רויטל בן נתן (51)
אישי: גרושה + 2, גרה בגבעתיים
מקצועי: מנכ"לית חברת התיירות והנסיעות לחו"ל אופקים
● בינה מלאכותית לתיקון עולם: ראיון עם החרדי הבכיר ביותר במיקרוסופט
● פורטפוליו | המנכ"לית שהתחילה כמרכזנית במשרד עורכי דין וכיום מנהלת אותו
ילדות: נולדתי ברמת גן, בת בכורה לשני אחים. אבי היה במשך שנים קצין משטרה, אמי - מנהלת חשבונות. בבית הספר הייתי תלמידה מצוינת, אמא נתנה לי כבר בגיל 6 להעתיק דפים מהעיתון, כדי לוודא שלא יהיו לי שגיאות כתיב.
צבא: גייסו אותי למשטרה צבאית, סיימתי כחניכה מצטיינת ובחרתי להמשיך למצ"ח.
השכלה: תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון במשפטים, שניהם מהקריה האקדמית אונו ותואר ראשון בחשבונאות מהמכללה למנהל.
מנכ"לית: אחרי הצבא התחלתי לעבוד בעיתון "הורים וילדים". היה לי חלום להיות סוכנת מכירות, אחרי שלושה חודשים הבנתי שזה לא באמת מה שאני רוצה לעשות. תוך כדי העבודה יצאתי ללימודי חשבונאות, התקדמתי לסמנכ"לית שיווק, משנה למנכ"ל ובגיל 27 מוניתי לראשונה למנכ"לית.
ביטוח: בעלי "הורים וילדים" רצה שאקים מאפס חברת ביטוח במסגרת הקבוצה - וזה מה שעשיתי. הקמתי חברה עם 60-70 עובדים, שעשתה הרבה רעש, כי הביטוחים הישירים רק החלו להיכנס לישראל ופתאום מכרנו פוליסות במסות. הייתי ילדת הפלא שמסתובבת במסדרונות חברות הביטוח וכולם שואלים מי זו. הייתי מנכ"לית, בעלת מניות, דירקטורית. נכנסתי לעולם של הגדולים וישבתי בחדרי ישיבות עם גברים שאף אחד מהם לא היה אפילו קרוב לגילי. נשארתי בקבוצה עשר שנים.
מוניתי לסמנ"כלית שיווק בלאומי ישיר, אבל נשארתי שם רק שנתיים כי הנחתי שלא אוכל לטפס בהיררכיה של הבנק. בהמשך עשיתי עוד שני תפקידים בעולמות הביטוח, כשלוש שנים כל אחד, כמנהלת פיתוח במגדל ביטוח וכמנכ"לית ביטוח דווידוף. בשני המקומות מאוד הקפדתי לשדר שקט ותחושה שהכל בשליטה, גם כאשר הפעילות העסקית הייתה מורכבת ולא צפויה. בדווידוף, עם זאת, לא נהניתי, כי ביטוח נטו משעמם אותי.
טביעות אצבע: הייתי מנכ"לית סוכנות הביטוח של כלמוביל במשך ארבע שנים ולמדתי שגם בתעשיית הרכב מישהו שבא מבחוץ יכול לספק ראייה אחרת ולשנות הכל. בכל הקריירה הקפדתי להשאיר טביעות אצבעות, שיהיו דברים שברור שאני עשיתי אותם. בהמשך עברתי להוביל את פעילות הביטוח של הבנק הבינלאומי הראשון ושילשתי את הרווח של הפעילות הזו שם.
אופקים: הגעתי לענף התיירות ולאופקים כמעט בלי כוונה, דרך חברת כוח אדם. הגעתי לתפקיד בת 50, בענף שהתרסק בקורונה. הרבה מאוד גבות הורמו מכל הכיוונים. חברים שלי אמרו לי: תגידי, את אמיתית? בגיל 50 את עושה כזה שינוי? שמעת שהציעו לכל העובדים באופקים להחליף מקצוע? עניתי להם ש-50 זה ה-20 החדש, ויתנו לי לעבוד וליהנות. מצאתי את עצמי בעולם חדש לחלוטין, עם שפה אחרת. הייתי יושבת בפגישות ומנסה להבין איך הם חושבים. מצד שני, אני כבר שנה כאן ועדיין מסתובבת כמו ילדה בחנות ממתקים.
אופקים היא חברת תיירות גדולה ומגוונת שנוגעת בכל הקהלים בענף. 50% מהפעילות הם מול החברות העסקיות ו־50% כל השאר, כולל נסיעות פרטיות מול סוכני נסיעות, החברה הגיאוגרפית (טיולים לקבוצות, טיולי אתגר), רימון טיולים (טיולים מאורגנים) ופליי איסט (טיסות וטיולים למזרח הרחוק).
מותו של סוכן: אני לא מסכימה עם ההערכות שסוכני הנסיעות עומדים להיעלם מהעולם. קודם כל, בפעילות העסקית, מול החברות הגדולות במשק, עדיין אין להם תחליף. אנחנו לחלוטין לא מתעלמים מהדיגיטל ומה-AI, אבל אם יש לך ביטול טיסה ואתה בחו"ל, מה תעשה - תתקשר לבוט? מעבר לכך, אם פעם חשבו שסוכני מכירות זה בעיקר ללקוחות מבוגרים, היום רואים מגמה של לקוחות שפשוט רוצים שמישהו ידאג להם בנסיעה מקצה לקצה ומוכנים לשלם על זה.
נסיעות עסקים: היה שלב מסוים שבו חשבו ששיחות הזום יחסכו נסיעות, אבל היום רואים שהכל חוזר ושהחברות ממשיכות לנסוע. מבחינת פעילות, אנחנו כבר קרובים מאוד ל-100% של טרום הקורונה, אם כי חברות בודקות כיום יותר בקפידה את ההוצאות על נסיעות.
מבט לעתיד: בחיים לא שאלתי את עצמי איפה אהיה בעוד עשר שנים. אני חיה את הרגע, איפה שטוב אני נמצאת ואיפה שלא - לא. הוכחתי לעצמי שאני יודעת להיכנס לכל מיני ענפים ותעשיות, כך שברור לי שאמשיך להיות בעמדות מפתח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.