק ההון. "זה מביא לכך שאזרחי ישראל משלמים את המחיר, אם זה בהיעדר כיסוי סיעודי או בכשל בכיסויי הבריאות שלהם".
השקעה בפנסיה ובגמל
איך מתמודדים עם ביקורת המוסדיים?
אתגר נוסף שעמו מתמודדת הרשות נוגע למסלולי ההשקעה בפנסיה ובגמל. בעוד כארבעה חודשים ייכנס לתוקפו החלק השני של הרפורמה במסלולי ההשקעה, במסגרתו יאוגדו המסלולים תחת חמישה אשכולות (למשל, אשכול עוקב מדדים, אשכול השקעות סחירות בלבד ואשכול גמיש). בכל אחד מהאשכולות יוכלו החברות המנהלות להציע מסלול יחיד בכל מוצר חיסכון, כך שאם הן רוצות להציע ללקוחות מסלול שכולו מושקע בחו"ל, הן לא יוכלו להציע מסלול מקביל שכולל גם חשיפה לישראל.
ברשות נאלצו להוציא הבהרה על כך שהרפורמה, שהחלה בכלל בתקופתו של ברקת, אינה מצמצמת את אפשרויות החשיפה לחו"ל. אולם, בקרב הגופים המוסדיים התעוררה תרעומת על כך שהרשות פוגעת בחופש הבחירה של החוסכים. אמנם בגופים טוענים כי בינואר 2024 תתאפשר חשיפה מלאה לחו"ל, אך לא מן הנמנע כי ירידה ברמת כדאיות ההשקעה בחו"ל תוביל אותם לשנות את תמהיל ההשקעה בתוך זמן קצר ולהפחתת החשיפה לחו"ל.
"כל הזמן מסתכלים על הרווחים של הבנקים על חשבון הציבור, אבל לציבור יש הרבה יותר כסף אצל חברות הביטוח בפנסיות ובביטוחי המנהלים", אומר הבכיר בשוק ההון. "כך ששנה שלמה שאין מישהו קבוע שעומד בראש הרשות, זו פשוט שערורייה".
שליטה בחברות ביטוח ואשראי
עתיד התחרות על ממונה זמני
מכירת השליטה בחברת כרטיסי האשראי, מקס, לכלל החלה עוד בתקופת ברקת, אך גל נתן לה את האישור הסופי. בימים אלו, הוא בוחן את אישור העסקה בה רוכשת חברת ביטוח אחרת, הראל, את ישראכרט, כשברקע כבר ישנן הערכות שהפניקס תנסה לרכוש את כאל.
במקביל, גל ממשיך לפעול אל מול התערבות בעל השליטה במגדל, שלמה אליהו, ואף הורה לאחרונה לשופט בדימוס חנן מלצר, יו"ר מגדל אחזקות, לעזוב את מקום מושבו במשרדי חברת הביטוח בשל חשש שהוא מתערב בפעילותה. בנוסף, הוא הודיע לאיש העסקים אלפרד אקירוב כי סוגר את בקשת היתר השליטה בחברת הביטוח כלל, אותה הגיש בדצמבר 2021.
כלומר, במילים אחרות, חלק ניכר מעתיד התחרות בין חברות האשראי והביטוח מוטל על כתפי הממונה (בפועל) על שוק ההון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
